הקנאביס הישראלי עולה על דרך המלך

לאחרונה הודיע משרד הבריאות הודיע על תחילת "פיילוט" ליצוא מוצרי קנאביס רפואי. ישנה  ביקורת על ההחלטה וטענה שחלון היצוא לא נפתח במתווה ובהיקפים הצפויים. אבל צריך לזכור שמדובר ברפורמה, אשר כוללת בניית תשתית רגולטורית חדשה על כל המשתמע מכך.

כל זה התחיל כמעט מ"אפס" - מגיבוש מפת הדרכים של היק''ר (יחידת קנאביס רפואי של משרד הבריאות), חלוקת קודי עיסוק זמניים והתפתח לתעשייה שלמה עם תוכן ממשי – הקמת חוות, בניית מפעלים בסטנדרט בינלאומי, פתיחת בתי מסחר, יבוא ועכשיו גם יצוא.

למרות שמדובר ב"פיילוט", ציפיות השוק הן גבוהות. הביקוש למוצרים והיקפי המכירות הם שיגדירו את הבסיס הכלכלי להמשך ההתפתחות הרגולטורית. לכך, יש להוסיף שינוי תפיסה חברתית הקשורה לצמח, ונגיע למסקנה שבניית הענף ותשתיותיו, נעשתה במהירות מרשימה.

שם המשחק הוא איכות וטכנולוגיה

בתחילת 2018 התלבטו גורמים שרצו להיכנס לתחוםהאם להקים חווה או מפעל, להישאר חברה פרטית או חברה נסחרת בבורסה, ואם כן – מה העיתוי הנכון לכך. הידע בתחום בישראל היה דל  וכולם דמיינו חווה בסטנדרט בסיסי עם צנטריפוגה למיצוי שמן בהאנגר סמוך שישמש כמפעל. המציאות הכתיבה כללים אחרים לחלוטין וגורמים שנכנסו לענף היו צריכים להתאים את עצמם מיידית.  

גידול קנאביס בישראל צילום: הילה כדי

מאוד מהר התברר ששם המשחק הוא איכות וטכנולוגיה. כלומר,כדי לייצר מוצר תחרותי יש לפעול נכון כבר משלב הקמת התשתיות, אחרת לא יהיה למי למכור ולאן לייצא. רוב השחקנים הגיעו למסקנה שהם רוצים לשלוט בכל שרשרת הערך, כאשר כל חוליה תהיה בנויה בסטנדרט בינלאומי. על בסיס הבנה זאת, קמו חממות עתירות טכנולוגיה, עם תאורה משוכללת ומערכות השקיה מתקדמות, וכן מפעלים בסטנדרט הכי גבוה של מפעלי התרופות.

בין המאפיינים העיקריים של ענף הקנאביס הרפואי, אשר ישפיע גם על היצוא, הוא היכולת   להתאים במהירות את החברה ואת המוצר לדרישות השוק המשתנות. חברות בתחום מחפשות ערך מוסף שייתן ייחודיות למוצריהם והן מקימות מעבדות מו''פ ובונות מותגים.כיום כמעט שלא נותרו חברות פעילות שאינן מייצרות או עובדות על המותגים שלהן ורואות בבניית המותג כאחת מהדרכים למפות את עצמן במגרש הבינלאומי בעתיד הקרוב.   

אילן גרזי ומאשה ברקוביץ

עד עכשיו ראינו הרבה שיתופי פעולה בתעשייה במטרה "לכסות" על החוליות החסרות – גידול, אריזה וייצור והפצה. עם תחילת היצוא הציפייה היא שנראה גידול במספר והיקף שיתופי פעולה, הן באמצעות הרחבת הפעילות מול שותפים קיימים והן ע"י התקשרויות חדשות שיאפשרו לקצר את הדרך ליצוא.

כל התהליכים והתפתחויות הללו, דורשים השקעה רבה ועמידות פיננסית. חברות שמגייסות על בסיס שוטף הן בעלות יכולת להתאים את עצמן ולהגיב לדרישות השוק בצורה יעילה ומהירה יותר.

החודש דווח על עסקת מיזוג נוספת של חברה הפעילה בתחום קנאביס רפואי אל תוך חברה ציבורית הנסחרת בתל אביב. עסקה זו מעידה על המשכיות במגמה של חברות בענף הקנאביס להשתמש בבורסה כפלטפורמה ראויה ומתאימה למימון וקידום פעילותן. בנוסף, בימים האחרונים דווח, כי חוות הגידול של חברת IMC הישראלית מצויה בדרך לרישום בנאסד"ק, דבר שמצביע גם על ההכרה של המשקיעים הבינלאומיים לפעילות הקנאביס הרפואי בישראל.

אנחנו מאמינים ששילוב צעדי ההתקדמות האחרונים והצפויים ברגולציה עם ההזדמנויות הטעונות בשוק ההון, יאפשרו לחברות בענף לגדול ולהתחזק, הן בישראל והן במגרש הבינלאומי.

למרות שיח חברתי מורכב, ביקורת ודרישות מוגברות לתעשיית הקנאביס, מדובר בענף צעיר ומתפתח, אשר קם תוך פרק זמן קצר ביותר וצפוי לתרום רבות לכלכלת המדינה, בין היתר, על רקע האפשרות הנפתחת ליצוא.  

אילן גרזי הוא ראש מחלקת שוק ההון במשרד פרל כהן ועו"ד מאשה ברקוביץ' היא שותפה במחלקת שוק ההון במשרד