דו"ח מסכם לקבינט הקורונה: "התחלואה באזורים חרדיים - פי חמישה מהממוצע הארצי"

התחלואה בקורונה באזורים חרדיים במדינה גבוהה פי חמישה בהשוואה לממוצע הארצי; כך עולה מדו"ח מסכם של הוועדה המייעצת למטה לביטחון לאומי בראשות ניצה קסיר, המיועד לקבינט הקורונה.

לפי הדו"ח, באזורים סטטיסטיים עם רוב חרדי - 162 מתוך 2,588 אזורים במדינה - מספר החולים עמד על כ-192 בממוצע לאזור, זאת בשעה שבכל איזור סטטיסטי (א"ס) בישראל מספר חולי הקורונה עמד בממוצע על כ-37 מחולים אומתים בכל אזור, ובא"ס עם רוב יהודי שאינו שאינו חרדי (2,091 אזורים) עמד מספר החולים על 23 בלבד. בא"ס עם רוב ערבי (335) מספר החולים עמד על 51 בממוצע.

הממצאים של צוותה של קסיר, לשעבר חוקרת בכירה של חטיבת המחקר של בנק ישראל וממייסדי המכון החרדי למחקרי מדיניות, מזעזעים - שכן, למרות שה"כיוון" שלהם צפוי, עוצמתם מפתיעה: בכל איזור חרדי מספר החולים הוא פי 5 לעומת הממוצע הארצי - ופי 8.3 לעומת א"ס של יהודים לא חרדים. יתרה מזו, לפי הממצאים, אזור חרדי הוא בעל הסתברות גבוה ביותר להיות עם תחלואה גבוהה - ללא קשר לאף מאפיין אחר.

בני ברק צילום: עמית שעל

בצוותה של קסיר חברים 13 חוקרים נוספים מדיסיפלינות שונות, לרבות שני חברים ערבים ואחד חרדי. המודל שבנה הצוות מיועד "לצאת מסגר מס' 2 ולהימנע מסגר מס' 3" כלשונם, ומבקש מעבר למודל טיפול דיפרנציאלי לאיתור מראש של מוקדי תחלואה בישראל תוך שימוש במדדי צפיפות ומאפיינים דמוגרפיים, כלכליים וחברתיים נוספים לצד המשתנים האפידמיולוגיים.

לפי ממצאי הוועדה, יש קשר חיובי בין רמת תחלואה גבוהה ובין צפיפות האוכלוסייה, בדומה לממצאים ממחקרים בעולם. קרי, ככל שיש יותר תושבים והם גרים בצפיפות גבוהה יותר כך עולה מספר החולים באזור. כמו כן, יש קשר חיובי בין רמת תחלואה ובין צפיפות התושבים לקמ"ר של השטח הכולל של האזור, שכולל גם שטחים ציבוריים.

נתון זה רלוונטי בעיקר ביחס לאזורים בהם לנוכח הצפיפות השוררת בדירות המגורים, גובר השימוש בשטחים ציבוריים (יציאה של בני המשפחה לחצרות הבניינים, גני המשחקים, צפיפות במדרכות ברחובות הראשיים וכדומה). עוד נמצא כי יש קשר חיובי בין רמת תחלואה ובין גודל המשפחה (בדגש על משפחות עם 6 נפשות או יותר). הצוות מציין כי באזורים בעלי רוב חרדי שיעור המשפחות עם יותר מ-6 נפשות עמד בממוצע על 40%, ובאזורים בעלי רוב ערבי על 21%, זאת בהשוואה ל-13% בכלל הארץ.

קשר ישיר בין רמת תחלואה לתדירות השימוש בתחב"צ

עוד נמצא קשר חיובי בין רמת תחלואה ותדירות השימוש בתחבורה ציבורית, כאשר בא"ס בעלי רוב חרדי מספר עצירות האוטובוסים עומד על פי שלושה בממוצע מאשר תדירות עצירות אוטובוסים בממוצע הכלל ארצי. קשר חיובי בין תחלואה לבין ריכוז גבוה של מתבגרים וצעירים בני 15-29 בא"ס נצא מובהק אף הוא: בהקשר זה ששיעור המתבגרים וצעירים בני 15-29 בקרב המגזר החרדי בא"ס שנבדקו עומד על 26% בממוצע ובקרב המגזר הערבי על %28 בממוצע. זאת לעומת שיעור של %21 בממוצע הארצי.

הוועדה מצאה כי התחלואה גבוהה יותר בא"ס בעלי דירוג חברתי-כלכלי נמוך יותר - המשקף שקלול של נתונים אודות הרכב דמוגרפי, השכלה וחינוך, רמת חיים, תעסוקה, גמלאות ועוד - כאשר שיעור התחלואה עולה בקרב קבוצות אוכלוסייה מוחלשות המתגוררות בא"ס בעלי רמה חברתית-כלכלית נמוכה, בהם התושבים פחות משכילים, פחות משתתפים בשוק העבודה ומשתכרים ברמה נמוכה יחסית. "דבר זה בא לידי ביטוי באזורים בעלי רוב חרדי או ערבי, הנמצאים בדירוג חברתי-כלכלי נמוך יותר מאזורים בעלי רוב יהודי שאינו חרדי" נכתב בדוח.

בדוח נכתב כי: "לאחר פיקוח על כלל המשתנים שצוינו לעיל (מדדי צפיפות האוכלוסין, גודל המשפחה, תדירות השימוש בתחבורה הציבורית, השיעור של מתבגרים וצעירים בני 15-29 בא"ס ודרוג חברתי-כלכלי נמוך) נמצא כי משתנה של שיעור גבוה של אוכלוסייה חרדית בא"ס, לכשעצמו, מגביר באופן מובהק את התחלואה. יתרה מזו, משתנה אזור חרדי נמצא מובהק בשני הגלים של המגפה".

מחלקת קורונה בתל השומר צילום: איי אף פי

כנראה, מאחר שלקבוצה זו יש מאפיינים נוספים המגבירים את התחלואה, בדגש על אינטראקציות חברתיות, אופי קהילתי ועוד. לעומת זאת, המשתנה של שיעור גבוה של אוכלוסייה ערבית בא"ס יצא עם קשר שלילי מובהק בגל הראשון ולא מובהק בגל השני, קרי, התחלואה בקרב ערבים מוסברת על ידי המשתנים האחרים.

המלצות הוועדה: טיפול דיפרנציאלי לפי מתווה גאוגרפי-חברתי

הועדה מסכמת וממליצה כי בכל תוכנית יציאה מהסגר, בהתנהלות המדינה ביום שלאחריו, וכחלק מהפקת לקחים מהתמודדות המדינה עם הנגיף עד כה, יש לאמץ מדיניות לחימה בנגיף על בסיס מתווה גיאוגרפי-דיפרנציאלי שונה וייחודי, אשר יתבסס, לצד בחינת המדדים האפידמיולוגיים, גם על מדדי הצפיפות של כל אזור ואזור בשילוב ניתוח עומק של המאפיינים הדמוגרפיים, הכלכליים והחברתיים הנוספים ובליווי אכיפה אפקטיבית.

"ניתן כעת לזהות מראש את האזורים הנמצאים בסיכון גבוה לתחלואה וזאת בהתאם לקריטריונים שמופו ונמצאים במאגר המידע של הוועדה" מסביר הצוות של קיסר. "ביום שלאחר הסגר השני, האזורים הנמצאים בסיכון גבוה לתחלואה הינם אזורים: בהם ממדי צפיפות גבוהים; עם ריכוז של משפחות גדולות, בדגש על משפחות עם 6 נפשות או יותר; בהם ישנה תדירות גבוהה של שימוש בתחבורה ציבורית; עם ריכוז גבוה של מתבגרים וצעירים בני 15-29; המדורגים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה; בהם שיעור גבוה של אוכלוסייה חרדית - ללא קשר למשתנים אחרים". הצוות מסכם וטוען כי "מבחינה סטטיסטית, מרבית האזורים העונים לקריטריונים א'-ה' שהוזכרו לעיל נמצאים בציבור החרדי או הערבי". בהתאם למודל המבוסס על מדדי צפיפות ומאפיינים דמוגרפיים.

הצוות כבר חילק את היישובים בעלי סיכוי גבוה לתחלואה לפי הקריטריונים החדשים ולפי רמת תחלואה. יישובים בסיכוי גבוה מ-90% הם: אלעד, אשדוד, באקה אל-גרביה, בית שמש, ביתר עילית, בני ברק, טייבה, טמרה, ירושלים (אזורים מסוימים), מודיעין עילית, סח'נין, פתח תקווה, רהט, רכסים, שפרעם.

אזורים עם סיכוי גבוה מ-80% לתחלואה הם באר יעקב, כפר קאסם, לוד, תל שבע. אזורים עם סיכוי גבוה מ-70% הם: ג'סר א-זרקא, טירה, כפר מנדא, עראבה, קלנסווה; סיכוי גבוה מ-60% הם חורה, כפר כנא, מגאר, עין מאהל; סיכוי גבוה מ-50% הם ג'דיידה-מכר, יפיע, כוכב יעקב, מג'ד אל-כרום, ערערה-בנגב.