עוד לפני השפעת הסגר: ירידה של 9% במשרות פנויות בספטמבר

מספר המשרות הפנויות ירד מ-59 אלף באוגוסט ל-54.3 אלף בספטמבר, ירידה של 9%. זאת לעומת רמה קבועה של 100-95 אלף משרות פנויות בשנים שלפני משבר הקורונה. כך עולה מנתוני סקר המשרות הפנויות לספטמבר שמפרסמת היום (ה') הלמ"ס. שיעור המשרות הפנויות ירד מ-2.36% מכלל המשרות במשק באוגוסט ל-2.33% בספטמבר. ב-2019 הוא עמד על 3.5%.

היצע המשרות הנמוך במשק הוא סיבה מרכזית לקושי לצאת מהמיתון. ההערכה היא שהמעסיקים נמנעים מלחפש ולקלוט עובדים חדשים בגלל חוסר הוודאות במשק.

שירות התעסוקה. מספר נמוך של משרות פנויות צילום: אורי דוידוביץ'

יצוין שהנתונים כוללים גם את מחצית ספטמבר שלפני הסגר שבה המשק עוד היה פתוח, כלומר הם משקפים מצב ממוצע של החודש ולא רק את הסגר שבסופו. הם גם אינם מכילים את כל השפעת הסגר השני שנמשך לאוקטובר. לכן סביר להניח שתהיה ירידה נוספת באוקטובר.

התחום שבו קיים ההיצע הגדול ביותר של משרות הוא מהנדסים, כולל מהנדסי מחשבים – 6,800 משרות פנויות. כן יש ביקוש ל-3,200 עובדים בתחום. ירידות גדולות במיוחד חלו בספטמבר בביקוש למלצרים, ברמנים וטבחים. הביקוש לפקידים עומד על 1,150 איש בלבד.

סקר: שיעור התעסוקה ירד ל-79% באוקטובר, לעומת 87% באוגוסט

בסקר נוסף לבדיקת מצב העסקים שפרסמה היום הלמ"ס, נבחנו ענפי ההייטק, התעשייה המסורתית והמעורבת, הבינוי, המסחר הקמעואני, השירותים הפיננסיים ושירותי הביטוח ושירותי המזון והמשקאות.

על פי הסקר, שיעור התעסוקה בענפי הסקר ירד באמצע אוקטובר ל-79% לעומת 87% באמצע חודש אוגוסט. בענפי ההייטק והפיננסים שיעור התעסוקה עוד על כ-94% מהיקף התעסוקה לפני המשבר, בענפי המסחר הקמעונאי שיעור התעסוקה הוא כ-76% ובענפי שירותי מזון ומשקאות (מסעדות ואולמות אירועים) שיעור התעסוקה הוא כ-35% בלבד.

שיעור העובדים הנמצאים בחל"ת עלה מ-6.4% באמצע אוגוסט לכ-14% באוקטובר. על פי דיווחי המעסיקים כ-76.5% מהעובדים הנמצאים בחל"ת, הם כתוצאה ישירה מהסגר השני. בענפי המסחר הקמעונאי ושירותי מזון ומשקאות נרשמו שיעורי חל"ת גבוהים לעומת הענפים האחרים (כ-27.3% ו-37.5%, בהתאמה).

היקף התעסוקה בסגר השני לעומת הסגר הראשון

בהשוואה בין הסגר הראשון לסגר השני עולה כי שיעור התעסוקה בכלל הענפים בסגר השני גדול משמעותית משיעור התעסוקה בסגר הראשון. בענפי המסחר הקמעונאי היקף התעסוקה בסגר הראשון עמד על 50%, לעומת 76% בסגר השני.

השיפור במצבם של ענפי המסחר הקמעונאי ניכר גם במידת הפגיעה החמורה בפדיון (פגיעה מעל 50% בפידיון). 32.8% מהעסקים בענפים אלו העריכו שתהיה פגיעה חמורה בפדיון של חודש אוקטובר לעומת כ-67% בחודש אפריל.

עוד עולה מהסקר כי יותר מ-50% ממנהלי העסקים ציינו את סגירת מוסדות החינוך, בידוד או מחלה של עובד, כמגבלה משמעותית הפוגעת בפעילות החברה.

מגבלות שהשפיעו על פעילות החברה באופן משמעותי

הסקר הנוכחי הוא בהמשך לסקרים הקודמים בחודשים מרץ-אוגוסט, לבחינת מצב העסקים והתעסוקה בעקבות התפשטות נגיף הקורונה וההגבלות המתלוות אליו. הסקרים הקיפו עסקים עם 5 משרות שכיר ומעלה, בחלק מהפעילות במשק: בענפי ההייטק, התעשייה המסורתית והמעורבת, הבינוי, המסחר הקמעוני, השירותים הפיננסיים ושירותי הביטוח, שירותי המזון והמשקאות (הכוללים מסעדות, דוכנים ואולמות אירועים). הסקר פנה ל-1,412 עסקים. אוכלוסיית הסקר הקיפה כ-1,451,000 שכירים שהם כ-34% מסך השכירים במשק ערב משבר הקורונה. שיעור ההשבה בגל התשיעי עמד על 76%.

עוד עולה כי כ-40.5% מהעסקים לא פנו לקבלת מענק תמיכה לעסקים ממשרד האוצר. כ-41% מתוכם לא פנו מכיוון שלא עמדו בתנאי הסף, כ-30.8% (כ-5,800 עסקים) לא פנו כי אין להם צורך בו וכ-16% נתקלו בקשיים בירוקרטיים.

בנוסף, כי עסקים קטנים (עד 100 עובדים) דיווחו יותר על קושי בירוקרטי כסיבה לאי פנייה לקבלת מענק מאשר עסקים גדולים. כ-70% מעסקים בענף המזון והמשקאות דיווחו כי לא פנו לבקשת מענק ממשלתי בעקבות קושי בירוקרטי או אי עמידה בתנאי הסף.