עבודה מהבית: מהן ההשלכות - ומי משלם את החשבון?

משבר הקורונה אילץ מעסיקים רבים לעבור למודל עבודה מהבית. לאחרונה ישנו דיון ציבורי סביב השאלה האם מודל של עבודה מהבית הוא הנורמה החדשה גם לאחר חלוף המשבר.

בתחילת המגפה שיקול המעסיקים היה בריאות העובדים, לכן השאלה מי משלם את החשבון על מודל זה לא קיבלה תשומת לב בדיון הציבורי, מכאן גם חודשים ארוכים אל תוך המשבר אופציית העבודה מהבית הוארכה.

עבודה מהבית שאטרסטוק

בדויטשה בנק החלטנו לבדוק - מי משלם את החשבון במעבר למודל כזה ומהן ההשלכות ארוכות הטווח? שאלה זו מקבלת חשיבות לאור הצעת חוק של הפרלמנט הגרמני בסתיו הקרוב, שמטרתה לקבוע כי לעובד קיימת זכות מוגנת בחוק לעבוד מהבית.

הכלכלנים חוזים כי שיעור העובדים מהבית עם חלוף משבר הקורונה יישאר גבוה לאור העדפות העובדים. בהנחה ותחזית זו נכונה משמעותה, תחת החקיקה המוצעת, כי המעסיק לא ישלם רק עבור התשתית והציוד הטכנולוגי אלא השכר יכלול גם מרכיב פיצוי עבור שטח שהעובד הקצה בתוך ביתו לעבודה.

המחקר מתמקד בשאלת ההשפעה על שוק הנדל"ן. במידה ובתים יחליפו את המשרדים ייווצר ביקוש שלילי חד לשוק המשרדים וביקוש חיובי חד לנדל"ן לדיור. בדיקתנו מעלה כי יהיה שינוי כלכלי משמעותי אם שיעור המשרות במשרדים יעבור שינוי פתאומי אל עבר המרחב הביתי. לפני הקורונה היה מחסור במשרדים בלא מעט ערים בגרמניה ולכן ירידה בביקוש יכולה לאזן את היחס בין הביקוש להיצע. אך אם מודל העבודה מהבית יוארך לאחר משבר הקורונה, הפער בין הביקוש להיצע יתרחב משמעותית לאור הירידה החדה בביקוש.

צניחה משמעותית בביקושים לנדל"ן משרדי

דוגמה פשוטה מעלה את המסקנות הבאות: עובד שמגדיל את שעות העבודה שלו בבית לרמה של 40% מרמה של 10% לפני משבר הקורונה - מספר ימי העבודה במשרד קטנים מ-162 ימים ל-120 ימים כלומר ירידה של 26% עבור כל עובד. בהנחה ו-50% אחוז מעובדי המשרדים זכאים לעבור למודל עבודה מהבית, הביקוש הכולל למשרדים עלול לצנוח ב-13%. לכן עולה המסקנה כי אימוץ מודל עבודה מהבית לאחר משבר הקורונה יכולה להוביל לשוק שלילי ברמת הביקושים ועלייה במספר החברות שמגיעות לחדלות פירעון וסכנה ליציבות המערכת הפיננסית.

חשוב לציין כי מודל העבודה מהבית יפחית את ההוצאות התפעוליות של המעסיקים רק אם העלויות המסורתיות גבוהות יותר מעלויות העבודה מהבית. בהנחה ולא זה המצב, המעסיקים עלולים להעביר חלק מהפעילות שלהם למיקור חוץ ואם שולי הרווח של העסק היו נמוכים לפני הקורונה הם עלולים להחליט לסגור את העסק לחלוטין ולכן ישנו סחר בין עבודה מהבית לבין ביקוש לעובדים.

הניתוח שלנו מראה כי עבודה מהבית תוביל לירידה בהוצאות התפעוליות של המעסיקים רק אם העובדים גרים באזורים כפריים או רחוקים מערים מרכזיות. אחרת הוצאות המעסיקים יעלו והרווחיות שלהם תרד. זה נכון במיוחד אם עבודה מהבית תפחית את הפריון בטווח הארוך לפחות בחלק מהסקטורים. במקרה זה עידוד עבודה מהבית יגרום לירידה כללית בביקוש לעובדים.

מכאן, עיגון זכות העבודה מהבית בחוק על פי ההצעה הקרובה יכול להשית על המעסיק הוצאות נוספות ולעכב את היציאה מן משבר הקורונה הכלכלי. לכן בראייה שלנו יש לעכב הצעות חוק שמטילות על המעסיקים הוצאות נוספות בטווח הקצר, עד לאחר חזרת שוק העבודה לתעסוקה מלאה ועלייה בשולי הרווח של החברות.

זה מובן לחלוטין שלעובדים יש העדפה חזקה לעבודה מהבית על מנת לאזן בין הבית לעבודה. מחקר זה בא להראות שאימוץ מהיר וחד כפי שמוצע בהצעת החוק הקרובה עלול להוביל במקרים רבים לעלייה בהוצאות עבור המעסיקים ולירידה בשיעור המועסקים. ברגע זה לאור המשבר השיקול המרכזי צריך להיות החזרת שוק העבודה למצב של תעסוקה מלאה.

לסיכום, אנו סבורים כי עיגון זכות העבודה מהבית צריך להתבצע בהדרגה על פני כמה שנים ומחשבה על מעבר לעבודה מהבית של יום בשבוע. מעבר הדרגתי כזה לא יגרום להתפרצות ביקושים בשוק הדיור ולירידה חדה בביקוש לנדל"ן משרדי.

יוהן מוברט ומארק שאטנברג הם כלכלני מחלקת המחקר של דויטשה בנק