פרטנר נותרה לבד עם נטל ההשקעה בסיבים

שני צעדים משמעותיים התרחשו אתמול (ג'), בזה אחר זה, בתחום תשתית הסיבים האופטיים בארץ. צעדים אלה יכולים להוציא את ישראל מפיגור תשתיות האינטרנט ולהאיץ את ההשקעות בענף המדשדש.

כשברקע הכניסה לסגר שני והעלייה בשימוש בשירותי תקשורת, חברת HOT, שבשליטת פטריק דרהי, נכנסת כשותפה במיזם הסיבים האופטיים אנלימיטד של חברת IBC. לאחר חתימת ההסכם יחזיקו HOT, סלקום וקרן תש"י 70% יחד בחלקים שווים של 23.3% כל אחת, וחברת החשמל תמשיך להחזיק ב־30% הנותרים. HOT תשקיע כ־170 מיליון שקל במזומן שיופנו נטו להשקעה בפריסת הסיבים, לאחר שסכום דומה השקיעו סלקום ותש"י כל אחת, כאשר נכנסו לשותפות במיזם לפני כשנה.

העסקה יוצרת למעשה גוף גדול שיתחרה מול בזק, שבצירוף מקרים או שלא הודיעה אתמול שתחדש את פרויקט הסיבים שלה. מי שלמעשה צפויה להישרך מאחור היא פרטנר, שקיבלה בעבר הצעה מסלקום להיכנס כשותפה במיזם. לפי גורמים בשוק, פרטנר הגיעה לשולחן המו”מ מול סלקום עם דרישות גבוהות, שכן הביאה איתה כבר אחוזי פריסה גבוהים. לאחר שהפגישה בין הצדדים לא צלחה, פנתה סלקום ל־HOT.

HOT חיכתה להזדמנות

פריסת הסיבים של פרטנר ו־IBC מתמקדת בבניינים רבי־קומות, מתוך תקווה שאלה יחזירו את ההשקעה. על פי משרד התקשורת, ישנם כ־800 אלף בניינים בישראל, 75% מתוכם בבנייה לא רוויה, שאינה כדאית כלכלית. ברגע שהפריסה בהם תסתיים, פרטנר צפויה להאט את הקצב ולהיוותר עם הקיים, שכן היא לא מחויבת לאחוזי פריסה מצד הרגולטור. עד כה פרסה החברה כ־675 אלף דירות, שהם כ־30% ממשקי הבית בישראל. IBC, מנגד, פרסה עד כה כ־430 אלף דירות. רק כ־150 אלף הם מנויים משלמים שמחוברים לסיבים, אך נתון זה צפוי להשתנות עם הכוח השיווקי של בזק ו־HOT.

IBC, המנוהלת על ידי אמיר לוי, היא למעשה חברת תשתית סיטונאית ולא מספקת שירותים ישירות לצרכן כמו פרטנר, אלא דרך ספקיות האינטרנט. החברה צפויה להרחיב את הפריסה גם למקומות פחות כדאיים, שכן מאחורי ההסכמים עם סלקום ו־HOT ישנה התניה שהן מחויבות לחבר דרכה אחוז מסוים של לקוחות, ובכך היא מבטיחה את החזר ההשקעה. כאשר סלקום, שלה יש כ־300 אלף מנויי אינטרנט, נכנסה כשותפה ב־IBC, היא התחייבה לרכוש ממנה באופן קבוע 15%-10% ממשקי הבית שיונגשו לסיב החברה. HOT היא תוספת כוח משמעותית, שכן לחברה יש על פי הערכות כ־700 אלף לקוחות אינטרנט, וסביר שהיא תתחייב לאחוזים גבוהים יותר.

לאחר כניסתן של בזק, סלקום ופרטנר לתחום הסיבים, HOT היתה השחקנית היחידה שנשארה מחוץ למשחק. החברה נמנעה עד כה מלהתחיל בפריסה, שכן היא מצריכה השקעה של מיליארדי שקלים. זו גם הסיבה ש־HOT הגישה בעבר הצעה לרכישת פרטנר, כאשר היא ראתה לנגד עיניה את פעילות הסיבים המואצת של פרטנר. לאחר שגם עסקה זו נפלה, פרטנר נותרת השחקנית החלשה בתחום הנייח, אל מול שתי שחקניות אימתניות.

בזק: “נפרוס באגרסיביות”

חתימת העסקה היא לא דבר טריוויאלי עבור HOT, שרואה עצמה כשחקנית חזקה שלא תלויה במתחרים. חבירתה לסלקום במיזם הסיבים אמנם מותירה את השתיים ללא תשתית עצמאית, אך היא מייצרת חיסכון כלכלי ומונעת השקעות כפולות, שכן כאמור פורסות החברות סיבים במקומות זהים.  

מנכ”ל סלקום אבי גבאי ומנכ”לית HOT טל גרנות גולדשטיין. ללא תשתית עצמאית, עם חיסכון כלכלי צילומים: אוראל כהן, אלכס קולומויסקי

עבור סלקום, כניסת HOT היא דווקא יתרון, שכן סלקום מחפשת להפחית את השקעותיה ולחזק את מצבה הכלכלי העגום, כשמעליה רובץ חוב גדול. עסקה זו מגיעה ימים ספורים לאחר שסלקום, בהובלת המנכ"ל אבי גבאי, השלימה את רכישת חברת הסלולר גולן טלקום.

ירון קסטנבאום, קרן תש"י צילום: עמית שעל

על IBC מוטלת חובה לפרוס 40% מהמדינה בתוך עשור. העסקה דורשת את אישור רשות התחרות ומשרד התקשורת, שסביר כי ישנה את תנאי הרישיון של החברה ויגדיל את דרישות הפריסה. לאחרונה קבע המשרד כי במידה ש־HOT תחל לפרוס סיבים, היא תהיה מחויבת לפחות ל־30% ממשקי הבית.

בתחילת השבוע אושר בממשלה מתווה הסיבים של משרד התקשורת, המסיר מעל בזק את חובת הפריסה הכלל־ארצית. החברה פרסה כ־60% ממשקי הבית אך השהתה זה כמה שנים את הפרויקט וטרם ביצעה חיבור ממשי של הבניינים לתשתית, לאור המחלוקות מול משרד התקשורת. בשיחה עם “כלכליסט” התייחס מנכ"ל בזק דודו מזרחי למתווה: "זה הכי טוב שהצלחנו להגיע אליו. אני לא מרוצה, הדרישות מאיתנו חסרות תקדים, אבל יותר הגיוני ממה שהתחלנו. לא קיבלנו שום הקלות.

"עד היום סלקום ופרטנר פורסות עם הרבה רעש והן הגיעו ל־15-10 אלף בניינים", הוסיף מזרחי. "זה ההיקף שנעשה בחודשיים. אנחנו לא מחברים רק בניינים גבוהים או אזורי שמנת, אנחנו נפרוס לאורכה ורוחבה של המדינה. נפרוס במהירות ואגרסיביות".