למידה מרחוק: למה שהמדינה לא תגייס גם את הטלוויזיה

פלטפורמת המפגשים בווידיאו, זום, היא ללא ספק אחת המנצחות הגדולות של משבר הקורונה העולמי, ותעיד על כך מניית החברה – שזינקה בבורסת נאסד"ק בכ-600% מתחילת 2020.

אך איש לא יערער על כך שכאמצעי הוראה לתלמידי ישראל, שעורי הזום הם בהחלט לא הפתרון האופטימלי. כבר כיום סבורים חלק מהחוקרים בתחום החינוך, כי הבעיות שמייצרת הלמידה מרחוק עוד ימשיכו לגבות את מחירן במשך שנים ארוכות. אולם, אפילו שיטה זאת, שהיא כרגע בבחינת הרע במיעוטו, רחוקה מלהיות נחלת כלל תלמידי ישראל, ולמעשה מקפחת רבים מהם.

מתוצאות משאל שערכה הנהגת ההורים הארצית, ואשר פורסם השבוע בכלכליסט, עולה כי ל-34% מההורים אין די מחשבים בבית, כדי לספק את צורכי הלימוד של כל ילדיהם - כלומר, כשליש מהמשפחות שיש להן ילדים בגיל חינוך חובה. אולם נראה כי הנתון הזה הוא רק קצה הקרחון, שכן המשאל הופץ רק בקרב הורים פעילים במרכז הארץ, ולא כלל שכבות אוכלוסייה חלשות והורים מהפריפריה או מהמגזר הערבי.

לפי דיווחי משרד החינוך, לכ-140,000 תלמידים אין מחשב בבית, והערכה צנועה מאוד מדברת על עוד כחצי מיליון תלמידים, שמספר המחשבים או אמצעי הקצה בבתיהם אינו נותן את המענה הלימודי המתבקש למספר הלומדים בבית. משרד החינוך אמנם פועל לרכישת 150 אלף מחשבים להשכרה, אך קצב התקדמות הפרויקט הזה לא ייתן מענה בזמן הקרוב - חצי מהמחשבים יהיו זמינים להשכרה רק בסוף ינואר 2021 והשאר בסוף שנת הלימודים.

לימוד בזום

ייתכן שחלק מהפתרון נמצא ממש במרחק לחיצה על השלט של הטלוויזיה, שנמצאת בכל בית כמעט בישראל. בזמן שתלמידים רבים נאלצים להפסיד שעות לימוד, בשל מצוקת מכשירים, משודרות בערוצי הטלוויזיה תוכניות מז'אנר ה-Morning Show.

מדובר בקונספט שנולד בארה"ב, ומטרתו המקורית היתה לספק לאנשים חדשות עדכניות לפני צאתם לעבודה, ובהמשך הבוקר תכנים קלילים לפלח האוכלוסייה שאינו עובד. אך בעידן ריבוי הערוצים איבדו תוכניות הבוקר גובה, החדשות נצרכות באפיקים שאינם מחייבים ישיבה מול הטלוויזיה, והתכנים המשודרים במהלך הבוקר כיום מתמקדים בבישול, אופנה, עיצוב או שידורים חוזרים פעם אחר פעם. מדובר, אמנם, בתכנים שיש להם ביקוש, אך לא כזה שאי אפשר יהיה להסתדר בלעדיו לטובת ילדי ישראל.

בשל הרייטינג הנמוך יחסית בשעות הבוקר, מניבות התוכניות הללו לערוצים המסחריים הכנסות נמוכות למדי מפרסומות לעומת שעות הפרים טיים. ולכן, למה שהמדינה לא תפנה לשני הערוצים המסחריים הפועלים בישראל ולשני ערוצי השידור הציבורי ותציע לרכוש את שעות השידור 13:00-8:00?

תמורת תשלום, שיוסכם בין הצדדים, יעמדו לרשות משרד החינוך 120 שעות שידור שבועיות, שיחולקו ל-12 שכבות גיל, כך שכל שכבה תזכה ב-10 שעות

לימוד שבועיות. יתרה מזאת, המערכת תוכל להפקיד את הלימודים המשודרים בידי המורים הטובים ביותר, על פי שיקול דעתה, ולהציע תוכן מגוון ואיכותי, כך שיהיה להם ערך מוסף על פני הממוצע הכלל ארצי.

העלות למדינה במתווה כזה תהיה שולית, במסגרת הגירעון ההולך ותופח בצל המלחמה בקורונה, ומנגד - מאות אלפי תלמידים יזכו לשמוע שיעורים איכותיים והעשרות מאלפות במגוון תחומים, והרווח לסגירת הפערים בחינוך יהיה עצום.

ובחזרה לאופציית הזום הלימודי, שגם היא טומנת בחובה אפשרויות שטרם נוצלו. אם אלפי החוקרים והמדענים שישראל התברכה בהם, ינדבו רק שעה בשבוע לעזרת תלמידים מתקשים – למשל, במתמטיקה או במדעים - הם יוכלו לסייע לקבוצה מצומצמת של ילדים במסגרת שעור פרטי מקוון ליישר קו עם חבריהם לכיתה.

הכותב שימש בעבר כמנכ"ל ויו"ר של חברות מובילות בענף הקמעונאות