בנק לאומי: סינגולריטים של משה חוגג לוותה כספים מעבריין מורשע

משה חוגג, יזם הבלוקצ'יין והבעלים של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, לווה בעבר באמצעות קרן ההון סיכון סינגולריטים שבשליטתו כ־1.5 מיליון שקל מרועי חיון, פעיל שוק ההון שהורשע ב־2017 בהסדר טיעון בעבירות של ארגון הימורים לא חוקיים, הלבנת הון והעלמת מס. כך נטען במסמכים שהגיש בנק לאומי לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

ההלוואה לכאורה נחשפה במסגרת תביעה שניהל חיון, שריצה עונש מאסר של 28 חודשים, נגד בנק לאומי. זאת בגלל סירובו של הבנק לקבל לחשבונו הפרטי של חיון בסניף למד בתל אביב 3 מיליון דולר, בטענה שמקורם של הכספים לא ברור ויש חשש כי "מדובר בהלבנת הון של כספים שמקורם באופציות בינאריות, או פעילות לא חוקית אחרת". הכסף הגיע ללאומי ביולי השנה מחשבונו של חיון בבנק יפוסוויס בשוויץ. 

משה חוגג

על פי כתב האישום שבו הודה חיון בפברואר 2016, הוא צבר הון רב בפעילות הימורים הבלתי חוקית. באמצעות הרכוש האסור שמקורו בעבירות, ותוך ניצול מצוקתם של מהמרים שהיו חייבים לו כספים, השתלב חיון בעסקי גז, נפט ואופציות בינאריות והלבין את כספו ביו היתר באמצעות עסקאות בני"ע בבורסה של תל אביב.

"הסברים עמומים"

במסגרת סקירת תנועות הכספים בחשבונו של חיון, שלטענת הבנק ההסברים בגינן היו עד היום לרוב עמומים, לאומי כתב לבית המשפט כי בשלהי 2017 ביקש חיון "לאפשר העברת 400 אלף דולר לחשבונו, וזאת בגין החזר הלוואה שניתנה על ידיו לחברת סינגולרטים בע"מ, לצורך רכישת ביטקוין".

רועי חיון צילום: אוראל כהן

בתגובה הגיש חיון הודעה מטעם רואת החשבון שלו שלפיה גם 3 מיליון הדולרים, שלאומי מסרב לקבל לחשבונו הפרטי, קשורים לעסקיו עם חוגג. "מקורם של הכספים, על פי הצהרתו של חיון, בעסקת סינגולריטים אשר בוצעה ודווחה לרשות המסים בישראל והמס בגינה שולם", כתבה רו"ח אורנה בכר.

חיון לא פירט מה היה טיב העסקה עם סינגולריטים. עם זאת, טען כי מדובר בכספים שבעבר לאומי אפשר לו להעביר לשוויץ.

סינגולריטים נמצאת כיום בבעלותו המלאה של חוגג, לאחר שבתחילת 2019 שותפיו בקרן, עדי שלג ששימש כעד מדינה בפרשת הרצת המניות של אנשי העסקים נוחי דנקנר ואיתי שטרום, ועידו שדה, יו"ר חברת המטבע הקריפטוגרפי סאגה (saga), העבירו לו את חלקם.

הסירוב של לאומי לקבל כספים לחשבונו של חיון, כך עולה מהתביעה שהגיש, החל סמוך להרשעתו בעבירות הלבנת ההון. במסגרת ההליכים בעבר הסכים לאומי, במסגרת פשרה, לאפשר לחיון לקבל 70 מיליון שקל לחשבונו — דיבידנד שמשך מחברות זרות שבשליטתו, לאחר ששולם בגינו מס בישראל של 24 מיליון שקל. אלא שחיון ביקש לחייב את הבנק להמשיך לאפשר להעביר לחשבונו בבנק בישראל כספים בשווי 10 מיליון דולר מחשבונו בשווייץ. לטענת לאומי, 3 מיליון דולר נשלחו ביולי האחרון ללא אישור מוקדם של הבנק, ולכן הוחזקו בחשבון מעבר במטרה להשיבם לבנק בשווייץ.

חיון טען כי מדובר בכספים לגיטימיים וחוקיים, שמקורם בעסקה שביצע עם קרן סינגולריטים. לדבריו, הבנק עצמו אישר בחודש מאי להוציא את הכספים האלה, ששימשו אותו לדבריו לרכישת מניות בחו"ל של חברות טכנולוגיה ציבוריות כגון פייסבוק.

ביהמ"ש: הבנק צודק

בתחילת החודש קיבלה השופטת חדווה וינבאום את עמדת הבנק. השופטת כתבה כי אין ממש בטענה של חיון כי הבנק פעל בחוסר תום לב, אף שחיון שילם את חובו לחברה. זאת, לדבריה, "בהינתן שהרגולטור והדין מחייבים את הבנקים לשמירה קפדנית ולמעקב קפדני אחר מקור הכספים שמועברים אליהם".

"לא ניתן להתעלם מהתחושה שההתנהלות הזו מצביעה על ניסיון ליצור עובדות בשטח", הוסיפה. "זאת בעיקר על רקע העובדה שבהליך הקודם נעשתה פנייה קודמת, ואילו היום לאחר שישנו פסק דין חלוט, בוצעה העברה ללא כל בקשה קודמת".

חיון הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון וניתן צו ארעי.

עו"ד רונן שחר המייצג את חיון: "חיון ביצע השקעות מוצלחות דרך סינגולריטים שהניבו לו רווחים שבגינם שולם מס בישראל. חיון לא נתן הלוואה למשה חוגג, אלא רק שימש כמשקיע דרך סינגולריטים. הן ב־2017, אז השקיע 400 אלף דולר, והן ב־2020, עת ביקש להשיב את רווחיו כמשקיע לחשבונו בבנק לאומי. עברו אינו רלוונטי כיום".

מטעמו של משה חוגג נמסר: "טענת לאומי, ככל שנטענה, אינה נכונה. מר חיון השקיע עוד בשנת 2017 בעסקה מסוימת. מר חיון זכה לרווחים נאים מאוד מעסקה זו. מעולם לא ניתנה הלוואה על ידי חיון לקרן ו/או מי מבעליה, לרבות משה חוגג. הניסיון לשרבב את מר חוגג או את קרן סינגולרטים לפרשה זו עושה עוול גדול לקרן ולמר חוגג, שאינם קשורים בשום צורה או אופן לסכסוך שהתהווה בין בנק לאומי למר חיון, כמתואר בכתבה".

בנק לאומי יוצג על ידי עו"ד נועם בר דוד ועו"ד שיר ברק.