הצוללות זה לא עניין לקרקס מפלגתי

יש לברך על כך שנושא רציני וחשוב כמו פרשת הצוללות וכלי השיט לא ייבדק בקרקס המפלגתי שנקרא ועדת חקירה פרלמנטרית. לוועדה כזו יש אולי ערך דמוקרטי־מחאתי אבל מיצוי רציני אמיתי של בירור הכשלים והמחדלים לא יתקיים במסגרת הזו. גם בגלל המגבלות על יכולותיה - כמו היעדר סמכויות לזמן גורמים פרטיים, להוציא צווי חיפוש ועוד, וגם בגלל שלא ניתן לקיים בה דיון, כיוון שרוב כוכבי הפרשה שקועים כבר בהליך פלילי. כלומר, מיקי גנור ודוד שמרון פעמיים לא יגיעו לוועדה הפרלמנטרית: פעם בגלל שהם אנשים פרטיים ופעם כי הם כבר שקועים בכתב אישום.

הוועדה הפרלמנטרית היא האופציה הנחותה מכל האופציות לשרבב את ראש הממשלה בנימין נתניהו לפרשה, אופציות שכשלו בינתיים. לא חקירה פלילית, לא מבקר המדינה, לא ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט עליון.

בנימין נתניהו צילום: אלעד גרשגורן

וכך נותרו הוועדות "הנחותות" יותר. הוועדה הממשלתית שאותה יש בסמכותו של שר הביטחון בני גנץ להקים, והפרלמנטרית. והנה, בעוד גנץ שוקל, קמה לפתע הוועדה הפרלמנטרית. וכמו שקמה, נפלה. יו"ר הכנסת יריב לוין קבע שדרושה הצבעה שמית, פסל את התוצאה הראשונה, והוועדה בוטלה בהצבעה החוזרת. ועכשיו אולי יהיה בג"ץ. בפעם האחרונה שבג"ץ הוציא צו ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין זה נגמר בסירוב לציית לפסק הדין. האם נזכה לשידור חוזר? כנראה שזה לא יקרה, ולא בגלל שלוין עשוי לציית, אלא בגלל שבג"ץ יימנע מלהתערב גם אם ימצא שהיו"ר ביצע "פאול" תקנוני כלשהו, כי הרוב האמיתי בכנסת הוא נגד הוועדה הזו.

האם נתניהו שוב ניצל? אולי, אבל גם פרשת הצוללות ניצלה, בגלל שמגיע לה הרבה יותר מוועדת חקירה פרלמנטרית שדיוניה יביאו הרבה רייטינג, הרבה אסנת מארק ושלמה קרעי, הרבה רעש וצלצולים ואפס אמינות בכל הנוגע לבירור אמיתי של הכשלים והמחדלים.