משרד הביטחון יבקש למחזר הלוואה של 10 מיליארד שקל עבור מטוסים על חשבון החוב של ישראל

משרד הביטחון מבקש להעלות הצעה לאישור הממשלה בקרוב, שתאפשר לו למחזר הלוואה שלקח ב-2014 בהיקף של 10 מיליארד שקל, כך נודע לכלכליסט. משמעות ההחלטה היא כי בפועל יגדל תקציב הביטחון בהיקף זה על פני העשור הקרוב וכי האוצר יהיה מחוייב להגדיל את החוב שלו כנגד ערבות על הלוואה - מה שיגדיל דווקא עכשיו את היחס בין החוב לתוצר.

מדובר בהלוואה שנלקחה כבר ב-2014 במסגרת רכש של מטוסי ה-F-35. ההלוואה נלקחה על ידי החברה האמריקאית בערבות הממשל האמריקאי (בידיעה שהיא תמומן על ידי כספי הסיוע שניתנים לישראל על ידי הממשל). מאחר ולמערכת הביטחון כבר היו תוכניות לכספי הסיוע בשנים שלאחר מכן ההלוואה למעשה ניתנה כנגד כספי הסיוע שיינתנו בשנים 2026-2022.

כעת כאשר בצה"ל ובמשרד הביטחון מבקשים לרכוש מטוסים נוספים בניהם המטוס-מסוק V-22, מבקשים למחזר את אותה הלוואה. לכאורה למחזור ההלוואות מול ארה"ב אין מחיר אבל למעשה יש לכך מחיר לא מבוטל. שכן מי שנושא בריבית על ההלוואה, שלפי גורמים בממשלה עמדה על 230 מיליון דולר בסיבוב הקודם ותעמוד על אותם היקפים אם יהיה מיחזור נוסף, הוא תקציב הביטחון שנוגס בתקציבי יתר משרדי הממשלה.

ב-2014 אותה הלוואה אמנם אושרה בקבינט המדיני בטחוני אך בדיונים בוועדת החוץ וביטחון נטען כי נעשתה ללא ידיעת אגף התקציבים והייעוץ המשפטי באוצר. כעת, לאחר שהיו מספר דיונים בנושא בוועדת החוץ והביטחון בהם נחשף העניין, ההצעה הנוכחית אמורה לעלות לאישור הממשלה.

מטוס קרב F-35 צילום: U.S. Navy

במשרד האוצר צפויים להתנגד משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא כי לפי חוק יסודות התקציב הגורם היחדיי שרשאי לקחת הלוואות בשם המדינה הוא החשב הכללי. כאשר כל משרד לוקח לעצמו הלוואה אין משמעות למסגרות התקציב ולסדרי העדיפויות של הממשלה שכן הם מציבים עובדות בפני הממשלה בנוגע לתקציבים העתידיים.

מעבר לכך, לפי גורמים באוצר, מאחר והסכם הסיוע עם הממשל האמריקאי נגמר עד 2028, לדחיית ההלוואה יש משמעות חשבונאית אדירה- מי שכרגע אמור לשאת בעול הערבות עבור אותה הלוואה יהיה למעשה ממשלת ישראל. לפי גורמים המעורבים בנושא, גם ב-2014 אותה הלוואה הגדילה את החוב של מדינת ישראל, אולם כעת במקום שהחוב יקטן בעקבות החזר ההלוואה, הבור של 10 מיליארד השקל יישמר. דווקא בתקופה בה היחס בין החוב לתוצר צפוי לעלות לכ-75%. בתקופה בה אין כבר שנתיים תקציב ומסגרות מאושרות, וכל שבוע הממשלה מחליטה על עוד קופסת קורונה חוץ תקציבית, החלטה כזו עלולה להיות משקל נוסף להורדת דירוג האשראי של ישראל לאור שבירת כל המסגרות הפיסקליות.

בשנים האחרונות לקח משרד הביטחון כמה פעמים אשראי מספקים, ללא ידיעת אגף התקציבים וללא אישור הממשלה - עבור הספינות שנועדו לעגן על אסדות הגז, עבור מטוסי אימון איטלקים ועבור מטוסי ה F-35. אלו נעשו באישור החשבת הכללית דאז מיכל עבאדי-בויאנ'ג'ו. כעת, כאשר השיטה כבר נודעה לאגף התקציבים ולייעוץ המשפטי של משרד האוצר, לא בטוח שהמהלך יעבור בשקט.

ממשרד הביטחון נמסר: בימים אלה נערכים דיונים לקראת אישור רכש של יכולות משמעותיות לצה"ל מתקציב הסיוע האמריקאי. על מנת לעמוד בצרכים המבצעיים והביטחוניים הדחופים של מדינת ישראל, נבחנות חלופות כלכליות שיאפשרו עמידה ביעדים. ההשלכות והמשמעויות הנובעות מחלופות אלו יוצגו להחלטת הדרג המדיני, תוך הצגת ההיבטים האסטרטגים, המבצעיים, הבטיחותיים והכלכליים.

בשנים האחרונות לקח משרד הביטחון כמה פעמים אשראי מספקים, ללא ידיעת אגף התקציבים וללא אישור הממשלה - עבור הספינות שנועדו לעגן על אסדות הגז, עבור מטוסי אימון איטלקים ועבור מטוסי ה F-35. אלו נעשו באישור החשבת הכללית דאז מיכל עבאדי-בויאנ'ג'ו. גם עסקת הצוללות נעשתה בצורה דומה אולם באמצעות החשב של משרד הביטחון. כעת, כאשר השיטה כבר נודעה לאגף התקציבים ולייעוץ המשפטי של משרד האוצר, לא בטוח שהמהלך יעבור בשקט.