ועדת הפנים מבקשת לעצור את פעילות חברות הגבייה, משרד הפנים מתנגד

למעשה הצעת החוק של משרד הפנים מקבעת בחקיקה את ההתנהלות הבעייתית הקיימת היום, במסגרתה השכר של עובדי חברות הגבייה תלוי בגבייה שלהן - מה שיוצר תמריץ להפעלת כלים אגרסיביים באופן בו גוף שלטוני לא בהכרח היה נוהג. למרות שוועדת הפנים בכנסת הקודמת, בראשה עמד סגן שר הבריאות יואב קיש, הגבילה את החלק בתשלומים המותנה בגבייה כדי לצמצם את התמריץ הבעייתי, בגלל פיזור הכנסת הצעת החוק לא אושרה בסופו של דבר. כעת משרד הפנים שב והעלה את הצעת החוק המקורית, ללא התיקונים.

ח"כ מיקי חיימוביץ' צילום: עמית שעל

בכוונת ועדת הפנים כעת לעגן בחוק שלושה מסלולי גביה אפשריים לגביית ארנונה וקנסות של הרשויות המקומיות, כאשר חברות הגביה הפרטיות אינן חלק מאחד מהם. שלושת המסלולים הם: גביה עצמאית פנימית על ידי הרשות המקומית, גביה באמצעות רשות האכיפה והגביה הממשלתית ו/או גביה באמצעות תאגיד גביה, שיוקם על ידי הרשות המקומית או השלטון המקומי.

מנכ"ל השלטון המקומי שלמה דולברג, שהציג את עמדת השלטון המקומי, הביע תמיכה בהצעה ואמר כי "אנו חושבים שברגע שיוסדרו שלושה מסלולים, זה יספק את השלטון המקומי, ונוכל לקבל שרותי גביה טובים. ברגע ששלושת המסלולים יעברו, נוכל לספק את הצרכים של הרשויות המקומיות בגביה".

מי שדווקא התנגד להצעה היו משרדי הפנים והאוצר. אורית מלמד ממשרד הפנים הביעה התנגדות לכל תיקון שלא בהצעת המקורית שהוגשה על ידם. במשרד אף התנגדו להסתייגות מהסעיף בחוק המאפשר לחברות הגבייה להכנס לחצרות הבתים, למרות שלגביו כבר הושגה הסכמה בכנסת הקודמת. לטענת המשרד, התיקונים יפגעו ברשויות המקומיות.

גם נציגת האוצר מאגף החשב הכללי, מוריה שליסל, הביעה התנגדות. לדבריה, "הנוסח של שלושת המסלולים לא עלה לוועדת שרים לחקיקה. אנו חושבים שגביה עבור רשויות מקומיות רק במסלולים המוצעים תפגע בהכנסות המדינה. כרגע המרכז לגביית קנסות של רשות האכיפה והגביה גובה עבור משרדי ממשלה".

ח"כ איתן גינזבורג הגיב לדברים והתייחס לכך שמרכז הגבייה דווקא הביע נכונות לעמוד במשימה. לדבריו, "בישיבה הקודמת של ועדת הפנים מנכ"ל מרכז הגביה אמר שאין לו שום בעיה לגבות את חובות הרשויות המקומיות, וגם שכבר החל לעבוד עם מספר רשויות וזה מצליח".

שליסל השיבה ואמרה: "הם התחילו בקנסות תכנון ובנייה. מאוד קטן. הכנסת ארנונה זה תהליך מאד מורכב וזה יפגע בהכנסות המדינה". יו"ר הוועדה ח"כ מיקי חיימוביץ' הגיבה לכך ואמרה "מאיפה את יודעת? זו עזות מצח".

עו"ד אביטל בגין , ממונה ארצית על הסיוע המשפטי במשרד המשפטים: "אנו מעניקים ייצוג משפטי לעומדים במבחן זכאות כלכלית ולאנשים באשפוז כפוי. אנו מטפלים ב-30 אלף חייבים בשנה. בהצעת החוק הממשלתית יש קושי גדול, ההצעה עושה שימוש בפקודת המסים הישנה, יחד עם הפרטה. יש הסדרי חוק ראויים יותר. כל רשות מקומית מתנהלת בפני עצמה עם הוראות אחרות. זה מבוך בירוקרטי. נכון לרכז הכל בידי גורם אחד".

תומר רוזנר, היועץ המשפטי של הוועדה, התייחס לבעייתיות שבהצעת החוק הממשלתית שהעלה משרד הפנים ואמר כי "אחת מהערות בית המשפט העליון לגבי ההסדר הנהוג היום, לפיו חברות הגביה מקבלות שכר לפי ביצועים היא שזה מהווה ניגוד עניינים, משום שאז יש להן אינטרס לנפח חובות, לעכב תשלום על מנת שיתווספו תשלומי פיגורים וקנסות. הוועדה בוחנת איך להגביל קשר בין שכר הטרחה לגביה בפועל. הוועדה נותנת דעתה גם להגברת תחרות. כיום יש למעשה דואופול – שתי חברות גביה שכוחן רב, והקטנות מתקשות להיכנס. בהתייעצות עם הרשות לתחרות נתנו דעתנו לכך. יש להגן גם על הפרטיות, להבטיח שלא ייעשה שימוש לרעה במידע. יש לרשות המקומית אפשרות גביה משפטית. בעקבות תלונות רבות וביקורת מבקר המדינה נמצא שיש תופעה של גביה בצורה לא נאותה. לדוגמה, קנס חניה של 100 שקל שלא שולם, ובעקבותיו נשלח מכתב מעו"ד: עליך לשלם קנס וריבית פיגורים 200 שקל, ושכר טרחה 800 שקל".