"התמחור שלנו אגרסיבי מאוד כי אנחנו יכולים. נחפש נפט במאגרי כריש ותנין"

ביום רביעי האחרון התחוללה היסטוריה במשק האנרגיה המקומי בדמות חתימה על חוזה הגז הזול בישראל. במסגרת החוזה, חברת אנרג'יאן היוונית־בריטית, שמחזיקה בבעלות על מאגרי כריש ותנין ונסחרת גם בבורסת תל אביב, תמכור גז לתחנת הכוח ברמת חובב, שנמצאת בבעלות שותפות של שיכון ובינוי ואדלטק, במחיר של 3.8—4 דולר ליחידת חום (MMBTU) במשך 20 שנה ובתמורה כוללת של כ־2.5 מיליארד דולר. 

אנרג'יאן התמודדה על החוזה של רמת חובב מול שותפויות תמר ולווייתן, הציעה את המחיר הזול ביותר וניצחה. וזה לא החוזה הגדול הראשון שבו היא זוכה ומועדפת על פני תמר ולווייתן. במידה רבה עצם העובדה שאנרג'יאן הפכה לשחקן משמעותי במשק המקומי היא בגדר הפתעה. רבים הימרו שכריש ותנין, שאותם רכשה מקבוצת דלק ונובל אנרג'י ב־2016 תמורת קצת פחות מ־150 מיליון דולר, לא יוכלו להתחרות במאגרי הענק תמר ולווייתן. אולם אנרג'יאן עשתה שימוש אפקטיבי בתמחור אגרסיבי, ואף לאחרונה התגלה כי המאגרים מכילים יותר גז משחשבו.  

מנכ"ל אנרג'יאן מתיאס ריגס צילום: אוראל כהן

"תמיד אמרנו שאם יהיה שוק סביר של ביקוש והיצע, והרגולציה לא תפריע, אז נוכל להצליח. והנה, ארבע שנים אחרי שרכשנו את מאגרי כריש ותנין, מתברר שהרעיון להביא חברת אנרגיה בינונית מיוון היה רעיון לא כזה רע לפיתוח התחרות המקומית", אמר ל"כלכליסט" מנכ"ל אנרג'יאן מתיאס ריגס בראיון מיוחד.

תתחילו לספק את הגז בעוד שנה, בין היתר בגלל עיכובים בבניית האסדה בסינגפור, שהם תוצאה של משבר הקורונה. אתה לא חושש מכך שלא תעמדו בזמנים בסופו של דבר?

"התחלנו בבניית החלק העליון של האסדה. בהנחה שהעולם לא יחווה סבב נוסף וקשה יותר של וירוס הקורונה, נגיע לפה במהלך 2021".

החדירה שלכם לשוק הישראלי הייתה מהירה מאוד, וכמות החוזים שחתמתם מתקרבת לקצה גבול היכולת של הצנרת שלכם.

"אחרי ההסכם החדש עם תחנת הכוח ברמת חובב הגענו לצבר מכירות של 7 מיליארד מ"ק בשנה, וזה אומר שיש לנו עוד 1 מיליארד מ"ק בקיבולת של המתקן".

ואם תחתמו על חוזה נוסף בקיבולת גבוהה יותר?

"אנחנו מוכנים לכך, ואם יהיה צורך נבנה עוד ספינה (בכך מתכוון ריגס לאסדה נוספת, שכן האסדות של אנרג'יאן הן מעין ספינות צפות – ל"ג). הרצון שלנו הוא להמשיך להתחרות בשוק המקומי, וגם למצוא שווקי יצוא חדשים כמו מצרים ויוון".

התמחור שלכם הוא לא אגרסיבי מדי? זה בר קיימא מבחינה עסקית?

"לא עשינו דבר שכוחות השוק לא עשו לבד. התמחור אגרסיבי כי החוזים הראשונים שלנו איפשרו את זה. ברגע שכיסינו את עלויות המימון של הפיתוח הראשוני ובניית האסדה, הכל היה יותר פשוט".

לפי ריגס, "השלב הבא מבחינתו יהיה התמקדות גם בסקטור הנפט. אנחנו מאמינים שחלק מהקידוחים שיבוצעו בקרוב יתמקדו גם במאגרים המקומיים". פרט למאגרי כריש ותנין, לאנרג'יאן יש עוד תשעה רישיונות שונים בים שבהם היא מקווה למצוא גז או נפט. במידה וימצא נפט, זו תהיה הפעם הראשונה שכמות מסחרית מגיעה לשוק. עד היום עיקר הנפט מגיע מחו"ל, בהיקף של כ־100 מיליון חביות בשנה. יבוא מקומי יוכל לסייע לבתי הזיקוק לחתוך מרווחים והוצאות, ואולי לגלגל את זאת גם לכיס של בעלי המכוניות.

מעל כל התוכניות האופטימיות של אנרג'יאן מרחף איום בדמות ענקית האנרגיה שברון, שהופכת לשחקן בשוק הישראלי באמצעות רכישת נובל אנרג'י, שמחזיקה גם בנתחים ממאגרי תמר ולווייתן. ריגס אמנם רואה בכניסת שברון מפץ בשוק המקומי, אך לא חושש מכניסתה. "כניסת שברון היא בגדר חדשות פנטסטיות. הגעה של חברה גדולה תעודד עוד חברות להגיעה בעקבותיה. שברון לא הגיעה לישראל רק כדי למכור גז לישראלים, אלא גם כדי להשתתף בפרויקט הענק של הזרמת הגז לאירופה דרך צנרת ה־Eastmed". ריגס מזכיר כי החוזה להקמת הצנרת, שונח בין ישראל לקפריסין, כבר נחתם ושאנרג'יאן עצמה חתמה על מזכר הבנות שמשריין לה 20% מהקיבולת שלה.

ומה לגבי האנרגיות המתחדשות? מדובר בתחום שנהנה מפריחה ונראה שהוא מאיים על תעשיית הגז.

"הן לא יבטלו מיידית את הצורך בפטרוכימיה ובפלסטיק, ולכן יהיה צורך בגז טבעי. בנוסף, בחלק מהמדינות מתקיים מירוץ לצמצום פליטת ה־CO2 מכיוון שמ־2030 יוטל באירופה קנס של מיליון דולר על פליטה של כל טון. זה אומר שתחנות כוח פחמיות יאלצו לעבור הסבה מהירה על מנת לעשות שימוש בגז".