ישראל שברה שיא של הגבלות על הפגנות אזרחים

ישראל היא המדינה היחידה שמגבילה את טווח ההפגנות של אזרחיה ביחס למקום מגוריהם - כך עולה ממחקר שערכו ד"ר עמיר פוקס וד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.  

במחקר ניתחו החוקרים את המגבלות שהושתו על הפגנות ומפגינים בשורת מדינות באירופה במהלך מגפת הקורונה. לדבריהם, ממשלת ישראל יוצאת דופן בכך שלא רק השיתה מגבלות על מספר המפגינים המותר או טווחי המרחק הנדרשים ביניהם, אלא שללה את הזכות להפגין במקומות מסויימים, כאלה שיכולים להיות בעלי משמעות סימלית ומהותית למחאה.

זאת כפועל יוצא ממגבלת התנועה הדרקונית ממילא שאוסרת יציאה של יותר מקילומטר מבית המגורים. מגבלת תנועה זו הושתה לפני כשבוע גם על הפגנות, שהיו מוחרגות עד אז, לאחר ההכרזה על מצב חירום מיוחד.

מחאה נגד ראש הממשלה. האכיפה האגרסיבית של המשטרה מלבה את אש העימותים צילום: מוטי קמחי

"לא מצאנו הגבלות כאלה בשום מקום בעולם למעט באיטליה, שחוותה התפרצות עזה של המגפה בחודש מרץ, מה שגרר סגר כללי ואיסור יציאה כמעט גורף מהבית״, כתבו החוקרים. מדובר בתקופה שבה איטליה חוותה משבר בריאותי חריג בקנה מידה עולמי, בו תועדו אלפי מקרי מוות ביום, בתי החולים קרסו תחת הנטל ונאלצו לבחור אילו חולים להציל ואילו לא, וגופות נערמו מחוץ לחדרי המתים מבלי יכולת לפנותם.

ברחבי העולם אין הגבלה על הפגנות בעיר הבירה

פוקס מציין כי ישנן מדינות נוספות שלא החריגו את זכות ההפגנה ממגבלות הקורונה - שוודיה, צרפת, אוסטרליה, פולין, בלגיה ופורטוגל - אולם לדבריו ״בשום מקום בעולם לא היה רעיון בין אם נולד בכוונת מכוון או שלאו, למנוע מאנשים לנסוע לעיר הבירה להפגין". לדבריו, "בספרד היו הגבלות בתקופות השיא של המגפה באישור בית משפט חוקתי ובניגוד לדעתו של פרקליט המדינה. אבל כדי להימנע מפגיעה בזכות המחאה עיריות ברצלונה ומדריד אפשרו הפגנות המוניות גם בתקופות אלה״.

בגרמניה, בשיאה של המגפה, הוחל איסור על התקהלות של יותר משני בני אדם והיו כמה נסיונות נקודתיים ומקומיים להגביל את זכות המחאה וההפגנה — אבל בתי משפט קבעו בסוף אוגוסט שההגבלה אינה חוקתית. בברלין מתקיימות הפגנות ומחאות כנגד הגבלות הקורונה שאינן כוללות כאמור מגבלות תנועה דוגמת אלה המושתות על כלל האוכלוסיה בישראל.

בבלגיה זכות ההפגנה לא הוחרגה ממגבלות הקורונה - במסגרת האיסור המוחלט על התקהלויות שלא לצרכים שפורטו בהוראת הממשלה, אך רשויות מקומיות התירו הפגנות ענק, דוגמת הפגנת הזדהות של 100 אלף בני אדם בבריסל לאות הזדהות עם תנועת black lives matter. ואילו בפורטוגל, במצב החירום שהוכרז בגל התחלואה הראשון - נאסרו הפגנות, ובכל זאת כמה מחאות יצאו לפועל באישור מיוחד. בהמשך, כשהוגדר שם מצב חירום מתון יותר הוא לא הוחל על הפגנות.

פולין והונגריה נחשבות למדינות חריגות באירופה ומכונות "דמוקרטיות לא ליברליות", משום שלמרות ששיטת הבחירה שנהוגה בהן עדיין דמוקרטית, מנהיגי המדינות, בדגש על הונגריה, מכרסמים תדיר ביסודות המשטר כולל פגיעה מתמשכת בבתי המשפט ובתקשורת.

במדינות אלה, הוגבל חופש המחאה בזמן הפעלת תקנות שעת החירום ללא חריגים, אולם גם שם נבע הדבר ממגבלה על התקהלויות ולא מהגבלת חופש התנועה. בשיא המגפה נאסרה התקהלות בפולין של יותר משני בני אדם. בהונגריה, שנפגעה יחסית באופן קל, ההגבלה על התקהלות נדיבה יחסית ומגיעה לעד 500 בני אדם.

ההפגנות הוחרגו בכל אירופה

בכמה מדינות באירופה, בראשן בריטניה, דנמרק וצ׳כיה הוחרג חופש המחאה באופן ברור מאיסורי ההתקהלויות. גם כיום מחולקת בריטניה לכ־9 אזורים שברובם עדיין מוטל איסור התקהלות של יותר מ־6 בני אדם. בכמחצית מהאזורים חל איסור על יציאה מהאזור למטרות שאינן חיוניות. מדובר בתאי שטח גדולים למדי וממילא מגבלת התנועה היא ביחס לאזור. למשל סקוטלנד כולה, ולא ביחס למרחק מבית המגורים. בכל מקרה, כאמור, ההפגנות מוחרגות ממגבלות אלה.

בבריטניה ישנן הגדרות רחבות מתי מדובר בהפגנה מאורגנת וחובה לנקוט באמצעים סבירים כדי להבטיח את בריאות המשתתפים. גם בדנמרק ההפגנות הוחרגו מאיסור ההתקהלויות של יותר מ־50 אנשים. וכך גם בצ'כיה, בה האיסור ההתקהלויות ההמוניות - מעל 10 אנשים - לא חל על הפגנות.

* * *

"גם ההגבלה של סגירה מוחלטת של שדה התעופה בישראל לטיסות יוצאות בתקופה האחרונה - נדירה וכמעט לא נצפתה בעולם", קובע ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.

לדבריו, "בעולם, בעיקר מונעים כניסה של אזרחים זרים אבל לא לתת לאזרחים לצאת הוא צעד מאוד חריג ולא מצליחים להצדיק אותו. הייתי מבין איסור של יציאת אזרחים ישראלים למקומות בעולם שבהם שיעור התחלואה גבוה מחשש ליבוא המחלה. אבל כאן זה הפוך, שיעור התחלואה בישראל הוא גבוה", אומר פוקס. "לכן הם מנמקים את איסור היציאה לחו"ל בשוויון וסולדיריות. לא ידוע על עוד מקרים כאלה, וגם מקרים שבהם נאסרה יציאה היא נדירים".

נתב"ג ריק צילום: ענר גרין

לדברי פוקס, מרבית המדינות שנסקרו במחקר לא אסרו באופן מוחלט על אזרחיהם לצאת מן הארץ, גם כאשר הן סגרו את גבולותיהן. כך היה לדוגמה בגרמניה, בבריטניה, ועוד. ישנן מדינות שאסרו על יציאת אזרחיהן, בין אם עשו זאת על ידי סגירת גבולות ללא החרגות, כגון בדרום אפריקה – מצב שאינו מתקיים בישראל. או מדינות שאסרו על אזרחיהן לצאת מהמדינה, למשל במלזיה, בבלגיה בגל הראשון של התחלואה (להוציא נסיעות חיוניות) ובאוסטרליה (בכפוף לחריגים).