הממשלה אישרה: סגר כללי מיום שישי ב-14:00 - עם הפגנות ותפילות מצומצמות

בנוגע לנמל התעופה בן גוריון הוחלט כי יוקם צוות בין-משרדי בהשתתפות שר החוץ גבי אשכנזי ושרת התחבורה מירי רגב שיקבע ביממה הקרובה ממתי ייסגר השדה לטיסות יוצאות למעט חירום. למעשה, הממשלה מכריזה בחוק על מצב חירום, ושוטרים יוכלו להטיל קנסות על מפגינים שלא ישמרו מרחק של שני מטרים. במקביל תצומצם התחבורה הציבורית למינימום. ככל הנראה המשלוחים ימשיכו לפעול כרגיל, אך טרם הוחלט אם עובדי המסעדות יוכלו להגיע לעבודתם כרגיל.

כץ הוסיף כי "ניתן היה לקדם צעדים לבלימת המחלה מבלי לפגוע פגיעה אנושה במפעלים ועסקים במגזר הפרטי שאינם מקבלים קהל ומקפידים היטב על הוראות משרד הבריאות. חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל הוא חלק מהחוסן הלאומי ויש לשמור עליו". השרים איציק שמולי, אורית פרקש הכהן ויזהר שי התנגדו לכל ההצעות, השרים האחרים נותרו חלוקים, תמכו בהחלטה אחת והתנגדו לאחרת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בדיון: "פגיעה בכלכלה יכולה להיות, אני לא מכחיש, אבל זה דבר שאנחנו יכולים לעמוד בו. אם נטעה מבחינת הדבקה ונגיע לתרחיש ספרדי הפגיעה תהיה גדולה יותר. מעל אלף איש מתו ויש אלף מתים בקנה, שזה הצפי. אני לא רוצה שנגיע להיות ספרד, תתעוררו, עברנו את כל המדינות ביי פאר. מדינות שלא התקרבו לסטטיסטיקה שלנו עשו סגר בשלב הרבה יותר מוקדם".

כץ ונתניהו צילום: עמית שאבי

המחלוקת סביב מתווה ההפגנות והתפילות סוכמה בכך שבתי הכנסת ייפתחו בדומה לראש השנה, ואילו מפגינים יוכלו למחות רק במרחק של קילומטר מביתם.

שר הפנים אריה דרעי היה זה שיזם את פתיחת בתי הכנסת ביום כיפור. הוא סבר שקיום תפילות באוויר הפתוח היא גזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה ותהיה בלתי-ניתנת לאכיפה. הוא אמר שביום כיפור צפוי להיות חם מאוד בעוד שבבתי הכנסת יש מזגנים. השרים החליטו להתגמש על הצעתו של דרעי לאור העובדה שמדובר ביום קדוש לדת, וכן לטובת מבוגרים ובעלי תפקידים בתפילה שיתקשו לקיים אותה בחוץ. גם גנץ הציע בצהריים להחריג את בתי הכנסת ביום כיפור, ואשכנזי תמך.

השרה פנינה תמנו שטה אמרה בישיבה כי "אנחנו בתוך ימים קשים ונדרשים לקחת החלטות קשות. נדרשת הקפדה יתרה כנבחרי ציבור כדי שלא לבלבל את הציבור. דעתי אינה נוחה עם העובדה שהסגר יעלה פי שניים למשק מהסגר הקודם". תמנו שטה הוסיפה כי ההחלטה להגדיל את רדיוס ההתרחקות מהבית לקילומטר הייתה טעות. 

השרה פרקש-הכהן, שהצביעה כאמור נגד הסגר, אמרה בדיון: "אני מסכימה שהמצב הבריאותי חמור. מסכימה שאנו בפיקוח נפש. אפילו אקבל את האיזונים לגבי יום כיפור במדינה יהודית ומקווה שדברי הרבנים ואמירה ברורה ממך ראש הממשלה תמנע סיכון חיים. מה מפריע לי? מפריע לי חוסר האיזון הכלכלי. החלטה קיצונית בצורה לא סבירה כשהשיקולים הכלכליים לא נשקלו לעומק.

"אמרת אדוני ראש הממשלה שהסגר הזה הוא פטיש. מכת פטיש. אבל את הפטיש צריך להכות איפה שצריך ולא איפה שלא צריך. המוקד של המחלה הוא התקהלויות, פה צריך פטיש. לא למגזר העסקי שמשתקים אותו, שפעל בצייתנות ויעילות. פטיש זה לא לאשר הסתובבות של קילומטר, שכל אחד מסתובב, פטיש זו אכיפה".

מחסום משטרה בתל אביב, השבוע צילום: עופר צור

פרקש-הכהן המשיכה לתקוף: "רק עברו מספר ימים מאז שקיבלנו את ההחלטה הקודמת. הגורמים המקצועיים, פרופ' גמזו אמר שפתיחת המשק ב50% זה תקין. אז מה קרה? מה יקרה כשנצא מהסגר? צריך לפעול בקור רוח. פורסם דו"ח של ה-OECD שלפיו המשק הכלכלי בישראל עומד בפני זעזוע.בכנות: אני לא מאמינה שהסגר הזה יהיה רק שבועיים ולכן גם לא מאמינה בהקרסת המשק הכלכלי.

"מתווה תו סגול (מרץ-אפריל) עולה 8 מיליארד שקל וזה כעת 30 מיליארד. מי ישלם על כל זה? מה העלות מול תועלת פה? המתכונת של סגירת משק כלכלי הרמטית היא לא יסודית ולא נכונה. ולבסוף - חוזרת על עמדתי ביחס להפגנות. מבקשת להדגיש, ההפגנות הן נגדנו, נגד הממשלה. אסור לנו לגעת בזה, לא לעסוק בזה. לתת רק לגורמי המקצוע. זה פסול".

ראש הממשלה נתניהו השיב: "ההפגנות כוונו גם ליועמ"ש, גם לדרג המקצועי. אין שום מניעה ושום קביעה. מה שאומר שלממשלה יש זכות מלאה לעסוק בזה.הפרימה של הכללים שלנו - מה פרם את כל המשמעת של הציבור? אלו ההפגנות, תקפו שוטרים, ירקו עליהם".

פרקש-הכהן: "לא אמרתי שלא צריך להגביל הפגנות. רק שאסור לנו לעסוק בזה. זו דעתי. נתניהו: "אז אני לא מסכים איתך".

לקראת סוף ישיבת הממשלה, נטש שר המדע שי את הדיון מאחר שלטענתו ההצעות מנוגדות לעמדת הדרג המקצועי. הוא השאיר פתק הצבעה נגד.

rubh dnzu צילום מסך: לע"מ

רשימת ההחרגות בסגר הכללי כוללת את הסעיפים הבאים: הצטיידות במוצרים חיוניים או קבלת שירותים חיוניים, סיוע לאדם שיש לו קושי או מצוקה הדורשים סיוע, קבלת טיפול רפואי חיוני או טיפול סוציאלי חיוני, טבילת אישה במקווה טהרה, העברה של קטין בין הורים החיים בנפרד, העברה של קטין שההורה האחראי עליו דרש לצאת לצורך חיוני ואין במקום המגורים אחראי שניתן להשאיר את הקטין בהשגחתו, טיפול חיוני בבעל חיים, יציאה למקום עבודה חיוני (לרבות של עיתונאי או עובד מקצועות התקשורת), הגעה למשכן הכנסת, השתתפות בהפגנה (לפי המתווה של עד קילומטר מהבית), הגעה להליך משפטי שהיוצא למרחב הציבורי הוא צד לו, תרומת דם, השתתפות בהלוויה של בן משפחה קרוב, יציאה ממקום שהייה קבוע אחד למשנהו ויציאה לצורך פעילות ספורט של יחד או אנשים שגרים באותו מקום שלא באמצעות כלי רכב ממונע.

נתניהו: "הכלכלה בהילוך נמוך יותר"

ראש הממשלה נתניהו אמר בפתח ישיבת הממשלה הלילית כי "אנחנו נמצאים ברגע האמת. הגל מכה בכל העולם ומכה גם בנו. מספר החולים עולה ולצערי גם מספר המתים. כדי להציל את החיים של אזרחי ישראל נדרש עלינו להטיל סגר מלא מיום שישי הקרוב ועד מוצאי שמחת תורה. אחר כך נמשיך בשבועיים נוספים של סגר, אני מקווה עם פחות הגבלות, אבל אני אומר מראש - זה תלוי בנתוני התחלואה. ככל שהמצב יאפשר נחזור בהקדם לתוכנית הרמזור ולניהול שגרת קורונה".

לדבריו, "הדבר הזה נדרש גם לטובת הכלכלה. מי שחושב שאנו יכולים לעבוד עם מגפה מתפרצת, תמותה ותחלואה עולה ושהדבר לא ישפיע על הכלכלה - הוא טועה. ואם צריך לפעול ולעשות צעדים קשים, עדיף לעשות אותם עכשיו בחגים כשהכלכלה בהילוך נמוך יותר".

רוב העיסוק של שרי קבינט הקורונה בדיון שקדם לישיבת הממשלה הלילית הופנה בתחילתו דווקא להפגנות מול מעון ראש הממשלה בבלפור, ולא להידוק הסגר ולתחלואה הנרחבת. שרי כחול לבן ובהם גבי אשכנזי ואבי ניסנקורן התעמתו עם נתניהו על דרישתו למנוע את קיום ההפגנות, בעוד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אמר שאי אפשר לאסור את ההפגנות, אם לא יוטל סגר מלא.

ראש הממשלה העלה בדיון הצעה להתחיל בסגר כבר ממחר ולהטיל אותו עד יום שני, ורק אז לקבל החלטה לגבי ההמשך. השרים ניסנקורן ואשכנזי הטיחו בו: "אתה רק רוצה למנוע את ההפגנות נגדך". ניסנקורן הוסיף להטיח בנתניהו: "זו בושה שבמקום להתעסק בציבור אנחנו עוסקים בהפגנות".

בהמשך, לפי משתתפים בישיבה, קבע נתניהו כי "אם נטיל סגר כללי - נרצה גם את היכולת להגביל את ההפגנות. אני רוצה לקדם חקיקה שגם כשאין סגר מלא אפשר לפגוע בזכות ההפגנה". השר ניסנקורן השיב: "אני מתנגד", וראש הממשלה אמר לו: "תתנגד. אתם לא קובעים. תנו לממשלה להחליט". ניסנקורן והשר עמיר פרץ השיבו שהממשלה היא פריטטית. "אמון הציבור נפגע בגלל ההפגנות", אמר להם סגן השר יואב קיש, אולם שר הכלכלה פרץ השיב לו: "האמון נפגע בגלל החלטות שונות כל יומיים".