הטייקון מדובאי בשדרות רוטשילד

״דובאי means business, המהירות חשובה מאוד והאנשים כאן רציניים מאוד. איחוד האמירויות הוא חברה קוסומפוליטית של שפות ותרבויות שונות, אבל המכנה המשותף כאן הוא האהבה לעסקים. אנחנו סוחרים ואני מאמין שיש פה הזדמנות שיווקית אדירה. אל תסתכלו על דובאי כעל שוק של 9 מיליון איש - דרך דובאי מגיעים ליותר מ־2 מיליארד איש. במרחק של שעה טיסה מכאן יש 2 מיליארד אנשים בהודו, פקיסטן, סרי לנקה, איראן, בנגלדש ומזרח אפריקה. האנשים שלנו הם סוחרים, מה שהם יודעים זה למכור. בדובאי יש 50 מיליון שעונים, האם אנחנו צריכים כל כך הרבה? כמובן שלא, אבל כסוחרים אנחנו יודעים שנמכור אותם למישהו ומהר".

את הדברים האלה אומר סולטן אחמד בן סוליים, אחד מאנשי העסקים הבולטים באיחוד האמירויות והמקורבים ביותר לשלטון, בראיון בלעדי ומיוחד ל"כלכליסט".

הראיון מתקיים בדובאי מיד אחרי שהחברה הממשלתית DP World שבן סוליים (bin sulayem) עומד בראשה, חתמה על הסכם לשיתוף פעולה בין בנק לאומי לבנק איסלאמי שבבעלות הקבוצה. הסכם זה מצטרף להסכם נוסף עליו חתם בן סוליים קודם לכן עם Dover Tower של שלומי פוגל, מבעלי מספנות ישראל, כדי לגשת יחד למכרז להפרטת נמל חיפה.  

על פי הערכות, המהלך שכבר אושר עקרונית על ידי משרד האוצר והתחבורה, יקבל אישור גם מהמל"ל כל עוד DP תחזיק בכ־30% מהמיזם והשליטה תהיה בידיים ישראליות. בנוסף, ישתפו שתי החברות פעולה בהקמת שירות ספנות בקו ישיר מנמל ג'בל עלי בדובאי לנמל אילת. הקו צפוי להתחיל לפעול בחודש הקרוב וזמן ההפלגה יהיה 10 ימים בלבד עם שתי אוניות על הקו שיובילו בעיקר תוצרת חקלאית.

בן סוליים, המשמש כיו"ר ומנכ"ל DP World, אחת ממפעילות הנמלים הגדולות בעולם שמנהלת לא רק את נמל הענק ג'בל עלי בדובאי, שנחשב לאחד מחמשת הגדולים בעולם, אלא עוד כ־80 נמלים נוספים בהם גם נמל לונדון גייטווי ונמל אנטוורפן - חיכה לרגע הנורמליזציה עם ישראל. כאחד מאנשי העסקים המוכרים והבכירים במדינה שנולד לאחת המשפחות החזקות של איחוד האמירויות ומי שמקורב גם ליורש העצר מוחמד בין זייד (MBZ), הוא לא רק ידע על המהלך הנרקם מבעוד מועד, אלא היה גם אחד הכוחות המניעים המשמעותיים מאחוריהם. גורמים המכירים אותו אף אומרים שהוא היה גם זה שתיווך מול סעודיה כדי שתאפשר למטוס הראשון מישראל לאבו דאבי שהמריא בסוף אוגוסט לעבור מעל שטחה. 

בן סוליים. "ניסינו להילחם שנים, עכשיו צריך לנסות משהו אחר" צילום: איי פי

כאשר אנחנו נפגשים באולם הכנסים עתיר הנברשות והשטיחים הרכים של אחד המלונות בדובאי הממוקמים על איי PALM המפורסמים שהוא היה אחד מהוגי הרעיון להקימם, בן סוליים שולף כרטיס ביקור בעברית.

ממראהו קשה לנחש שמדובר באיש עסקים מרכזי ומקורב לשלטון. הוא לבוש כמו כולם בגלביה לבנה וכפכפים, צנום. אין לו גינונים מיוחדים וערב לפני הראיון שלנו הוא מגיע חצי בהפתעה לארוחת ערב של משלחת אנשי עסקים ישראלית ועולה לנאום שמתארך עוד ועוד, בעודם אוכלים ומפטפטים ביניהם מבלי להבין עד הסוף מי ניצב מולם. רק מהתנהגות המקומיים והצוות המלווה אותו, שנעמדים בכל פעם שהוא נכנס לחדר, ניתן להבין כמה גבוה נמצא בן סוליים בהיררכיה הפנימית.

"בביקור בישראל נדהמתי מהתעשייה"

בן סוליים לא רק התכונן לרגע ההכרזה על הנורמליזציה, אלא גם מכיר את ישראל היטב. מי שהסתובב בשדרות רוטשילד בין יולי לאוקטובר 2018 יכול היה להיתקל באיש לא גבוה עם שפם, סתם כך במקרה. מבחינתו של בן סוליים הנסיבות לא היו משמחות - בתו, אחת משלושת ילדיו, סבלה ממחלה נדירה במוח והמשפחה הגיעה לטיפול בישראל.

איך הגעתם דווקא לישראל מכל המדינות?

"ניסינו הכל, אבל בשלב מסוים אמרו בארה"ב כי רק בישראל ניתן להמשיך את הטיפול בבתי", משחזר בין סוליים, "אמרו לנו שבישראל פותחה מערכת מיוחדת שמאפשרת לטפל במחלה על ידי שיחזור עצמאי של תאי המוח. תחילה הגענו לסדרת בדיקות באסף הרופא ואחרי שלושה חודשים, כאשר כבר כמעט ואיבדנו תקווה, חזרו אלינו ואמרו שיוכלו לעזור. גרנו במגדל רוטשילד 1 בין יולי לאוקטובר ובזמן הזה הסתובבתי וביקרתי בהרבה מרכזי חדשנות ונדהמתי מהתעשייה הישראלית", ממשיך בן סוליים, "ככל שהתעמקתי הבנתי שזה קשור למאמץ ממשלתי משמעותי לפתח את הון הסיכון, מה שהתניע את החדשנות בישראל".

בן סוליים לקח את ילדיו למרכז פרס לחדשנות, שם גם נפגש עם חמי פרס, בנו של שמעון פרס ושותף מייסד בקרן הון סיכון פיטנגו. "הילדים מאוד התרגשו", הוא מספר. "בעיקר מהפיתוח של פרופסור חוסאם הייק בן 43 שהמציא ננו טכנולוגיה לאבחון מחלות קשות דרך האף שנים לפני שמתפרצים התסמינים. אני חושב שהוא צריך להיות מועמד לפרס נובל". מצבה של בתו השתפר באופן ניכר מאז הטיפול בישראל, אבל בן סוליים, מסרב להיכנס לפרטים.

אזכורים תכופים של הממשלה הם חלק מהשגרה עבור אנשי העסקים באמירויות שאמנם מנסים להצניע את המעורבות הממשלתית, אך הסרת שכבה או שתיים במבנה הבעלות חושפת בסופו של דבר כי במרבית הקונגלומרטים יש נוכחות ממשלתית נרחבת ובאלה שלא, לא קורה הרבה מבלי לקבל את הברכה. בקרב האזרחים האמירתים יש תחושה של הערצה בעיקר כלפי מי שמכונה "האב המייסד" השייח זייד בן סולטן אל נהיין, אביו של MBZ. אבל כמובן שאיחוד האמירויות רחוקה מלהיות דמוקרטיה, הכל מנוהל מלמעלה.

את התשובה לשאלה מה יהיו לדעתו המחסומים בניהול עסקים בין ישראל לאמירויות, נראה שבן סוליים הכין מבעוד מועד, כמו את כרטיס הביקור בעברית. "ההנהגה שלנו בורכה בחזון והיא אמיצה, ההחלטה לחתום על ההסכם עם ישראל היתה אמיצה מאוד וכעת אי אפשר לחזור אחורה. אלברט איינשטיין אמר אם עושים אותו דבר כל הזמן, אין סיבה לצפות לתוצאה אחרת. ניסינו להילחם שנים, עכשיו צריך לנסות משהו אחר ואולי התוצאה תהיה טובה יותר. גם המדינות שלנו וגם האיזור כולו ירוויחו מכך, ההסכם יכול לא רק לשנות את הסטטוס קוו אלא גם לקרב בינינו".

ולשאלה עצמה של המחסומים?

"אני לא רואה מחסומים. למנהיגים שלנו יש הרבה כבוד לאזרחים והאזרחים מאמינים בהם כי הם רואים מה עשו עבורם. לפני שלושים־ארבעים שנה היה כאן מדבר ולא היה חיבור לחשמל. צריך הרבה חזון כדי לפתח כל כך מהר את המדינה ולעשות פיזור עסקים. השייח זייד אומר כי כאשר נייצא את מכולת הנפט האחרונה שלנו נעשה חגיגה גדולה במדינה. משמעות הדבר היא שאנחנו צריכים לפתח תעשיות חדשות, לשים דגש על אנרגיה מתחדשת כדי שלנפט לא יהיה תפקיד. אנחנו מפתחים את המדינה ולא יכולים להתעלם מהטכנולוגיה המתפתחת בעולם. לכן אני מעריך שיהיו הרבה יותר עסקים ממה שחושבים כעת".

בן סוליים חושף עוד טפח ממה שבישראל מבינים יותר ויותר בחודש האחרון - אף שבין המדינות לא היו יחסים רשמיים, קשרים עסקיים ענפים התנהלו מתחת לרדאר.

"גם אוניות של צים ורויאל קריביאן (שהיתה בשליטת משפחת עופר, ס.ש) עגנו בנמלים שלנו, כולל בדובאי לאורך שנים", הוא אומר, "כמפעיל נמל איני יכול להגיד לאף אחד אני לא מטפל בך. עד היום לא ניתן היה לשוט ישירות מאיחוד האמירויות לישראל, מה שישתנה עכשיו. לישראל יש מיקום מדהים שיאפשר חיבור מקוצר לעולם. כך למשל המרחק בין חיפה לבגדד זה 900 ק"מ ולעומת זאת גם המרחק בין בצרה לבגדד זה 600 ק"מ, יש יתרונות לוגיסטיים ברורים לישראל. אני מכיר את הביזנס הזה מצויין, זה תחום שאי אפשר ללמוד, אלא רק לחוות".

כאשר בן סוליים מדבר על מיקומה האסטרטגי של ישראל הוא מתכוון בעיקר לחיפה שמבחינה לוגיסטית ממוקמת אידיאלי כדי להעביר סחורות לעיראק ולהיפך. בתקופת שלטונה של בריטניה באיזור כך בדיוק היא נהגה להעביר נפט מהמזרח התיכון לאירופה - באמצעות צינור שמתחיל בצפון עיראק בכרכוכ ומגיע לחיפה.

הקמה של עשרות איזורים חופשיים

בן סוליים עצמו לא קשור בקשרי משפחה לשושלת השייחים, אך הוא מכיר אותם היטב והקריירה שלו שזורה עמוק בתוך ההיסטוריה של האמירויות. הוא נולד ב־1955 עוד לפני שהמדינה הוקמה לאב ששימש כיועץ בכיר למשפחת המלוכה אל מכתום ואף נחשב לחבר ילדות של השליט הנוכחי מוחמד בן ראשיד אל מכתום. בן סוליים הצעיר נשלח ללמוד באוניברסיטה בארה"ב ולאחר שסיים את הלימודים ב־1970, שב הביתה והחל לעבוד כמפקח במכס בנמל הקטן והמנומנם דאז בדובאי. כעת הוא מספר כי הקריירה שלו עלתה על מסלול המראה כאשר יום אחד נכנס למשרדו בטעות איש עסקים ובמסגרת שיחה אקראית הציע כי אם דובאי תקים איזור סחר חופשי, יהיה נוח להעביר דרכה סחר בתה בין הודו לאירופה. בן סוליים, שהיתה לו גישה למשפחת המלוכה, הציע לשייח של דובאי להקים איזור חופשי. כך כאשר היה בן 30 בלבד הקים את מה שהפך היום לאחת ההצלחות של הכלכלה העולמית - עשרות איזורים חופשיים (free zone), רובם המכריע בדובאי. באיזורים אלה חברה זרה יכולה להקים פעילות ללא שותף מקומי ולקבל פטור מלא ממס לתקופה של עד 50 שנה במידה והיא עוסקת בתחומים שהוגדרו כרלבנטיים למסחר.

כך נולד גם ב־1985 נמל ג'בל עלי, הנחשב היום לאחד הנמלים הגדולים בעולם ש־DP מתפעלת אותו ובן סוליים מנהל אותו כבר יותר מעשר שנים. לדברי בן סוליים, היום האיזור החופשי אחראי ל־52% מהתוצר של דובאי. DP, שמעסיקה 50 אלף עובדים מטפלת ב־190 אלף מכולות מדי יום וב־70 אלף אוניות מדי שנה. עד לא מזמן DP היתה חברה בורסאית שנסחרה בנאסד"ק דובאי, אך לפני שבועות אחדים השלימה המדינה הצעת רכש ומחקה את החברה בעסקה בשווי של 13.9 מיליארד דולר. רגע לפני, דיווחה החברה על הכנסות של 4.1 מיליארד דולר למחצית הראשונה של 2020, שצמחו ב־18% מול התקופה המקבילה ב־2019, אך הציגה גם רווח מצומק של 333 מיליון דולר לעומת רווח נקי של 753 מיליון דולר לפני שנה.

התרסקות של קרן העושר הלאומית

עסקי הנמל הפכו את בן סוליים לאיש עסקים מוכר במדינה וכאשר השלטון החליט לפתח את עסקי הנדל"ן והמלונאות בדובאי באמצע שנות התשעים הוא נקרא לדגל. אלא שאז נתקל בבעיה - רצועת החוף הטבעית בדובאי קטנה מאוד, רק 7 ק"מ ולא מספיקה כדי לפתח תיירות בקנה מידה משמעותי. "ב־97' התחלנו לחשוב על פיתוח תיירות ועל כך שאנחנו זקוקים לעוד רצועת חוף, 70 קילומטר ולא 7 קילומטר", אומר בן סוליים. יחד עם השייח גיבש בן סוליים את הרעיון של איים מלאוכתיים וחברת הנדל"ן Nakheel הוקמה כדי לממש את הפרויקט השאפתני. ב־2001 נחנך האי הראשון.

הרעיון של הקמת איי עץ התמר הקפיץ את בן סוליים לטופ של הטופ והשייח הכניס אותו לקודש הקודשים - דירקטוריון של קרן העושר הלאומית. אבל היה גם זה שכמעט והפיל אותו בהמשך. המשבר של 2008 שפגע קשות בכלכלת דובאי שהיתה ממונפת מאוד ותלויה בנדל"ן, חשף חוב של 80 מיליארד דולר שנזקף ברובו ל־Dubai World והחברות הבנות שלה, בהן גם Nakheel, שנוהלו על ידי בן סוליים. בסוף 2009 הוא נאלץ לפנות את כיסאו בקרן לאחר שהכלכלה המקומית כמעט קרסה. בסופו של דבר, האחות העשירה יותר אשר בה מבוסס רוב הנפט של איחוד האמירויות, סייעה לדובאי להיחלץ מהמשבר.

כעת בן סוליים רוצה להרחיב את עסקי הפעלת הנמל הרבה מעבר לטיפול באוניות ומכולות. באחרונה הפקיד בידו חברו משכבר הימים שליט דובאי את הקמת איזור החדשנות הגדול בעולם. במסגרת התוכנית השאפתנית שנקראת Dubai Future District גשר יחבר בין שלושה מגדלים מרכזים בעיר והמדינה תקצה 270 מיליון דולר לתמיכה בחברות שיעברו לפעול במתחם החדש. חלק מהתוכנית הוא להגיע לכך שהיקף הסחר במוצרים שלא קשורים בנפט יעלה ל־500 מיליארד דולר בחמש השנים הקרובות.

נושא החדשנות אינו זר לו. היה זה לא אחר מאשר בן סוליים שהחליף לפני כשנה את ריצ'רד ברנסון, מייסד קבוצת וירג'ין, בתפקיד יו"ר מיזם ה־Hyperloop, כלי תחבורה עתידני מרחף שנועד להובלת אנשים וגם מטענים. DP של בן סוליים מימנה את רוב הפרויקט מתוך מחשבה על ייעול שרשרת האספקה שיכולה להוביל לצמצום ניכר בשטחי אחסון ולקצר את זמני האספקה.

אנשים שמכירים את בן סוליים אומרים כי הוא מאמין בשלום כלכלי כבר שנים ארוכות וניסה להפעיל את השפעתו בקרב המשפחות השולטות, הן בדובאי והן באבו דאבי כדי לקדם את המהלך שמתרחש בימים אלה. יש אומרים כי כמו המצאת האיזורים החופשיים ואיי פאלם המלאכותיים, גם הנורמליזציה עם ישראל היא במידה רבה המצאה שלו. לכן לא מפתיע לראות כי ההסכמים המעשיים הראשונים נחתמים מולו.

אגב גם בנו, המשמש כיו"ר האיזור החופשי הגדול של דובאי (DMCC), חתם השבוע על הסכם לשיתוף פעולה עם הבורסה ליהלומים של ישראל.