במקום לפטר את המדליף, אדלשטיין צריך להתפטר

שר הבריאות, יולי אדלשטיין, מצא ככל הנראה את הפתרון למשבר הקורונה; "הנחתי לבדוק מי הדליף (את המידע ב"פרשת טבריה" של גילה גמליאל, א"פ), ואם זה יתברר כגורם במשרד הבריאות, בכיר או זוטר, הוא יסיים את תפקידו באותו רגע", אמר בראיון לגלי צה"ל. כאשר נשאל האם "ההדלפה זה מה שחשוב", השיב ללא היסוס: "יותר מכל דבר אחר".

אחרי תשובה כזו, מי שצריך לסיים את תפקידו, ויפה שעה אחת קודם, הוא שר הבריאות בעצמו. ראשית, כי הוא - כמו גם שאר השרים - "סופר-ספרדר" של הדלפות. פוליטיקאים, לרבות שרים בתפקידים פעילים, נוהגים להדליף הכל. אדלשטיין, מסיבות פוליטיות, עושה זאת בכלי תקשורת של הציונות הדתית, מאחר שהוא רוצה למשוך את הקולות של נפתלי בנט - ללא הצלחה עד כה. 

כלומר, לאדלשטיין אין שום בעיה עם הדלפות, אלא רק עם הדלפות בהן הוא לא הגורם המדליף או שהן לא משרתות אותו.

יולי אדלשטיין צילום מסך: לע"מ

שר הבריאות אולי שכח, אבל מדיניות הממשלה, כמו גם ההתנהלות של כמה מבכיריה, לרבות הוא עצמו, הן שגרמו לכך שישראל נהפכה לשיאנית קורונה עולמית, דבר שהביא לסגר הכולל.

מטבע הדברים, אזרחי ישראל, שרבים מהם נפגעו מהמשבר - כלכלית ונפשית - רוצים לדעת מה לא היה תקין ומהן הסיבות לקטסטרופה שלה היינו עדים בחודשים האחרונים. מדובר בבקשה סבירה, במיוחד על רקע העובדה שאדלשטיין וראש הממשלה בנימין נתניהו מסרבים בתוקף לספר מה "לא בסדר", ומתרכזים בהרעפת שבחים על עצמם - ובכך מזלזלים באינטליגנציה של הציבור. לפיכך, טבעי ואף ראוי שהפקידות המקצועית תגלה לאומה איפה הפאשלות.

אדלשטיין טרם הפנים כי למרות הניסיונות הרבים של הבוס שלו, ישראל עדיין היא דמוקרטיה, ועובדי מערכת הבריאות לא אמורים להתנהג כמו הדגלנים בטקס יום העצמאות. המציאות, אדלשטיין, קצת השתנתה, ולפיכך, גם הכללים, הנורמות, האחריות, והסמכויות.

אך זה רק קצה הקרחון: שר בריאות שאומר באמצע המשבר הבריאותי-כלכלי החמור ביותר שחוותה ישראל מאז הקמתה כי הדבר הכי חשוב בשבילו כעת זה למצוא מדליף, מראה סימנים של חוסר חיבור למציאות. וזה כבר עניין מסוכן מאוד. נניח שנגלה כי המדליף הוא ישראל ישראלי, עובד משרד הבריאות, והוא יפוטר לאלתר, האם פיטוריו יפחיתו את קצב ההדבקה? ישטחו את העקומה? ישפרו את מערך החקירות האפידמיולוגיות או את האכיפה? התשובה ברורה. נדמה כי ששר הבריאות איבד לגמרי את המיקוד ובעיקר את היכולת להבדיל בין עיקר לטפל - תכונה שבתקופה העמוסה הזו, מתבררת כחיונית עבור מי שעומד בראש מערכת הבריאות.

אדלשטיין היה צריך לדרוש מעובדי משרדו לפרסם בפומבי את תוצאות החקירה האפידמיולוגית של גמליאל, שלא רק הפרה בבוטות את ההנחיות הדרקוניות והמיותרות שהיא ושאר השרים קבעו, אלא גם שיקרה בחקירה. במקום זאת, החליט אדלשטיין לעשות את ההיפך: לברך את גמליאל בציוצים מלבבים ולהצהיר שהוא ילך עד הסוף כדי למצוא את "העבריין" האמיתי - לא גמליאל, אלא מי שהדליף וחשף את גודל התרמית והשקר.

גילה גמליאל צילום: המשרד להגנת הסביבה

הדברים מקבלים משנה תוקף לאחר שבשבועות האחרונים התברר כי דווקא המערכות המקצועיות תפקדו יחסית באופן תקין, וכי הסיבות לכך שתחלואת הקורונה בישראל הרקיעה שחקים היו גישה סלחנית כלפי החרדים, שיקולים פוליטיים צרים, והפרות חוזרות ונשנות של התקנות מצד נבחרי ציבור ומעצבי דעת קהל.

אדלשטיין יכול לבוא לטענות רק לעצמו. ההדלפה היא הבעת אי אמון בו. מי שהדליף עשה זאת כי הבין שמטרתו של אדלשטיין בפרשת גמליאל היא להסתיר, לגונן ולהפעיל אך ורק שיקולים פוליטיים.

המסר של שר הבריאות הוא שעמיתיו הפוליטיקאים יכולים לעשות מה שהם רוצים - והוא יגן עליהם. מדובר בליקוי מאורות חמור שנמשך מאז שאדלשטיין הכריז על איסור התקהלות ורץ להתקהל בביתו בהרצליה פיתוח במסיבה פרטית שארגן באותו ערב. רדיפת המדליף אינה "עשיית צדק" אלא הפעלת משטר טרור במשרד הבריאות, שכמה בכירים בו כבר מתגעגעים לשר הקודם יעקב ליצמן.

בינואר השנה התברר כי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הסכים לבקשתו המופרכת של מנכ"ל משרד האוצר אז, שי באב"ד, לפתוח בחקירה פלילית על הדלפת דו"ח שכלל האשמות חמורות על מינהל לא תקין במשרדו ("משחקי מספרים" בגירעון הממשלתי שנועדו להיטיב פוליטית עם כחלון עצמו). באב"ד - בשליחות כחלון - רצה להפוך חושפי שחיתויות ומינהל לא תקין לעבריינים פליליים - וכמובן לפטרם (ואף להשליכם לכלא!). לא הממצאים וחקר האמת הטרידו אז את כחלון ובאב"ד אלא מציאת ה"בוגד".

באופן דומה, לא הממצאים וחקר האמת מטרידים כיום את אדלשטיין. המסר של שר הבריאות לבכירי המשרד הוא ברור: יישרו קו - או שתמצאו את עצמכם בחוץ. זה מסר שעלול לפגוע בבריאות הציבור - לא באופן עקיף ובטווח הארוך (כמו משחקי מספרים בגירעון) אלא באופן ישיר, חמור ומיידי. לכן, כדאי שאדלשטיין יורה לאדלשטיין לסיים את תפקידו.