היום שאחרי הקורונה: הרפואה בטלפון תזנק, שבילי האופניים יתארכו באלפי ק"מ

מגפת הקורונה העולמית שעדיין משתוללת הולידה תופעות לוואי שמעצבות את שגרת היום יום של רבים. חלקן יישארו איתנו עוד זמן רב, גם אחרי מציאת חיסון לנגיף. כך, המקומות שבהם גרנו, האופן שבו קיבלנו טיפול רפואי והדרך שבה הגענו למקומות העבודה, כל אלה קיבלו משמעות אחרת בצל סגרים כפויים והצורך בריחוק חברתי כאמצעי מונע הידבקות. 

מגורים באזורים כפריים ורכיבה על אופניים כתחליף לתחבורה ציבורית אמנם היו קיימים לפני המגפה, אך פגיעתה הבליטה את היתרונות הטמונים בחלופות הללו. סוכנויות נדל"ן בארה"ב ובאירופה מצביעות על עלייה בביקושים למגורים מחוץ לעיר בחודשים האחרונים. מעסיקים רבים, כולל תאגידי ענק כמו טוויטר וגוגל כבר הצהירו על כוונותיהם להמשיך את העבודה מהבית עבור חלק משמעותי מהצוות גם בעתיד, מה שמאפשר גמישות בסעיף הדיור. משכך, נראה כי למגמת עזיבת הערים יש פוטנציאל רב להמשיך ולהתחזק גם בתקופת הפוסט־קורונה.

שליח של דליברו באירלנד צילום: רויטרס

אב ובתו בביקור אונליין אצל רופא צילום: גטי אימג'ס

חקלאים בקליפורניה צילום: רויטרס

ראשי ערים בצפון ודרום אמריקה כמו גם באירופה, שזיהו את הצורך בהתניידות בטוחה בימי המגפה, מקצים בחודשים האחרונים משאבים רבים לסלילת שבילי אופניים שיאפשרו לתושבים להגיע בבטחה גם ליעדים שהדרך אליהם התאפשרה רק בכבישים סואנים. תשתיות כאלה, שנותנות מענה למאבק בשינויי האקלים, יישארו רלוונטיות גם אחרי מציאת החיסון, וישמשו את מי שמעדיפים לוותר על תחבורה ציבורית משיקולים כלכליים, סביבתיים או אחרים.

הרפואה מרחוק, שהתקבלה בהיסוס מה לפני המגפה, התגלתה כפיתרון יעיל, לעתים לא פחות מפגישה פנים אל פנים. לפי הערכות אנליסטים, הענף צפוי לצמוח בקצב שנתי של 19.3% בשש השנים הבאות.

גם ענף המשלוחים יתרחב, בהתאם לזינוק המתמשך ברכישות המקוונות. שליחי כלכלת החלטורה שמתמחים בהעברת חבילות למייל האחרון במהירות, יתחרו ברחפנים שיילכו וישתדרגו. "כלכליסט" ממפה את הטרנדים שנסקו בצל הקורונה, וכאן כדי להישאר.

בריאות: דיגיטליזציה מואצת במערכות הרפואה

החולים יישארו בבית, הרופאים יעקבו מרחוק

שמונה חודשים לאחר פרוץ הקורונה, דומה היום שאין רע בלי טוב: בזכות המגפה עשוי עולם הרפואה לזנק כמה דורות קדימה. אנליסטים מעריכים שהקורונה תגרור שינויים משמעותיים בשלושה תחומים עיקריים: מחקר ופיתוח בתחום הגנומיקה, טיפול מותאם בגיל השלישי, והאצת הדיגיטליזציה של שירותי הרפואה.

עד להתפרצות המגפה ניכר היה שמטופלים ורופאים מתקשים להתרגל לטכנולוגיות חדשות. קשיי רגולציה עיכבו אף הם את ההתפתחות הטכנולוגית. אך כל אלו השתנו. הציבור מגלה כעת שתסמיני דלקת גרון, דפיקות לב מואצות, ואפילו נדודי שינה ניתנים לבדיקה מרחוק, ולא צריך יותר לצאת מהבית כדי לקבל איבחון או מעקב.

טכנולוגיות האיבחון מרחוק עברו בחודשים האחרונים פיתוח מואץ כך ששיחות וידיאו מהסמארטפון עם רופאים ומטפלים, ליווי מקוון של נשים בהריון ואפליקציות המציעות סיוע נפשי הופכים נפוצים יותר. גם בדיקות מעבדה אפשר לעשות מבלי לעזוב את הבית.

סין, שבה פרצה המגפה, נמצאת היום בחזית העולמית של אימוץ טכנולוגיות הרפואה הדיגיטליות וביניהן כאלה שמרכזות נתונים בסמארטפונים. לפי מדד של מכון המחקר הבינלאומי Phillips Future Health שיעור של 94% מעובדי מערכת הבריאות הסינית אימצו טכנולוגיות אלה, לעומת 64% בלבד בגרמניה. לפי נתוני Global Market Insights, שוויו של שוק הטלרפואה העולמי שעמד ב־2019 על 45 מיליארד דולר, צפוי לצמוח בשנים הקרובות בקצב שנתי של 19.3%.

פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן מעריך שלולא הקורונה הפיתוחים בתחום היו לוקחים עוד כ־30 שנה. "הרבה טכנולוגיות מדידה מרחוק התפתחו באופן מואץ הודות לקורונה, שגם גורמת להגמשת הרגולציה".

מגורים: העבודה מרחוק מזמנת אפשרויות

הערים יאבדו מקסמן, המרחבים הכפריים ירוויחו

מגורים בעיר מספקים אפשרויות מגוונות וזמינות של תרבות, קוליניריה, חינוך וצרכנות. מגפת הקורונה העלימה בפתאומיות את כל אלה, ותושבי הערים החלו לפקפק במה שעד אז היה מבחינתם עובדה מוגמרת.

דו"ח של מכון המחקר Pew שהתפרסם ביולי מצא כי 22% מהאמריקאים עזבו את מקום מגוריהם (באופן זמני או קבוע), או מכירים מישהו שעשה זאת. בין הסיבות הבולטות: הצורך במקום מרווח יותר כדי לעבוד מהבית, אי־יכולת לשלם שכר דירה, והרצון להיות בסביבה שבה סיכויי ההידבקות פחותים. כל החצים מצביעים לכיוון אחד: נטישת הערים לטובת הפרברים.

"טכנולוגיה חדשה יכולה לשחרר אנשים", אמר בשיחה עם ה"אינדיפנדנט" אנטוני צ'מפיון, מומחה לאוכלוסיות ולגיאוגרפיה מאוניברסיטת ניוקאסל. "אפשרי שאחרי המגפה יותר אנשים יעבדו מהבית, מה שיכול לתדלק את הזינוק בהגירה לפרברים".

גם באירופה נרשמת מגמה דומה. על פי סקר שערכו סוכנויות נדל"ן באיטליה והתפרסם במגזין "Ville & Casali", בין פברואר לאפריל זינקו ב־20% הפניות והחיפושים אחר בתים כפריים. בגרמניה זינקו הביקושים ב־50% במאי לעומת החודש המקביל ב־2019. למרות הציפייה שהנגיף ירוסן, מגמות ההעסקה מהבית והתאוששות אטית בקרב מובטלים עשויות להאיץ את נטישת הערים.

תחבורה: המגפה משנה דרכי התניידות

התחבורה הציבורית תתאושש לאחר מציאת החיסון, האופניים יתקבעו כחלופה ראויה

מגפת הקורונה העולמית אמנם עצרה את תנועת אוכלוסיית העולם, אך כשהסתיימו הסגרים, רבים נאלצו לחשוב מחדש על דרכי ההתניידות שלהם. כך, בשעה ששינויים מסוימים עשויים להיות בני חלוף, אחרים צפויים להשפיע עוד זמן רב על הדרך שבה אנחנו נעים ממקום למקום.

אחת החזיתות הבולטות ביותר היא התחבורה הציבורית, שסובלת מצניחה חדה בביקושים בעקבות חשש המשתמשים מהתקהלויות צפופות. עם זאת, דו"ח של הבנק השוויצרי יוליוס בר מעריך כי ברגע שבו יימצא החיסון לנגיף הקורונה, רמת השימוש בתחבורה זו תשוב לסדרה.

בינתיים, עד שפיתרון בריאותי יופץ ברבים, אחת החלופות שצוברות תאוצה היא התניידות באופניים. מדובר כמובן בתחבורה שמועילה בעיקר בתוך העיר ויעילה פחות ככל שמרחק הנסיעה היומי מתארך, אך ערים רבות שראו את יתרונותיה החליטו לעודד את תושביהן להשתמש בה. כך למשל, במילאנו נקבעה תוכנית להמיר 35 ק"מ של כבישי מכוניות למסלולי אופניים. מקסיקו סיטי החלה לסלול דרכי אופניים באורך 54 ק"מ ועל פי החזון עד 2024 יתרחבו המקטעים לאורך מצרפי של 600 ק"מ. גם ערים בארה"ב, בריטניה והודו נוקטות מהלכים דומים, כאשר על פי דיווח של הפורום הכלכלי העולמי, מאז תחילת המגפה הודיעו רשויות בעולם על סלילת 2,000 ק"מ של שבילי אופניים חדשים.

"מהלכים אלה אולי עשויים להיראות כהתאמות קטנות", טוענים ביוליוס בר, "אך מדובר בשינויים קבועים לדפוסי התחבורה העירונית בערים האלה". במילים אחרות, לא מן הנמנע שנסיעות יומיומיות שהתבצעו עד כה בתחבורה ציבורית יוחלפו ברכיבה על אופניים גם בטווח הרחוק.

מסקר שערכה מוקדם יותר השנה חברת המחקר דלויט הבוחן את התנהגות הצרכנים הצפויה ביום שאחרי המגפה, עולה כי המניע החזק ביותר לשימוש עתידי באופניים ובקורקינטים חשמליים הוא הרצון להיות מוגנים. 33% מהנסקרים ציינו סיבה זו, לעומת 21% שטענו כי אמצעי זה זמין בכל עת ו־12% שהצביעו על חיסכון בזמן.

לטענת יוליוס בר, הרכבים הפרטיים שמשמשים את תושבי האזורים שמחוץ למרכזי הערים, יוסיפו להיות אמצעי תחבורה נדרש. "בהסתכלות על התמונה הרחבה אנחנו לא רואים את המגפה כנקודת מפנה מבחינה זו", ציינו בבנק והצביעו על תרחיש מעצב מציאות אחר: "נהיגה אוטונומית נותרה הג'וקר שיכול לשנות בקיצוניות את אפשרויות ההתניידות".

תת־מגמה בתחום הרכבים הפרטיים היא מעבר מרכישת מכוניות חדשות למשומשות. תופעה זו מושפעת במידה רבה מהפער במחירי הרכבים והעדפתם של רבים להדק את החגורה במציאות כלכלית בלתי יציבה. הימשכותה תלויה בקצב שבו תתייצב הכלכלה העולמית.

משלוחים: הקורונה מחייבת יצירתיות

ענף השילוח יסתמך על עובדי החלטורה ורחפנים

הקניות המקוונות שעד למגפה היו אמצעי מועדף רק על חלק מצרכני העולם קיבלו בחודשים האחרונים דחיפה משמעותית בחסות סגרים כפויים והימנעות ממקומות הומי אדם. על פי נתוני מכון ראנד, 36% מקרב צעירים בני פחות מ־35 רכשו פעם אחת בשבוע אונליין לפני המגפה, מספר שזינק ל־62% במהלכה.

הזינוק משפיע ישירות על מערכי השילוח האזוריים והעולמיים, שנאלצים להתמודד עם היקפים חסרי תקדים של חבילות. הפתרונות הפופולריים עוברים דרך טכנולוגיה וכלכלת החלטורה.

עסקים שלפני הקורונה לא הרבו במכירות מקוונות נוטים להעדיף משלוחים במיקור חוץ, במקום להקים מערך עצמאי. כך, חברות המשלוחים הצעירות — דורדאש, פוסטמייטס וגראבהאב בארה"ב, דליברו וג'אסט איט

באירופה — שמסרו בדרך כלל משלוחי מזון, מרחיבות את היריעה בהתאם לביקושים הגואים. ממשקים נוחים למשתמשים וזמינות גבוהה של שליחים מאפשרים להן לעשות זאת בקלות יחסית. את האתגר שבפגישה פנים אל פנים פתרו החברות באמצעות הוספת האפשרות להשארת המשלוח מחוץ לדלת.

עסקים אחרים, שמשלוחי קניות מקוונות היו חלק מהותי מפעילותם עוד לפני המגפה, מוצאים דרכים להשתכלל. כך למשל, פיילוט המשלוחים באמצעות רחפנים של וולמארט תפס תאוצה בחסות הנגיף. שיתופי פעולה שהוכרזו לאחרונה, כולל פלייטרקס הישראלית, נועדו לשכלל את הטכניקה כדי להוזיל עלויות ולהגדיל נפחים.

על פי נתוני eMarketer, המכירות הקמעונאיות המקוונות בארה"ב צפויות להמשיך ולצמוח בעקביות, ל־859.3 מיליארד דולר ב־2022 לעומת 601.6 מיליארד דולר בשנה שעברה. עלייה זו תאלץ את חברות השילוח להמשיך ולהשתדרג.