20 שנה אחרי שפותח: טבילת אש ראשונה לטיל הישראלי הסודי - בנגורנו קראבך

מאז פרוץ הקרבות בשבוע האחרון בחבל המריבה נגורנו קראבך, מאשימה ארמניה את אזרבייג'ן בהפעלת נשק שסיפקה לה ישראל נגד מטרות אזרחיות. האזרים הפיצו בתגובה סרטונים של המל"ט המתאבד הארופ מתוצרת התעשייה אווירית, פוגע בטנקים ובמטרות צבאיות אחרות של הארמנים.

אבל אתמול (ו') אחר הצהריים צולם מה שזוהה כנשק ישראלי פוגע דווקא בגשר על כביש ציבורי בחבל נגורנו קראבך. בסרטון הווידיאו שצולם במקום נראה טיל הלורה, שמיוצר גם כן בידי התעשייה האווירית ופותח לפני 20 שנה, פוגע בגשר בפיצוץ גדול, אם כי עוצמת הנזק שגרם לא נראתה בסרטון.

נשיא אזרבייג'ן אלייב ליד משגר לורה

מדובר בטיל קרקע קרקע לטווח בינוני, כ-430 ק"מ, שמצויד בראש קרב כבד יחסית, במשקל של 560 ק"ג. הטיל פותח כדי לפגוע במטרות איכות, כמו מפקדות אויב, מרכזי קשר וסוללות טילים שלו וניתן לשגר אותו מהיבשה ומהים, הודות ליכולת פגיעה מדויקת מאוד, סטייה של עד 10 מטר בלבד מהמטרה.

אריאל שרון אישר ב-2002, כאשר שימש ראש הממשלה ושר הביטחון, את רכישתו בידי צה"ל. אך התנגדות עזה של חיל האוויר שראה בטיל מתחרה למטוסי הקרב שלו, מנעה אז את הרכישה. עד היום לא הוצג הטיל בשירות צה"ל.

שיגור טיל לורה

טילי קרקע קרקע נחשבים למוצר רגיש לייצוא, ומוגבלים במסגרת אמנה בינלאומית לטווח של 500 ק"מ במכירה למדינות אחרות. למרות זאת, ב-2018 הצטלם נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב עם סוללה ניידת של הלורה, שרכשו האזרים, עד כה הלקוח הזר היחידי של הטיל שנחשף.

האם הברק 8 יהיה הבא בתור?

לפי מקורות זרים יש לאזרים עוד מערכת נשק ישראלית שמעולם לא שוגרה בקרב: מערכת הברק 8 להגנה אווירית, שפותחה גם היא בתעשייה האווירית, ונמכרה לחיל הים הישראלי, ולצי ולצבא ההודי. הברק 8 נועד ליירט מטוסים וטילים, ואם תשגר ארמניה, שנהנית מתמיכת רוסיה, טק"ק משלה בתגובה על שיגור הלורה, עשויים האזרים להשתמש בברק 8 כדי לנסות ליירט אותו. לפי ההערכות השקיעו האזרים יותר מ-5 מיליארד דולר ברכש אמצעי לחימה ישראליים.

שיגור ברק 8 צילום: התעשייה האווירית

אזרבייג'ן כבר הפעילה את מל"טי ההארופ בסבב הקרבות הקודם בנגורנו קרבאך ב-2016. היא מפעילה לפי מקורות זרים גם מל"טי הרמס מתוצרת אלביט ומל"טי אורביטר מתוצרת אירונאוטיקס, שנרכשו לפני מכירתה לרפאל.

טל ענבר, מומחה ישראלי למל"טים ולטילים, אמר ל"כלכליסט", כי "העימות בנגורנו קראבך מהווה טבילת אש למערכות שונות, וניתן להניח כי לא רק המשתמשים לומדים את היכולות - אלא גם היצרנים, ממקומות שונים בעולם, וכן יצרני אמצעי הנגד. מוקדם לקבוע האם העימות ייזכר כ'מלחמת המל"טים הראשונה', אך בהחלט ניתן לראות בו מבשר של לוחמה מסוג חדש. ניכר היטב השימוש הנרחב - מהצד האזרי – במל"טים למטרות תקיפה ולהערכת נזקים. הלוגיקה של הפעלת הכלים הללו מראה ניטרול מטרות מתמרנות ומערכי הגנה אווירית בשלב הראשון, והשמדת מערכים לוגיסטיים עורפיים יותר בשלב השני. באשר לשימוש בטילים בליסטיים - ראינו בינתיים שימוש מועט ביותר - סמלי כמעט. לשתי המדינות יכולות בתחום - ארמניה מתבססת על אמל"ח רוסי, לרבות טילי SS-21 טוצ'קה, ואזרבייג'ן על מערכות בינוניות מבחינת משקל הרש"ק מדגם פולונז שנרכשו מבלארוס, וכבדות - לורה. בהקשר הכלים הבלתי מאויישים ניתן לציין כלים תוקפים שסופקו על ידי טורקיה, המהווים הדגמה נוספת למי שעוד זקוק לה, שמשטרי פיקוח על אמצעים אלה אינם יעילים בפועל - ואם נמנע ממדינה אחת לייצא כלים כאמור, השוק רווי ביצרנים אחרים שישמחו למלא את הפער".