גנור חורר את תיק השוחד נגד שמרון, הפרקליטות הלכה על הלבנת הון

על פניו נראות הראיות בפרשת הלבנת ההון של עו"ד דוד שמרון, היועץ וקרוב משפחתו של נתניהו, שנחשפות הבוקר (א') ב"כלכליסט", כפחות מצחינות, מדיפות ריח רע של שחיתות ציבורית, מתוך הארבע שנחקרו בענייניו בתיק 3000.

אלא שלאור החלטת הפרקליטות שרק בפרשה זו יש די ראיות עם סיכוי סביר להרשעה, היא כרגע היחידה שיש בה לעשות אולי סוג של צדק: להרחיק, לפחות זמנית, את שמרון מעריכת הדין וממעורבות בפעילות ראש הממשלה, לאור ההתערבות הלא רצויה והתמוהה שלו בעסקאות כלי השיט.

מיקי גנור צילום: אוראל כהן

בשניים, מעמדו המקצועי והמשפחתי, עשה שמרון שימוש, לפי החשדות שנחקרו ולא הבשילו לכתב אישום, כדי לקדם את האינטרסים העסקיים של גנור מול גורמי ממשל (יועצים משפטיים של משרד הביטחון ואנשי משרד הכלכלה), ולנסות להשפיע למשל על ביטול המכרז לספינות משמר לאסדות הגז בהיקף של כ-430 מיליון יורו כדי שטיסנקרופ תקבל את החוזה.

"פתיחת דלתות", כך הגדירה זאת המשטרה כשהמליצה בנובמבר 2018 להעמיד אותו לדין על עבירה של שוחד הנעה. כלומר כספים שאדם מקבל כדי להשפיע על עובד ציבור, לא בהכרח כדי לחלוק איתו בהם. שמרון קיבל מגנור לשיטת המשטרה "שכר הצלחה" במספר פעימות בסכום מצטבר של 270 אלף שקל. וכשמוסיפים את הקופון ההיסטרי בסך 97 אלף שקל שגזר משירותי בלדרות הכספים ההזויים שלו מול הבנקים בפרשת הלבנת הון, מבינים ששיתוף הפעולה בין השניים היה מאוד כדאי כלכלית לשמרון.

כך ניצל שמרון מאישום בשוחד

כמו שעלה מכתבי החשדות נגד המעורבים האחרים בפרשה שהחלו להישלח אליהם בדצמבר 2019, זאת הרי הייתה השיטה של גנור. הוא זיהה מי קרוב לצלחת ויכול לעזור, וזרק לו חתיכה כדי שישתמש בקשרים שלו בעתיד לסייע. לכן צריך מידה הגונה של נאיביות כדי להאמין שגנור בחר במקרה בשמרון להיות השליח המיוחד שלו לענייני מכרזי רכש ביטחוניים והעברות כספים. שהקרבה של שמרון לראש הממשלה בכלל לא שיחקה פה תפקיד.

דוד שמרון צילום: יריב כץ

אלא שלבית משפט צריך להגיע עם ראיות, לא אמונות. במשטרה התקשו בעבר להודות בפה מלא, אבל העובדה היא שאותו גנור שסיבך את שמרון בפרשת הצוללות וכלי השיט, הוא בסוף גם זה שחילץ אותו מהאישום הכי חמור - שוחד. כשגנור החליט לחזור בו מהסדר עד המדינה במרץ 2019 שבוטל בהמשך, הוא חורר את התיק נגד השומרון שנשאר בסוף "רק" עם עבירת הלבנת הון.

בפרקליטות סברו בין היתר שללא עדותו של גנור, שתדביק את חלקי הפאזל שבו הוא משלם לשמרון כדי שיקדם אינטרסים עסקיים של טיסנקרופ מול גורמי ממשל תוך ניצול "מעמדו" כמקורב לראש הממשלה, אין להם סיכוי סביר לשכנע את בית המשפט ששמרון קיבל פה שוחד. החלטה סבירה או לא? קשה לדעת בלי להכיר את כל חומרי החקירה.

השורה התחתונה היא שמכל החשודים בפרשה, כגון בכירי מערכת הביטחון לשעבר והממשל, שמרון היה זה שהרוויח הכי הרבה מהעובדה שגנור "התהפך כמו סטייק" מביטול ההסכם.

מה ההבדל? נגדם לשיטת הפרקליטות יש עוד ראיות, למשל הקלטות שביצע גנור ונמסרו לחוקרים. ועדיין קשה שלא להישאר עם טעם חמוץ בפה מכל זה. לא צריך חקירה משטרתית כדי להבין שניסיונות ההתערבות של שמרון במכרזי הרכש הביטחוניים הם פסולים.

שום חקירה באזהרה לא תסייע להפליל את נתניהו בפרשה

אי אפשר לסיים בלי להתייחס להחלטה של מנדלבליט שלא לחקור את נתניהו באזהרה בפרשת הצוללות. לטעמי, ועם ההיכרות עם חלק מהראיות, החלטה על פניו נראת סבירה בנסיבות. כמו שעלה מתמלילי החקירה של ראש הממשלה בתיק 4000 שנחשפו לראשונה במלואם ב"כלכליסט", מעצמו נתניהו לא ייתן למשטרה כלום. אולי רק גרסאות מבולבלות ומתפתלות.

שיחות נינוחות שלו עם חוקרים על קפה ועוגיות במגרש הפרטי שלו, בית ראש הממשלה ברחוב בלפור, בהחלט מספקות פולקלור נהדר בכיוון הזה. דרך להבין איך הוא חושב, מתנהג, מגיב. עד כמה הוא אדיש, מתעלם, או מיתמם במקומות שמצופה מנבחר ציבורי לעמוד על המשמר. אבל ברמת הראיות, ובניגוד לתיק 4000 שבו הראיות היו רבות, זה לא ממש עוזר. נתניהו לא יפליל את עצמו, ולא יספק לחוקרים מידע חדש מעבר לזה שיש להם. אם אין מספיק ראיות חיצוניות – שום חקירה באזהרה לא תעזור.