גנץ תתעורר - הגיע הזמן לשים קץ לעידן נתניהו

המציאות מוכיחה שוב שהיא גדולה מכל דמיון. למרות שחשבנו כי ישראל הגיעה לתחתית, אירוע רודף אירוע ומוכיח שהתחתית עוד רחוקה. בזמן שהאזרחים בסגר והמשק הישראלי מפסיד בין 5.6 ל-6 מיליארד שקל בשבוע, החלה בצהריים שריפת סחורות ברחובות תל אביב כאות מחאה על המציאות הבלתי אפשרית של בעלי העסקים. ואיפה הממשלה? היא עדיין לא החליטה מתי להתיר את הסגר ואיך.

ולמה בעצם? הסיבה היא שראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיך לצנוח בסקרים, ולכן, אפשר להגיד שהמצב הנוכחי משרת אותו. רק כאוס, בצורה של קריסה כלכלית סטייל ונצואלה, או חלילה מלחמת אזרחים בסגנון לבנון, עשויים להחזיר את הגלגל לאחור - ולשם - כנראה - הוא חותר.

גנץ ונתניהו. ממשלה פריטטית צילום: חיים הורנשטיין

גם במקרה של ההנהגה החרדית, נגמרו כבר המילים. הקריאה של ראשי המגזר החרדי לחקור את השוטרים שפרצו לחתונה אמש לאחר שהחוגגים לא עטו מסיכות ומספר המשתתפים עלה על המותר היא בבחינת רעה חולה. למי שזקוק להוכחה על הבעיה במגזר החרדי, כדאי לו לפנות לדו"ח המסכם של הוועדה המייעצת למל"ל בראשות ניצה קסיר, שחוקרת את האוכלסיה הזו כבר 35 שנה (והקימה מכון לחקר הפלג הזה). קסיר הוכיחה סטטיסטית כי ללא קשר לאף משתנה דמוגרפי-כלכלי-חברתי, איפה שיהיו חרדים, תהיה תחלואה גבוהה. אגב, קסיר וצוותה הראו כי הדבר אינו נכון לגבי ערבים לדוגמא, שם גם נרשמו שיעורי תחלואה גבוהים. כשניסינו לברר איך קיום חרדים כשלעצמו מסביר תחלואה גבוהה, קסיר נותרה ללא מילים - יש שם משהו התנהגותי, פסיכולוגי, עמוק מאוד. אין ספק שכאשר משבר הקורונה ייגמר נצטרך לכתוב חוזה חברתי חדש בין האוכלוסייה הכללית, לחרדית.

בתוך היאוש ששורר בימים אלו בציבור, נשאלת השאלה מי יכול להוציא אותנו מה"ברוך" הזה. בצורה פרדוקסלית ומרוב שהוא נמחק לשוליים  ובולט בהיעדרו - הכתובת היחידה היא בני גנץ ומפלגתו. למי שכבר הספיק לשכוח, הממשלה הזו היא "פריטטית": קרי, היא שווה ושווה בין נתניהו לגנץ. האחריות של גנץ למצב הלאומי הנוכחי, זהה לזו של נתניהו. בהקשר הזה, מיקי זוהר ואוסנת מארק, הם כמו גבי אשכנזי ומיקי חיימוביץ'. הרי לא בנט, לא לפיד, ולא ליברמן יכולים, כעת, לעשות דבר. הם בספסלי האופוזיציה, וכמי שכר היו שותפים פוליטיים של נתניהו, הם יודעים היטב כי אחת מ"ההצלחת הכבירות" של נתניהו, נמנות חיסול הדמוקרטיה בגרסתה הליברלית לרבות החלשה עד מחיקה של שתי זרועות הכוח הנותרות (המחוקקת והמשפטית).

הכל חוזר לגנץ. לאיש שקם ונברא בזירה הפוליטית כדי לשים קץ לעידן נתניהו. הטענה לפיה "הייתי צריך להיכנס כדי למנוע סבב נוסף ולהילחם בקורונה" אינה רלונטית עוד, לא בעיניי אלו שסבורים כי זו היתה טעות פטאלית ובין אם הטענה נכונה במלואה. הממשלה הזו קמה, פעלה, ובעיקר ריסקה, בזבזה, ניוונה, עיוותה, הרסה והפכה לסמל ומודל של חוסר תפקוד. שמענו על "השפנים" שמחזיק גנץ בשרוול. גם עבור אלו שהשתכנעו (שאינם רבים אחרי שהוא לא הוכיח יכולות פוליטיות מרשימות), חשוב להזכיר כעת כי בימים אלו כבר החלו להיגרם נזקים שעלולים להתברר בעתיד כבלתי הפיכים - פשיטות רגל, קריסה, ואף גירושין, אלימות במשפחה והתאבדויות. תם מרחב התמרון. המדינה לא רק שחצתה את הקו האדום, אלא גם את השחור. זה הזמן לפעולה.