סוף הסאגה - וניצחון ללד זפלין: נדחתה בקשת הערעור האחרונה בפרשת 'מדרגות לגן עדן'

ניצחון גדול וסופי הפעם ללד זפלין בקרב זכויות היוצרים סביב שירה האיקוני של הלהקה 'מדרגות לגן עדן' - Stairway to Heaven. בית המשפט העליון בארה"ב דחה בקשה להגשת ערעור של התובעים על פסיקה קודמת לטובת הלהקה.

דחיית הערעור - החותמת סאגה משפטית של 6 שנים - משמעה חד משמעי: אישור הפסיקה בערכאה הקודמת לפיה כותבי השיר, חברי הלהקה רוברט פלאנט וג'ימי פייג', לא ביצעו גניבה מוזיקלית מהקטע טאורוס של להקת ספיריט.

"מדרגות לגן עדן"

תקציר הפרקים הקודמים: ביוני 2016 קבע בית משפט בלוס אנג'לס כי השיר לא הועתק מהיצירה של גיטריסט להקת ספיריט רנדי וולף המנוח. הפסיקה ניתנה כשנתיים לאחר שהחל התהליך המשפטי.

ואולם החלטה זו נפסלה בהליך ערעור: בספטמבר 2018 קבעו שלושה שופטי בית המשפט הפדרלי בסן פרנסיסקו כי חבר המושבעים במשפט בלוס אנג'לס הוטעה למעשה.

ג'ימי פייג' ורוברט פלנט, לד זפלין צילום: איי פי

בית המשפט בסן פרנסיסקו קיבל את טענת המערערים, נציגים של וולף, לפיה המושבעים האזינו רק לגרסה אקוסטית של השיר Taurus ולא לגרסה המוקלטת, על כן החלטתם אינה קבילה. עוד נקבע שההוראות שקיבלו חבר המושבעים מהשופט לא תאמו לעבודתם ולהחלטה שנדרשו לקבל במישור המוזיקלי. המסקנה של בית המשפט בסן פרנסיסקו היתה חד משמעית – יש צורך לקיים משפט חוזר.

מיד לאחר הפסיקה המפתיעה הזו הגישה לד זפלין ערעור לבית המשפט הגבוה לערעורים בסן פרנסיסקו (9th Circuit Court of Appeals), שפסק ב-2019 לטובת הלהקה – וקבע כי הפסיקה המקורית של לוס אנג'לס תקפה.

גיטריסט לד זפלין ג'ימי פייג' צילום מסך: |Youtube

בית המשפט הגבוה דחה טענות של התובעים לדמיון בין המקרה לפסק דין מפורסם שבו התקבלה תביעת זכויות יוצרים (פרשת "Blurred Lines") ואף דייק את האמור בפסיקה הקודמת. "לעולם לא הרחבנו את הגנת זכויות היוצרים לכמה תווים בלבד. אף קבענו שרצף של 4 תווים דומים שנפוץ בעשייה המוזיקלית לא משקף הפרת זכויות יוצרים בשיר", קבעו השופטים בסן פרנסיסקו.

ביטול כלל ההיפוך

לדחיית הערעור יש משמעות נוספת ודרמטית למדי מבחינת תעשיית המוזיקה המקומית. הערכאה הקודמת לא הסתפקה בקביעה שלא היתה הפרה של זכויות יוצרים – היא אף פסלה כלל שהנחה את בית המשפט הנמוך במחוז במשך 43 שנה. מדובר בכלל מקומי בלבד, אבל כזה שנוצל על ידי תובעים קודמים, שהגישו בו את תביעתם.

הכלל המשפטי בתביעת העתקה הוא שעל התובע להראות גישה ליצירה המקורית שלו ודמיון מהותי בין שתי היצירות – כלל ההיפוך בסן פרנסיסקו קבע שככל שה'גישה' ליצירה הוכחה יותר, כך 'הדמיון' בין היצירות יכול להיות נמוך יותר לשם קבלת תביעת הפרת יוצרים.

כלל היפוך זה זה שירת במשך עשורים רבים מגישי תביעות זכויות יוצרים, ופגע ביוצרים לא מעטים וכמובן בחברות תקליטים. בפסיקה האמורה של ספטמבר 2019 לטובת לד זפלין פסל בית המשפט הגבוה של סן פרנסיסקו את הכלל וטען כי רעיון ה'גישה' נחלש משמעותית בעידן הדיגיטלי, כאשר מיליוני יצירות נגישות ביוטיוב, ספוטיפיי ונטפליקס. לפיכך, מעתה גובר הנטל על התובע להוכיח שקיים דמיון בין היצירות.

חברי לד זפלין בצעירותם צילום: גטי אימג'ס