דו"ח: משבר האקלים מעמיק את הפגיעה הכלכלית במדינות מתפתחות

מדינות קטנות ועניות, שהאחריות שלהן למשבר האקלים היא הקטנה ביותר אך הפגיעה של המשבר בהן היא הגדולה ביותר, נאלצות לקחת הלוואות יקרות שמעמיקות את הקשיים הכלכליים שלהן על מנת להתמודד עם הנזקים השונים שגורם המשבר - כך לפי דו"ח חדש של הארגון הבריטי אוקספם (Oxfam), שפועל למאבק בעוני.

לפי הדו"ח, ב-2017 ו-2018, השנים האחרונות שלגביהן יש מידע זמין, קיבלו מדינות מתפתחות 59.5 מיליארד דולר בממוצע בשנה על מנת להערך למשבר האקלים. ואולם, 80% מהסכום, 47 מיליארד דולר, סופק כהלוואה ולא כמענק. וכמחצית מההלוואות כללו תנאים מחמירים בדמות ריביות גבוהות. כתוצאה, הסכום שהיה זמין למדינות אלו בפועל, אחרי ניכוי ריביות, החזרים ושומן נוסף, עמד על בין 19 מיליארד דולר ל-22.5 מיליארד דולר בלבד.

אנטרטיקה נמסה צילום: שאטרסטוק

הדו"ח גם מעלה דאגות חמורות לגבי האופן שבו מוקצה הכסף. לדוגמה, רק 3% מהסכום הכולל יועדו למדינות איים קטנות, שנמצאות בסכנה המיידית והחמורה ביוותר כתוצאה ממשבר האקלים ושהן בעלות המשאבים המועטים ביותר על מנת להתמודד איתה. רק 25% מהסכום שהועבר למדינות יועד לסייע להן להערך למשבר האקלים, בעוד ש-66% יועד לסייע להן להפחית את פליטות הפחמן שלהן. זאת, אף שהתרומה שלהן לכלל פליטות הפחמן קטנה משמעותית לעומת זה של הכלכלות הגדולות, וצמצומן לא יהווה גורם משמעותי בבלימת משבר האקלים.

מדינות מסוימות בולטות לרעה בהעדפתן להלוואות על פני מענקים. 97% (4.6 מיליארד דולר) מהסיוע האקלימי של צרפת, למשל, היה בדמות הלוואות. מנגד, מרבית הסיוע של שבדיה, דנמרק ובריטניה הגיע בדמות מענקים. במקרים אחרים, מדינות דיווחו על השקעות בתוכניות ופרויקטים שלא הולמים את המאמצים לבלימת פליטות גזי חממה, כסיוע אקלימי. כמו יפן, שדיווחה על השקעה בתחנת כוח פחמית "יעילה" בבנגלדש כסיוע שכזה. פחם הוא מהזהמים הגדולים ביותר בתחום משבר האקלים, ושום השקעה בו לא יכולה להחשב במסגרת המאמצים להאטת המשבר.

"מימון אקלים הוא חבל הצלה לקהילות שממודדות עם גלי חום שוברי שיאים, סופות איומות ושיטפונות הרסניים", אמרה מנהלת מדיניות שינוי אקלים באוקספם, טרייסי קרטי, בהודעה לעיתונות. "גם בשעה שממשלות מתמודדות עם קוביד-19, אסור להן לשכוח את האיומים הגוברים של משבר האקלים. השימוש הקיצוני בהלוואות לצורך סיוע אקלימי הוא סקנדל. המדינות העניות בעולם, רבות מהן כבר מתמודדות עם חובות כבדים, לא צריכות לקחת הלווואת כדי להגיב למשבר האקלים, שלא הן יצרו. מדינות מפותחות צריכות לספק יותר מימון בדמות מענקים ולא הלוואיות, ולהקצות יותר כספים להערכות של המדינות הפגיעות ביותר".