רשות ני"ע מובילה מהלך לצמצום משמעותי במספר קרנות הנאמנות בישראל

רשות ניירות ערך רוצה להוביל מהלך לצמצום משמעותי במספר קרנות הנאמנות בישראל. ל"כלכליסט" נודע כי באחרונה נערכה ישיבה של מנהלי הקרנות עם נציגי הרשות ובראשם דודו לביא, מנהל מחלקת השקעות. במפגש שהוגדר "ישיבת התנעה" הודיעה הרשות כי היא מעוניינת להגיע למתווה מוסכם עם מנהלי הקרנות בעניין. את הנושא מובילה יו"ר הרשות ענת גואטה. המהלך רלבנטי ל־1,200 קרנות הנאמנות האקטיביות (שאינן קרנות סל או קרנות מחקות). אף שהיקף הצמצום לא ברור, בענף מעריכים כי מדובר במיזוג של 200 קרנות ויש כאלו שמעריכים כי הצמצום עשוי אפילו להיות רחב יותר.

סוגיית ריבוי קרנות הנאמנות והשאלה אם מוצדק שמנהלי קרנות יחזיקו במספר קרנות מאותה קטגוריה נמצאות באוויר זה זמן רב. ברשות ניתחו את מפת קרנות הנאמנות, והגיעו למסקנה כי יש מקום לצמצם את מספרן. ברשות מעדיפים, כאמור, להגיע למתווה שיהיה מוסכם על מנהלי קרנות הנאמנות בנושא, ולא ללכת למהלך חד־צדדי בדמות חוזר או חקיקה. מתווה שכזה אמור לכלול שני שלבים: הראשון יכלול ארגון מחדש של קטגוריות קרנות הנאמנות, ולאחר מכן קביעה כמה קרנות יכול כל מנהל קרנות להחזיק בכל קטגוריה, ומתי יש הבדל אמיתי בין הקרנות באותה קטגוריה ומתי לא. סוגיה נוספת שתיבחן היא אם המהלך המורכב יבוצע בבת אחת או בפריסה לאורך זמן.

התנגדות נחרצת למהלך

גיבוש מתווה מוסכם בנושא עם מנהלי הקרנות דרך איגוד קרנות הנאמנות צפוי להיות משימה מאתגרת, בלשון המעטה. חלק ניכר ממנהלי הקרנות מתנגד נחרצות למהלך. לדברי גורם שנכח בישיבה, מגוון הדעות בנושא היה רחב למדי. ברשות נחושים להוביל את המהלך, ולכן אם לא יצליחו לגבש מתווה המקובל על הצדדים, הם צפויים ללכת למהלך חד־צדדי בדמות חקיקה. חלק ממנהלי הקרנות לא נבהל ממהלך שכזה, אף שלא תהיה להם שליטה על המתווה במקרה שכזה. חלקם אפילו אומרים שאולי זה עדיף, היות שמהלך שכזה ייקח זמן רב, בעיקר במציאות הפוליטית הנוכחית. בנוסף, בהליך חקיקה חלק ממנהלי הקרנות סבור כי יוכל לנסות ולשכנע את חברי הכנסת בעניין. אחרי החגים הצדדים צפויים להיפגש שוב, ואז אולי יתברר אם הדרך היא למתווה מוסכם או למהלך חד־צדדי של הרשות. 

יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה. מעדיפה שינוי בהסכמה על פני מהלך חד־צדדי צילום: ענבל מרמרי

בישראל יש יותר מ־2,000 קרנות נאמנות שמנהלות יותר מ־300 מיליארד שקל, כאשר יותר ממחציתן מוגדרות קרנות אקטיביות. לשם השוואה, בארה"ב יש כ־8,000 קרנות נאמנות בשוק הגדול משמעותית מהשוק הישראלי. ישנם מנהלי קרנות המחזיקות בגישה של ניהול מעט קרנות נאמנות, וטוענים כי ריבוי קרנות של אותו מנהל אותה קטגוריה הוא הרבה פעמים בפועל שיטת "מצליח". לדבריהם, כל קרן שכזו משקיעה מעט בצורה שונה בכל אחת מהקרנות, עד אשר אחת מהן תשיג תשואות נאות. אותה קרן תזכה לדירוג גבוה במערכות הייעוץ של הבנקים, שהן הבסיס להמלצות של יועצי ההשקעות, וכך תזכה בגיוס כספים.

לעומת זאת, מנהלי קרנות אחרים טוענים שמדובר בדרך לגיטימית שבה בית ההשקעות מציג מגוון של מוצרים לציבור, והיא נובעת מגישה שלפיה יש מקום לכמה מנהלי השקעות איכותיים לקבל לידיהם ניהול קרנות. עוד הם מציינים כי ממילא מערכות הדירוג בבנקים מתבססים על ביצועים ל־3 שנים, ולכן הטיעון של קרן שמכבבת בתשואות לזמן קצר צוברת גיוסים פשוט אינו רלבנטי. לדבריהם, אין מקום לכפות על בתי השקעות צמצום מוצרים בצורה אגרסיבית.

חשש לבריחת משקיעים

ברשות ני"ע חושבים שקיים קו עדין, שמבדיל בין הזכות הלגיטימית במתן מגוון מוצרים לבין שכפול של מוצרים, שאין ביניהם הבדל מהותי. ברשות רוצים לגבש מתווה שיביא לתוצאה שבה יהיה איזון בין הזכות של בתי השקעות לייצר מגוון מוצרים לבין מצב שבו יש סתם קרנות משוכפלות שהבידול ביניהן מלאכותי.

כאמור, לא מעט ממנהלי הקרנות מתנגדים למהלך מחשש לפגיעה בפעילותם. ראשית, מהלך של מיזוג של קרנות נאמנות מביא פעמים רבות ליציאת כספים של משקיעים, שנרתעים מהמיזוג או מנצלים את הודעת המיזוג כדי לעדכן את התיק. בענף מעריכים כי אם יתבצע מהלך של מיזוג מאות קרנות, עלולים מנהלי הקרנות לאבד מכך מיליארדי שקלים מנכסיהם. בנוסף לכך, בטווח הארוך יותר יהיה לחלק ממנהלי הקרנות מאתגר יותר לגייס כספים לקרנות, כשיש להם מעט קרנות.

עם זאת, לטווח הארוך יותר, מהלך שכזה, אם ייעשה באיזון ובצורה נכונה, יכול דווקא לשפר את מצבו של הענף שנמצא בתקופה לא פשוטה. קרנות נאמנות הן מוצר שיתרונותיו הבולטים הם השקיפות והנגישות שלו לציבור. משקיעים קטנים, גם כאלה עם אלפי שקלים בלבד, יכולים לקבל ניהול השקעות מקצועי מבתי ההשקעות. בנוסף, הקרנות שוות בתנאיהן למשקיעים (דמי ניהול אחידים) ושקופות, התשואות בהן מתעדכנות מיד, ומשקיע שרוצה את כספו בחזרה, מקבל אותו עוד באותו היום. לשקיפות ולזמינות האלה יש גם חסרונות, שהתבטאו במשבר האחרון — כשהחלה המפולת בשווקים בחודש מרץ, מיהרו המשקיעים למשוך את כספיהם, ובתוך כמה שבועות נפדו 50 מיליארד שקל מהענף. זאת, לעומת פדיונות זניחים במוצרים כמו קופות גמל להשקעה ופוליסות חיסכון שצוברות פופולריות על חשבון קרנות הנאמנות בעיקר בשל הטבות מס שיש בהן, וכמו כן כי מנהליהן יכולים להשקיע את נכסיהן גם באפיקים לא סחירים בהיקף רחב יותר.

צמצום כמות קרנות הנאמנות יכול לשכלל את התעשייה. צעד זה מצטרף לצעד נוסף של הרשות שפרסמה בשבוע שעבר חוזר ולפיו הבנקים יצטרכו לפרסם ללקוחותיהם את התשואה שהשיגו תיקי ההשקעות שלהם (שפעמים רבות מורכבים מקרנות נאמנות), אל מול תשואות של תיק ממוצע בתמהיל דומה. כיום לרוב נתוני התשואה שהלקוח רואה הם חלקיים ולא נוחים להשוואה בניגוד למוצרים אחרים כמו בתחום הגמל והפנסיה, שם ההשוואה ברורה יותר.