זינוק בתחלואה במגזר החרדי: 1 מ־3 נבדקים הוא חולה מאומת

1. תמותה מוגברת ופחות חולים קשה: שתי מסקנות מטרידות מאוד העלה צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית בקבינט הקורונה שהתכנס אתמול. הראשונה, סימנים מדאיגים מאד לתמותה מוגברת בחודש ספטמבר מעבר לצפוי. התופעה הפתיעה גם גרמה - באופן די ציני - לסטייה כלפי מטה של תחזיות מספר החולים הקשים, שכן חולה שהולך לעולמו, מפסיק באותו מעמד להיות חולה.

"ניכרת במהלך השבועיים האחרונים עלייה גבוהה באחוז הנפטרים מתוך המאושפזים במצב בינוני וקשה", נכתב בדו"ח של החוקרים.

והנה מגיע המימצא המטריד השני: "עולה האפשרות כי תמותה מוגברת זו נובעת מירידה בביצועי מערכת הבריאות, זאת עקב העומס הרב שנוצר בבתי החולים ועל הצוות הרפואי בהם, או שייתכן שהחולים מגיעים מאוחר לבתי החולים, או שהמשאבים המצויים בהם אינם מספיקים להישרדותם של החולים".

"יש תחושה של חירום. מנסים להבין איך סופגים את הצונאמי שמתנגש אלינו", הסביר ל"כלכליסט" אחד המשתתפים בדיון הקבינט.

מימין ראש הממשלה בנימין נתניהו ופרופ' רוני גמזו צילום: אמיל סלמן, עמית שעל

ממצא נוסף שעלול להעיד על ירידה בביצועים המערכת הוא הנתון על ימי האשפוז של החולים הקשים, שרשם ירידה של 26.7%, מ־15 יום ל־11 יום בלבד.

"בימים אלו בודקים המומחים מדוע חלה ירידה ניכרת במספר ימי האשפוז של מי שנפטר מקורונה במהלך חודש ספטמבר. מדובר באינדיקטור לירידה אפשרית ביכולת ההשרדה של מערכת הבריאות", מבהירים חברי צוות האוניברסיטה העברית פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' דורון גזית, פרופ' נדב כץ, פרופ' רונית קלדרון־מרגלית ופרופ' רן ניר־פז - חברי צוות החוקרים שתפס מקום מאוד משמעותי בדיונים של קבינט הקורונה.

מספר החולים הקשים חצה אתמול את רף ה־800, ובמספר מדויק - 829. במצב זה המערכת מגיעה לקו האדום, קו אי הספיקה.

נכון לשלשום, מספר החולים המונ שמים באופן פולשני עמד על 204 (טרם פורסם נתון רשמי של אתמול), כאשר הדאגה המרכזית היא איך מצליחים לנהל את המערכה עם כוח האדם שישנו - שכן אין בעיה של מכשור, לא של מיטות וגם לא של "מקום פיזי" לאשפוז.

2. לסגר עדיין אין השפעה: המסקנה השנייה המאוד מטרידה היא שלא נראה שלסגר שהחל לפני כ־10 ימים, יש "עדיין השפעה מספקת", מבהירים החוקרים. "ייתכן שחוסר היעילות (של הסגר) נובע מהדבקה בבית, אולם בוודאות ידרוש הארכה של הסגר לקבלת אפקט מספק". לכן ההערכה היא כי הסגר הזה יהיה ארוך יותר, אולי אף יותר מחודש, פרק הזמן שצפו לו בתחילה.

גם אתמול הציג צוות המומחים בראשות פרופ' אלי וקסמן, כי הסגר יהיה ארוך מאוד והמשק לא צפוי לחזור לרמות של ערב הסגר, עד סוף השנה. גם בצוות העברית, כמו צוות וקסמן, דיברו על יציאה מדורגת מהסגר תוך מתן חשיבות רבה בניהול היציאה מהסגר באמצעות מדדים כמותיים מגוונים, הקשורים לא רק למספר הנדבקים המאומתים היומי, אלא גם למגמות בתחלואה הקשה. ניכר כי בנקודות האלו ישנה הסכמה רווחת יחסית, ופרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו נוטה לאמץ את ההמלצות.

כעת מטרת העל, לדידם, היא להגיע לרמות תחלואה שיאפשרו "בידוד וכיבוי של התפרצויות", כלומר גיבוש של חיים לצד המחלה עד למציאת פתרון רפואי דוגמת חיסון או תרופה. הסכמה נוספת: אין אפשרות לקטוע שרשראות הדבקה כשיש 6,000 חולים חדשים ליום בממוצע נע נכון לשלשום (ממוצע נע הוא הממוצע של שבעת הימים האחרונים, וזאת כדי לנטרל ערכים חריגים כמו סופי שבוע וחגים, בהם יש פחות בדיקות ופחות חולים לכאורה). לכן יש דחיפות להקטין את מקדם ההכפלה היומי (R) לפחות מ־0.9 בני אדם, תוך יכולת שימורו לאורך מספר שבועות. לטענת חוקרי העברית, הגעה למקדם יומי של 0.9, "תאפשר דיכוי של גל הקורונה הנוכחי תוך שלושה שבועות".

3. החזרת המשק לפעילות: החדשות הטובות הן כי גם בצוות העברית מדברים על מתן אפשרות חזרה של מערכת החינוך, אך ורק לכיתות נמוכות, בקפסולות עם הפרדת סגל בלבד (בשונה ממה שבוצע) וגם באזורים שאינם "אדומים".

צוות העברית הוא הכי "פתוח" לגבי פעילות משקית, ושם סבורים כי ניתן לחדש פעילות משקית ארצית ללא התקהלויות במקומות סגורים וללא החרגות, בדומה למתווה "אזורים אדומים".

שר האוצר ישראל כץ דרש בדיון בקבינט הקורונה להחליט על חזרה מדורגת של המגזר הפרטי שאינו מקבל קהל לפעילות מלאה, מיד לאחר חג הסוכות, להיקף פעילות של 50%, וכעבור שבועיים נוספים - לפעילות מלאה, כאשר החינוך לגיל הרך יוכל להיפתח גם הוא לאחר סוכות, בהתאם לנתוני התחלואה, בשל נחיצותו לפעילות המשק.

4. תחלואה לפי מגזרים ואזורים: לפי תמונת המצב הלאומית שהציגה ד''ר שרון אלרעי, ראש מערך בריאות הציבורי, שליש מהחולים החדשים הם חרדים, כאשר משקלם באוכלוסייה עומד על 10% בלבד. שיעור החולים החדשים בקרב 10,000 איש במגזר הכללי והערבי עמד אתמול על

כארבעה, לעומת כ־18 במגזר החרדי - פי 4.5; שיעור הבדיקות החיוביות עומד על 12% בארץ לעומת 29% בקרב החרדים. אלא שמפת התמותה הפוכה לגמרי: מספר המתים למיליון איש בקרב הערבים הוא ארבעה, בקרב האוכלוסייה הכללית קצת פחות משלושה, ובקרב החרדים ־ אחד בלבד. איך זה קורה? הרוב המוחלט של החרדים שנדבקו בשבועות האחרונים הם בני 10 עד 29.

עד כדי כך שמספר הנדבקים החרדים בעשור השני לחייהם - בני 10–19 גבוה מזה של כל שאר המגזרים במדינת ישראל יחד. "זה רק בינתיים. עוד שבוע, אולי שבועיים, הגרף ייראה אחרת לגמרי: מפני שרוב הנדבקים החרדים הם צעירים, רק אז נראה, לצערנו, איך מספר המתים יעוף למעלה", מסביר בכיר באחד הצוותים שנכח בישיבה. מכאן החשיבות של הפרדה בצעדים לפי מגזרים, ומייתר לחלוטין הפעלת הגבלות שוות ברמה הארצית.

וזה לא רק מגזרים, אלא גם אזורים. המספרים של אלרעי מראים את התמונה הבאה: כשני שליש (62%) מהחולים החדשים נרשמו ב־80 הישובים האדומים, המהווים 23.4% מסך הישובים בישראל - פחות מרבע). כ־10% מסך כל החולים החדשים מפוזרים בקרב 58% הישובים הנותרים - ירוקים וצהובים. קרי, התחלואה מרוכזת בהחלט באזורים ומגזרים.