דרכי מימון חדשות

 מוגש מטעם DUN'S 100

על אף מגפת הקורונה בעולם, שנת 2020 מסתמנת כשנת שיא לחברות הייטק ישראליות. בעוד שבצפון אמריקה ההשקעות בהייטק יורדות ב -10% בהשוואה לשנת 2019 ובאירופה בכמעט 20%, בישראל ניכרת עלייה של 40% בהשקעות במחצית הראשונה של 2020 לעומת המחצית הראשונה של 2019. החברות הישראליות גייסו כ -2.5 מיליארד דולר ברבעון השני של 2020 ורק בחודש אוגוסט האחרון, שבדרך כלל הינו חודש איטי בגיוסים, גייסו חברות צמיחה 612 מיליון דולר מ -19 סבבי מימון שונים.

לא ננסה להציע הסבר לנתונים אלו, אך מה שברור הוא שישראל וקובעי המדיניות הישראלים, פועלים בנחישות לעורר את הענף בעיצומו של מיתון בינלאומי חסר תקדים. קיימות מספר שיטות מימון חדשות בענף אשר כבר זמינות, או שבקרוב יהיו זמינות לחברות צמיחה ישראליות. שיטות אלה כוללות את תקנות לעידוד מימון המונים אשר נכנסו לתוקף בשנת 2018 וכן את היוזמה הבולטת החדשה של הבורסה בת"א שנקראת TASE UP. תוכנית חדשה זו אושרה לאחרונה על ידי הבורסה בתל אביב, בתקווה שתאפשר לספק מקורות הון נוספים לחברות מו"פ. לבסוף, פעילות הלוואות סיכון שקיימת בשוק הישראלי כבר למעלה מעשור, צוברת פופולריות מחודשת כך שחברות צמיחה רבות בוחנות זאת כמודל מימון אפשרי. במאמר זה נסקור בקצרה את ההתפתחויות האחרונות בשיטות מימון אלה.

מימון המונים

בתחילת שנת 2018 נכנסו לתוקף תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה) אשר מהוות את מודל מימון ההמונים הישראלי. לפי המודל הישראלי חברה פרטית רשאית להנפיק מניות או אגרות חוב לציבור הרחב, ללא מגבלה על מספר הניצעים וזאת בכפוף לעמידה בתנאים שפורטו בתקנות.

התנאים העיקריים מתייחסים להיקף הגיוס ולמגבלות השקעה על כל משקיע. היקף הגיוס יכול לעמוד על עד 4 מיליון ₪ כל 12 חודשים, כאשר בהתקיים תנאים מסוימים היקף הגיוס עשוי לגדול ולעמוד על עד 6 מיליון ₪. ביחס למגבלות על משקיע בודד נקבע בתקנות כי משקיע רשאי להשקיע בהשקעה מסוימת עד 10 אלפי ש"ח, ובמהלך תקופה של 12 חודשים סך של עד 20 אלפי ש"ח, כאשר ככל שרמת ההכנסה של המשקיע גבוהה יותר, כך עולה השקעתו המקסימאלית המותרת. לדוגמה, משקיע שהכנסתו השנתית עולה על 355 אלפי ש"ח, רשאי להשקיע עד 30 אלפי ש"ח בהשקעה בודדת או במספר השקעות במשך 12 חודשים.

הצעת ניירות ערך באמצעות רכז ההצעה, מהווה חריג לחובת פרסום תשקיף בעת ביצוע הצעה לציבור. החברה המנפיקה אינה הופכת , לכן, לחברה ציבורית, ואינה כפופה לחובות הדיווח מכוח חוק ניירות ערך.

יחד עם זאת, החברה המנפיקה נדרשת במסגרת ההצעה לפרסם מידע מקיף אודותיה, הכולל, בין היתר, דוחות כספיים, הסכמים עם בעלי עניין, פירוט בדבר המחזיקים בהון התאגיד, ייעוד התמורה ותכנית עסקית. כן נדרשת החברה המנפיק לפרסם למשקיעים שרכשו את ניירות הערך מעת לעת דיווחים עיתיים, בעיקר בדבר אירועים שחורגים ממהלך העסקים הרגיל.

ההנפקה מתבצעת באמצעות רכזי ההצעה, שהינם גופים פרטיים הפועלים מכוח רישיון של רשות ניירות ערך, אשר מפעילים פלטפורמה אינטרנטית, במסגרתה נערך הגיוס.

המודל של הצעה באמצעות רכז ההצעה, מאפשר לחברות פרטיות לגייס הון או חוב מציבור משקיעים גדול, ללא "המחיר" הכרוך בביצוע הצעה לציבור, ולצד זאת מקנה למשקיעים פרטיים נגישות לאפיקי השקעה חדשים, והכל תוך איזון מול הסיכון אליו נחשפים המשקיעים. מאז כניסתן לתוקף של התקנות, הושלמו, באמצעות ששת רכזי ההצעה הפועלים כיום בישראל, עשרות גיוסים מוצלחים.

צילום: יורם רשף

TASE UP

ביוני 2020 אישרה רשות ניירות ערך לבורסה בת"א להרחיב את סוגי ניירות הערך בהם ניתן לסחור במסגרת מערכת המסחר למשקיעים מוסדיים (רצף מוסדי), שעד כה ניתן היה לסחור במסגרתה רק באג"ח סטרייט ובני"ע מסחריים. התיקון מאפשר להנפיק למשקיעים מוסדיים גם מניות, אופציות, אג"ח להמרה ויחידות השתתפות של שותפויות, ולקיים מסחר בניירות אלו במסגרת מערכת הרצף המוסדי.

המערכת החדשה - TASE UP – מיועדת להיות פלטפורמה ייחודית לחברות פרטיות אשר מעוניינות לגייס כספים ממשקיעים מוסדיים ומלקוחות כשירים, אך אינן מעוניינות לבצע הנפקה לציבור - IPO- המחייבת פרסום תשקיף, ובכך להכפיף עצמן לחובות הדיווח מכוח חוק ני"ע.

הפלטפורמה תהיה זמינה לחברות טכנולוגיה וביו-מד, קרנות אשראי, שותפויות מוגבלות שתחום פעילותן הוא מו"פ וקרנות נדל"ן להשקעה מחוץ לישראל.

היתרונות המרכזיים של המערכת החדשה הם בהנזלת ההשקעות של המשקיעים המוסדיים והלקוחות הכשירים בחברות פרטיות וחשיפת החברות הפרטיות לאלפי לקוחות כשירים ומשקיעים מוסדיים דרך ערוצי ההפצה של הבורסה.

אפשרות הנזלת ההשקעות בחברות פרטיות, צפויה לתרום לשיפור האטרקטיביות של ההשקעה בחברות אלו, בייחוד בכלכלה בה חברות הסטרטאפ מהוות מנוע צמיחה מרכזי, ולכן נכון לשקול לאמץ אותו גם ביחס לאפיקי השקעה אחרים. לדוגמה, נכון לשקול להקים מערכת מסחר, גם למשקיעים שאינם משקיעים כשירים, אשר השקיעו בחברות פרטיות באמצעות מודל מימון ההמונים הישראלי שנסקר לעיל.

הלוואות סיכון (Venture Lending)

מימון בדרך של העמדת חוב אינו דבר חדש. עם זאת, עם עליית מימון הון הסיכון, אופציית מימון משלימה המכונה 'הלוואות סיכון' (venture lending) זכתה לפופולריות גם כן. הלוואות סיכון מוצעות בדרך כלל כאלטרנטיבה להלוואות בנקאיות סטנדרטיות לחברות בשלב צמיחה המבקשות לפתור בעיות בתזרים המזומנים ובצורך להגדלה משמעותית של הפעילות (scaling), אך אינן בהכרח בעלות יציבות פיננסית מספקת על מנת להשיג אישור אשראי להלוואה בנקאית רגילה.

קיימים שני סוגים עיקריים של הלוואות סיכון, שאף אחד מהם אינו חדש כשלעצמו. הסוג הראשון הוא הלוואה לתקופה קבועה - החברה מקבלת סכום מסוים, בתשלום אחד או שניים, ועליה להחזיר את הקרן בתוספת ריבית בפרק זמן קבוע. הסוג השני הוא קו אשראי מתחדש, והוא נפוץ יותר כאשר לחברה יש הכנסות חוזרות מלקוחותיה אך היא זקוקה לנזילות מזומנים גדולה יותר. באופן מסורתי, בסוג זה של הלוואות נהוג שהמלווים מממנים את התשלומים הצפויים מחשבוניות שהלווה הוציא ללקוחותיו, ויתרת ההלוואה מוגבלת לאחוז מסוים מכלל החשבוניות הצפויות לתשלום מהלקוחות ו בכל זמן נתון. עם עליית חברות 'תוכנה כשירות' (SAAS) ומודלים של מנוי בתשלום מראש, קיימת מגמה הולכת וגוברת של קווי אשראי מתחדשים המתבססים על הכנסות עתידיות צפויות, המוגדרות בדרך כלל כהכנסות חודשיות או שנתיות חוזרות. סכום האשראי המועמד בהלוואות כאלו, מוגבל בדרך כלל לסך הכנסות החוזרות הצפויות, בניכוי סכום מוגדר בגין הסיכון המשוער לנטישת לקוחות.

יתרון משמעותי בהלוואות סיכון לחברה הינו האפשרות למו"מ קצר ויעיל יחסית, העובדה שעסקה זו אינה כרוכה בדילול לבעלי המניות, ודרישות גילוי מוגבלות. מלווי סיכון רבים מוכנים לוותר על המכשולים המכבידים הקשורים בדרך כלל להלוואות מסורתיות, כולל ויתור על התניות פיננסיות או הגבלות אחרות על הפעילות הפיננסית של החברה. ויתורים כאלו אכן נותנים לחברה הלווה שליטה וגמישות גדולה יותר, חופש זה לפעול משמעותו לרוב ריביות גבוהות יותר, שעבוד גורף על נכסי החברה, ולעיתים דורש המלווה גם אופציות למניות, המספקות למלווה תמורה על הסיכון שלקח, אותה יוכל לממש אם החברה תצליח.

מאת עוה"ד שי מרגלית, דני מרקוביץ, אבי אנושי ומאור הלב, יגאל ארנון ושות' עורכי דין