ראש הממשלה חזר בו: ענף הבנייה יוגדר חיוני ויפעל במתכונת מלאה

דרמה בענף הבנייה: בשעות האחרונות הוחלט כי הענף יוחרג מהתקנות לשעת חירום ויוכל לפעול במתכונת מלאה לאורך הסגר. זאת לאחר שבלילה הסתמן כי על פי דרישת ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוראות הסגר יחולו על פרויקטים לבנייה של בניינים עד 6 קומות, ויוחרגו רק אתרים לבניית בניינים גבוהים יותר.

נתניהו נסוג מעמדתו לאור ההשלכות על יציבות המשק, לכן על פי ההחלטה שהתקבלה כעת יוחרג מהסגר ענף הבנייה כולו, וכן גם ענף התשתיות וענפים תומכי בנייה כגון מתקני מעליות, מודדים, מנהלי אתרים ועוד. כעת הממשלה מנסחת את התקנות לשעת חירום ובהן יפורטו במדויק הענפים שהוגדרו חיוניים ויוכלו להמשיך לפעול. בשלב הבא התקנות יועברו לאישור הכנסת.

סוגייה אחרת שנותרה עדיין פתוחה היא מספר העובדים הפלסטינים שיורשו להיכנס לישראל בתקופת הסגר. בענף הבנייה 67 אלף פועלים תושבי הרשות הפלסטינית, היעדרותם עלולה להשבית את אתרי הבנייה. בסגר הקודם, למרות שהענף הוחרג מתקנות החירום מאות אתרי הבנייה הושבתו או עבדו בקצב איטי לאחר שעשרות אלפי פועלים נשארו בביתם.

הלילה שיגר ראול סרוגו נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ לראש הממשלה בנימין נתניהו הודעה ובה קרא לו "לשמור על ענף הבנייה והתשתיות והתעשיות הנלוות עובד וחיוני!! (כמו בסגר הקודם)". סרוגו טען בהודעתו כי "אין סכנה בריאותית בפעילות הענף. עובדי הבניין אינם באים במגע עם האוכלוסיה. אתרי הבנייה מבודדים וסגורים לציבור. לעומת זאת, הפגיעה בכלכלה מסגירת הענף היא אנושה. סכנה ליציבות המערכת הבנקאית שחשופה באשראי של כטריליון שקל לענף; יתווספו 300 אלף מובטלים המועסקים בענף; יושבתו פרויקטים לאומיים בתחום התשתית, התחבורה והבטחון שאסור שייפסקו; אבקש את עזרתך ככל הניתן לשמור על ענף הבנייה והתשתיות חיוני ופועל".

ראול סרוגו נשיא התאחדות הקבלנים. "פגיעה אנושה בענף הבנייה" צילום: אוראל כהן

לסגר השלכות נרחבות על הענף: בין היתר, על פי חוק, חברת בנייה חייבת לשלם פיצויים ללקוחותיה על עיכוב של יותר מ־60 יום במסירת דירה. גובה הפיצוי הוא 150% משכר הדירה באזור, ואם הן מתעכבות ביותר מ־60 יום הן נדרשות לשלם אותו רטרואקטיבית עבור כל תקופת העיכוב מהיום הראשון. כמו כן, לחברות הבנייה יש עלויות קבועות של החזקת אתרי בנייה, גם כשאלה אינם פעילים. ההערכות הן כי כל יום של השבתה יעלה לענף 130-100 מיליון שקל. בנוסף, ענף הבנייה הוא צרכן האשראי המסחרי הגדול במשק: האשראי שקיבלו חברות הבנייה מהבנקים הוא 88 מיליארד שקל, שהם 11% מתיק האשראי המסחרי של הבנקים. עיכוב בהשלמת הפרויקטים ייאלץ את החברות להגדיל את ההלוואה שלקחו מהבנק, ומכאן להגדיל את עלויות המימון.

אם לא די בכך, הרי שבסגר צפויה צניחה של מספר הדירות שימכרו חברות הבנייה. בשיאו של הסגר הקודם במרץ נרשמה צניחה של יותר מ-40% במכירת דירות חדשות בהשוואה למרץ 2019.

התסריט הזה יחד עם עצירת הענף והתייקרות האשראי עלול לגרום לקשיי נזילות לחברות הבנייה, ואף לחדלות פירעון.

על אף שהענף הוגדר חיוני בסגר הראשון הוא ספג פגיעה קשה, גם משום שלתקופה ארוכה קונים הדירו רגליים ממשרדי המכירות, אך גם בשל ירידה חדה במספר הפועלים הפלסטינים, וכן עיכובים במוצרים מיובאים הנחוצים לבנייה.

אודי בן אורי, יו"ר איגוד תעשיות מוצרי בנייה בהתאחדות התעשיינים הזהיר מפני הקפאה של ענף הבנייה: "הפסקת פעילות באתרי הבנייה תגרום לפגיעה קשה בכל שרשרת הייצור בענף, ובתוכה מפעלי ייצור חומרי ומוצרי הבנייה. ענף הבנייה השכיל מאז חודש מרץ לפעול בהתאם להנחיות הממשלה, ולכן התחלואה בו הינה בשיעורים מזעריים. לפיכך, יש לאפשר לו להמשיך לפעול בהתאם לנהלים שהיו עד כה, ולמנוע נזק נוסף״.