משרד המשפטים מודה: הגדלת הפנסיה לאנשי הקבע מעוררת קושי משפטי

במסמך רשמי שהוצא על ידי משרד המשפטים לשר הביטחון בני גנץ ושר האוצר ישראל כץ והגיע לידי "כלכליסט" מודה המשרד כי הגדלות הרמטכ"ל "בהיקפים ובאופן שבו הן משולמות, מעוררות קושי משפטי". המכתב נשלח על ידי המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים) אורית קוטב והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-חוקתי) רז נזרי, שקיבלו על עצמם את הטיפול בנושא הגדלות הרמטכ"ל לאחר פרישתו של פרקליט המדינה שי ניצן (שקיבל את תפוח האדמה הלוהט מהיועמ"ש מנדלבליט מאחר והוא מנוע מלעסוק בנושא).

לפי גורמים המעורבים בנושא, המכתב היה אמור להיות מצורף לתגובת המדינה שהוגשה היום (באיחור של יום) לבג"ץ, בו מבקשת המדינה דחייה של ארבעה חודשים במתן התגובה לעתירה נגד הגדלות הרמטכ"ל. אולם במשרד הביטחון התעקשו ושכנעו את משרד המשפטים להסיר את המכתב מהתשובה שהוגשה בסופו של דבר.

במכתב שנשלח על ידי משרד המשפטים הוסיפו קוטב ונזרי, לאחר שציינו כי מדובר בסוגיה המעוררת קושי משפטי כי "ואולם, משברור כי להכרעה המשפטית בעניין צפויות השלכות משמעותיות, בין היתר במישור התקציבי מזה ובמישור ניהול כוח האדם הצה"לי מזה - על הדרג המדיני להידרש לסוגיה ולגבש מדיניותו במסגרת של הסדרה משפטית מתאימה בהקדם ככל הניתן".

שר הביטחון גנץ בביקור בחמ"ל של פיקוד העורף (ארכיון) צילום: דובר צה"ל

מטרת המכתב היא להאיץ למעשה בגנץ וכץ שתכננו להפגש ולדון בנושא כבר בתחילת ספטמבר, מה שלא קרה בסוף. לאחר פירוט נרחב של השתלשלות האירועים עד כה, שהחלו בדו"ח מבקר המדינה ב-2016 והובילו בהמשך לדיונים עקרים בין משרדי האוצר, הביטחון והמשפטים במהלך 2018 ו-2019, כותבים השניים כי "על רקע סד הזמנים אל מול בית המשפט העליון נודה לעדכוננו עד יום 15.10.2020 באשר למועדי הפגישות שייקבעו ביניכם לקיום השיח הבינמשרדי הנדרש, ונציע כי בהתאם למורכבות העניין ודחיפותו, יקוימו דיונים תכופים".

בבקשת הדחייה (שמגיע למעשה אחרי דחייה ראשונה שניתנה במאי ודחייה שנייה שניתנה בתחילת ספטמבר) לעתירה שהוגשה על ידי עמותת צדק פיננסי באמצעות נילי אבן חן ומיקה שיינוק-קרטן הוסיפה הפרקליטות מספר תכתובות החושפות עד כמה מנסה גנץ לפתור את הסוגיה לפני שתגיע להכרעה משפטית, ככל הנראה מתוך חשש שההכרעה לא תשמור על המצב הנוח היום למשרתי הקבע.

כך למשל גנץ פנה לראש הממשלה ב-24 בספטמבר, כפי שנחשף אתמול ב"כלכליסט" וכתב לו כי " אבקש כי תנחה באופן מיידי כי עמדת המדינה בנושא תוצג לבג"ץ אך ורק לאחר שיינתן זמן מספק וראוי לגיבוש מתווה מוסכם בדרג השרים, ביני לבין שר האוצר וככל שיידרש, לאחר דיון משותף של שלושתנו בנושא". שלשום השיב ממלא מקום מנכ"ל משרד רה"מ, רונן פרץ לגנץ וכתב לו כי "ראש הממשלה מנחה כי יש לגבש מתווה מוסכם בפרק זמן שלא יעלה על שלושה חודשים".

הגדלות הרמטכ"ל ניתנות על ידי צה"ל כמעט באופן גורף לכל אנשי הקבע הפורשים לגמלאות ומגדילות בפועל באחוזים רבים את קצבת הפנסיה. דו"ח החשב הכללי לשנת 2019 שפורסם לפני שבועיים חשף כי מחצית מגמלאי מערכת הביטחון זכאים לקצבת פנסיה הגבוהה מ-12.6 אלף שקל. רק רבע מהגמלאים מקבלים פחות מ-8.5 אלף שקל. רבע ממקבלי הפנסיה מרוויחים מעל 17.4 אלף שקל. לפי נתוני 2018 (העדכניים ביותר) הגדלות הרמטכ"ל הוסיפו בממוצע 9.5% לקצבה. הרמטכ"ל לשעבר אייזנקוט קבע כי ההגדלות שהגיעו ל-19% מהשכר לפני הפרישה יוגבלו לעד 10% אולם זה ייכנס לתוקף רק בעוד מספר שנים.

מעמותת צדק פיננסי נמסר: "בקשת המדינה מדהימה, ועוד יותר מכך מקוממת. המדינה מודה, למעשה ובין השורות, שכל משרדי הממשלה הרלוונטיים מודעים היטב לכך שהגדלות הרמטכ"ל משולמות זה שנים ללא כל בסיס חוקי, ובמקביל מבקשת ללא היסוס בפעם הרביעית (!) דחייה במתן תגובתה. את החשבון ממשיכים לשלם מדי יום ביומו אזרחי ישראל, בעת של משבר כלכלי חסר תקדים, שרק הולך ומחריף. אנחנו מתנגדים בתוקף לבקשת המדינה, שמשמעה דחייה אין סופית בהכרעה בעניין, בין היתר בהתחשב בכך שאנחנו עשויים להימצא במערכת בחירות חדשה במועד שאליו שואפת המדינה לדחות את תגובתה. חייבים לשים קץ לפארסה הזו על חשבון כולנו".