דעה
הפחתת שיעור המע"מ: אמצעי נגד השפל
רוב מדינות אירופה נקטו במדיניות של הפחתת שיעור המע"מ, כאחד מהאמצעים לאושש את המשק מהשפל הכלכלי שהביאה איתה הקורונה. האם רצוי לעשות כך גם אצלנו? כן, ויש לכך מספר סיבות
אירלנד הפחיתה את שיעור המע"מ מ-23% ל-21%, החל מה-1 לספטמבר 2020 ועד ל-28 לפברואר 2021 (במקרה, גם התאריך בו אגיע לגבורות). רוב מדינות אירופה נקטו גם הן במדיניות של הפחתת שיעור המע"מ, כאחד מהאמצעים לאושש את המשק מהשפל הכלכלי בעקבות המגיפה. האם רצוי לעשות כך גם אצלנו? למרות שהשיקולים "בעד" - סיוע לצרכנים ועסקים - ו"נגד" - הגדלת הגרעון בתקציב - הם מורכבים, אני תומך בהפחתת המע"מ.
צריך להביא בחשבון הבעד-ונגד שהורדת שיעור המע"מ בתקופת שפל כלכלי עמוק (אבטלה גבוהה מ-10% מכח העבודה) מעודדת לא רק קניות של מוצרים ברי קיימא, כגון מכונית, דירה וכו''. היא גם מעודדת צריכה של מזון, של מוצרי שוק הפנאי ("מסעדות", שם גנרי) ושל מגוון של שירותים אישיים, לרבות שירותים רפואיים.
התובנה העיקרית היא שכאשר הכלכלה בשפל, ויש מחסור במקומות עבודה, במקרה של העלאת הביקוש למוצרים ושירותים, הצריכה של חלק אחד ממגוון המוצרים (אלה שהמגבלות האפידמיולוגיות מאפשרות) לא באה על חשבון צמצום ביקושים אחרים. זאת מכיוון שיש במשק מחסור בביקושים. יש הגיון מקרו-כלכלי סביר בהורדת המע"מ במשבר כזה, כאשר יש ירידה כה גדולה בביקוש המצרפי.
הדגש שהייתי שם על מדיניות הפחתת המע"מ הוא על משך התוקף של המדיניות: שנה אחת בלבד. חשוב שייקבע מועד תפוגה ידוע מראש! הנתונים מראים שכל אחוז מע"מ היה שקול ל-5.9 מיליארד שקל תקבולים, אבל כידוע, ב-2019 לא הייתה קורונה!
הורדות מסים זמניות כאלה יכולות להגדיל את ההכנסות, אבל זה יבוא על חשבון הכנסות בעתיד כי הציבור פשוט יקדים קניות, במיוחד של מוצרים בני קיימא (למשל, מכוניות) שמרכיב היבוא שלהם גבוה מאוד.
החישוב מבוסס כמובן על פעילות כלכלית של תעסוקה מלאה ולא על מצב שבו הפעילות הכלכלית נמצאת בשפל עמוק. נניח שבמצב המשק היום שיעור הירידה בתקבולי המע"מ הוא 3 מיליארד שקל; הפחתת מס זו תגדיל במקביל את כוח הקניה של הציבור באותם 3 מיליארד, והצריכה תגדל ביותר ממחצית הסכום. מבחינת גביית מיסים יש לקחת גם בחשבון שההאצה בפעילות הכלכלית מגדילה את תקבולי המס ממיסים אחרים (בעיקר מס ההכנסה).
הורדת מע"מ זמנית מביאה גם להקדמת הקניות לפני שמדיניות עומדת לפוג. זהו אחד מהמנגנונים הידועים בכלכלה, שיכול כשלעצמו להביא להעלאת הביקוש המצרפי כל עוד שורר השפל כלכלי, לפני ההתאוששות המלאה ממנו. כך פועלת הקדמת קניות על הרכישה של מוצרים בני קיימא. בנדל"ן המע"מ מתווסף על בסיס מזומן, כלומר בעת התשלום בפועל. אם אתה קונה דירה חדשה כדאי לך לצמצם את פריסת התשלומים. ולהרוויח מההפחתה במע"מ.
צעד מדיניות אחד, כגון הפחתת מע"מ, לא חייב לבא על חשבון הפעלת צעדים אחרים בחבילת החילוץ כוללת; פחת מואץ על השקעות והשקעות ציבוריות בתשתיות הם חלק אינטגרלי של חבילת המדיניות.
הגדלת השקעות ציבוריות נתקלת בדרך כלל בקשיים רגולטורים-פוליטיים-ביורוקרטים. כהוצאה בתקופות שפל היא חייבת להיות shovel-ready (השלב בפרויקט שבו ניתן להתחיל להעסיק עובדים). כדי להשתמש בפרויקטים של השקעה מעין אלה יש להכין מראש את התקציבים המתאימים- וזה אולי המחדל הגדול של השנים האחרונות - אין תקציב לממשלה! בניית תכנית השקעות ציבוריות מהוה אתגר לכל ממשלה, ובמיוחד לממשלה הנוכחית שמתקשה לשלוט ומונעת את אישור תקציב 2021.
אסף רזין הוא פרופסור אמריטוס לכלכלה באוניברסיטת תל אביב ומחבר הספר Israel and the World Economy: The Power of Globalization