איך ניתן למנוע הערת עסק חי לכלכלת ישראל?

צדקלפרופ' יעקב פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר, שהזהיר לא מכבר על אסון לפתחה של כלכלת ישראל ולמעשה רשם הערת "עסק חי" לממשלת ישראל על טיפולה הכושל בכלכלת המדינה והבוז שרוחשים שריה לאקסיומות כלכליות מקובלות כמו תקציב מסודר למדינה.

תחזית האוצר ובנק ישראל לנזקי הסגר השני דומות אחת לשנייה. שתיהן צופות נזק של כ-9  מליארד שקל לשבוע וכ-115 מליארד שקל לסגר של 90 יום. יש לנו בעיה עם התחזיות האלה -  החישוב הליניארי שהביא לתחזיות אלה. המתכון הבסיסי נראה כמו חלוקת סך התוצר המקומי ב-365 יום והכפלת התוצאה במספר ימי הסגר. היינו מצפים לגישה יותר מאוזנת מגופי המחקר שהזכרנו.

במסגרת עבודה מסודרת על נזקי הסגר, יש לבחון ענף ענף, לבדוק את מספר העובדים שפוטרו בו, מספר העובדים שיצאו לחל"ת, הערכות לגבי הצניחה במחזורים בכל ענף וענף, הירידה בביקוש הפרטי והציבורי בכל ענף וענף, היקף העסקים שלא יחזרו לפעול לאחר הסגר וכו'. קשה להאמין שנעשתה כאו עבודה שיטתית.

אין לדעת מה באמת יקרה לכלכלה

הסגר הנוכחי מוכיח שאי אפשר לחזות מה יקרה לכלכלה. מדוע התחזיות משתנות כל הזמן, למי להאמין לגבי המחיר הכלכלי של הסגר, בכמה תתכווץ הכלכלה, האם תקציב הוצאה ציבורית גדול יעזור, איך מחזירים את האמון במדיניות הכלכלית לטווח של שנה ויותר, מה צריך לעשות כדי ליצור אופק ברור למגזר העסקי, מה חסר לנו במרכיבים של תוכנית כלכלית כדי שהתבשיל שייצא ממטבחי האוצר יהיה בריא, וכו'.

שר האוצר ישראל כץ ורה"מ בנימין נתניהו צילום: עמית שאבי

הנזק הממשי גבוה בהרבה. לא לחינם הזהיר דוח ה-OECD כי "המשק עומד בפני זעזוע עמוק",  וצופה כי ההתאוששות מהמשבר תהיה אטית. הנזק הצפוי יהיה גבוה מן התסריטים האופטימיים לטעמנו של בנק ישראל ושל משרד האוצר, משתי סיבות עיקריות. האחת היא נקודת ההתחלה של הסגר השני לאחר הנפילה בפעילות העיסקית בסגר הראשון והשנייה היא שהנזק היה אמור להמדד אקספוננציאלית ולא ליניארית. לדעתנו, הנזק גדל והולך ("בריבית דריבית") ככל שהסגר ארוך יותר. לפיכך,התחזיות של בנק ישראל ומשרד האוצר הן אופטימיות מדי. הנזק למשק יהיה גדול בהרבה מאשר שנה אבודה למשק, כפי שמבין פרופ' פרנקל, ועל כך זעקתו.

אבטלה של 14%

התרחישים המקרו-כלכליים עד היום לא לקחו בחשבון שיוטל סגר חמור יותר מזה שהוטל במרץ-אפריל.הסגר השני פוגש משק בקשיים, כמעט מיליון מובטלים וממשלה ששחקה את האשראי שהיה לה בשווקים כדי לגייס מעל 100 מיליארד שקל. מדובר רק בפרק ראשון בתהליך ארוך של סגירת המשק - ללא שום אסטרטגיית ברורה של יציאה או תוכנית הדרגתית לפתיחה מחדש שיציג אופק כלכלי ברור למגזר העסקי.

וכך, פער התוצר או הנזק הכלכלי המצטבר למשק ממגפת הקורונה, צפוי להגיע עד 10%, שהם כ-150 מיליארד שקל. והגירעון? בהינתן סגר הדוק אנו מדברים על תחזית לשיעור אבטלה של 14%, ואבטלה נמשכת שלא תרד מ-12% גם ב-2021. הסגר הנוכחי אולי עד חנוכה, אם יהיה נס, צפוי לדחות את ההתאוששות הכלכלית בשנה אחת לפחות. המצב היום בהשוואה למצב לפני רבעון הוא גרוע, אך טוב בהשוואה למצב המשק בעוד רבעון.

 סכנה מהורדת דירוג האשראי

גם ללא הסגר הנוכחי, הירידה בצמיחה הכלכלית שבאה לידי ביטוי בירידה בתמ"ג, בגירעון בתקציב הממשלה ושיעור האבטלה הגדול מדאיגים. הכנסת המשק לסגר שני מחריפה בהרבה את הנתונים הכלכליים של ישראל.

מאז ההכרזה על הסגר השני בערב ראש השנה רשומים בשירות התעסוקה 600,485 עובדים בחל"ת ובסך הכול 942,678 דורשי עבודה. בנוסף, הסגר יגרום לירידה בהכנסות ממסים ולעלייה בהוצאות הממשלה ויוביל את הגירעון של הממשלה ל-13% מהתוצר אחוז מהתוצר שיגרום לכך שהחוב הציבורי יגיע ל-80% מהתוצר.

חברות הדירוג האשראי בעולם רגישות מאד לנתונים כמו גירעון גדול ויחס חוב תוצר גבוה, אך מדאיגה יותר העובדה שלא דנים כלל בתקציב ל-2021. כאשר הן יפנימו את העדרה של מנהיגות כלכלית ונכונותה לפעול ללא תקציב במשך שנים, הן עלולות להוריד את דירוג האשראי של ישראל על כל ההשלכות השליליות של אירוע שכזה.

לפיכך על ההממשלה והעומד בראשה להזדרז ולהכין את תקציב 2021 עם תוכנית כלכלית ברורה ואופק כלכלי בהיר.

פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת ת"א. עודד שורר הוא שותף בחברת Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק