כיפופי ידיים על מקומות העבודה עד לרגע האחרון

ישיבת הממשלה אתמול לאישור תוכנית הסגר על ישראל בתקופת החגים היתה סוערת, ולוותה במאבק של שרים ובביקורת של ראשי מערכת הבריאות נגד המתווה שהציגו שר הבריאות יולי אדלשטיין והפרויקטור פרופ' רוני גמזו. במהלכה ביקש רה"מ בנימין נתניהו הסברים מראשי מערכת הבריאות וגמזו ואף הועלו הצעות למתן את ההצעות. הוחלט כי הסגר על אזרחי ישראל יחל ביום שישי בשעה 14.00, יימשך שלושה שבועות ויכלול הגבלת מרחק של 500 מטר. "כלכליסט" ממפה את המחלוקות המרכזיות:

1. הקרב על הסגר

חזית של שרים וראשי מערכת הבריאות התייצבו אתמול בממשלה נגד הסגר שהוצע. שר האוצר ישראל כץ (ליכוד) הביע חשש מההשלכות הכלכליות של הסגר על המשק. כץ טען כי "סגר כללי על המשק ישראלי יגרום לנזק כבד לעסקים ולמאות אלפי מובטלים נוספים. אין סיבה שלא לאפשר לעסקים שעומדים ומקפידים על התו הסגול שלא להמשיך בפעילותם".

קרב המאסף שניהל משרד האוצר בימים האחרונים התמקד במקומות העבודה. מדובר מבחינתם במכה קשה מידי למשק שתגרור נזק ועלויות שיהיה קשה להתאושש מהן, בעוד שמערכת הבריאות קיבלה מיליארדי שקלים בחודשים האחרונים בדיוק כדי להיות מוכנה ליום הזה.

במשרד האוצר סבורים שמשרד הבריאות לא פועל בהגיון שכן הסגר הקודם הגביל את מקומות העבודה לעד 30% מהעובדים מבלי שנקבע תו סגול המסדיר את דרך העבודה, מסכות פנים כשגרה שמורידות את סיכויי ההדבקה וכו'.

מעבר לכך מערכת הבריאות ערוכה הרבה יותר טוב ממה שהיתה בחודש מרץ. כך למשל לפי נתוני האוצר, היום ישנן 5,585 מיטות לחולי קורונה בעוד שבגל הראשון היו 30. היום יש כ־5,600 מכשירי הנשמה לעומת 2,173 והיום יש יכולת לעשות 45 אלף בדיקות ביום לעומת 1,000 ביום בגל הראשון.

ולכך צריך להוסיף את העובדה שנוספו 600 רופאים ו־2,000 אחיות לבתי החולים. אלא שבדיון שהתקיים אתמול בממשלה נתניהו לא היה מעוניין שהמצגת שהכינו פקידי האוצר תוצג, מה שבעיקר יצר תסכול במשרד שמנסה לצמצם את היקף הפגיעה במשק שישפיע על שיעורי האבטלה, כמות העסקים שייסגרו ומשך הזמן שייקח למשק לצאת מהמשבר.

חיזוק לעמדת האוצר הגיע מכיוון כמה מראשי בתי החולים, שהביעו בישיבה התנגדות לסגר. פרופ' עופר מרין, מנכ"ל שערי צדק אמר כי "לא בהכרח חייבים סגר. ניתן לאפשר למערכת להגדיל את היכולות שלה לחולים קשים. יש להזרים משאבים נוספים למערכת האשפוזית". מנכ"ל בלינסון ד"ר איתן ורטהיים אמר כי "לא בהכרח צריך סגר מלא".

פרופ' עידית מטות ממטה הקורונה בבית החולים איכילוב אמרה כי "אני לא חושבת שסגר יפתור – אין סיבה שאנשים ישבו בבית – אלא ריסון מהודק, אכיפה, וניצול משאבים. קשה להגיד שאנחנו בקטסטרופה. אפשר ללכת לעבודה בריסון מהודק".

לעומת זאת מנכ"ל רמב"ם ד"ר מיקי הלברטל אמר כי "אני לא רואה דרך לצאת מהמצב ללא סגר".

2. הקרב על בתי הכנסת

לפני תחילתה של ישיבת הממשלה הגיש שר השיכון יעקב ליצמן (יהדות התורה) מכתב התפטרות מהממשלה, זאת בעקבות התנגדותו להגבלות על כמות המתפללים, לאחר שנתניהו התחייב לפני כשבועיים שניתן יהיה להמשיך ולהתפלל. במכתב ההתפטרות שלו כתב ליצמן בין היתר כי " אני שב ומתריע נוכח הכוונה שסומנה מראש בידי פרויקטור הקורונה גמזו להטיל סגר מלא בחגי ראש השנה ויום הכיפורים הקרובים, מה שימנע ממאות אלפי יהודים מכל האוכלוסיות והמגזרים להתפלל בבתי הכנסת. מדובר בהחלטה קשה שתדלל ותקטין משמעותית את כמות הבאים לבתי הכנסת". ליצמן ציין שאם אכן יש צורך בסגר מלא לא היה צריך להמתין עם עליית התחלואה בקצב הזה, והיה צריך להחליט עליו לפני חודש או שבועיים ולא לחכות עד לחגים.

”ההחלטה לסגר מלא בחגים סומנה מראש תוך סיכון מיותר וגרימת עליית התחלואה במש הזמן. בנוסף התברר כי גם סיכום שהיה על בתי הכנסת הופר וההחלטה להטלת סגר מלא לא תאפשר הפעלת בתי כנסת בתקופת החגים לפי מתווה נומה, זאת בניגוד למסוכם בפירוש בינינו". התפטרותו הפתיעה את חברי סיעתו יהדות התורה, ולא תואמה עימם.

עד מחר בצהריים יוכל ליצמן לחזור בו מהתפטרותו אם יושג מתווה לבתי הכנסת שיניח את דעתו. יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני ויו"ר ש"ס שר הפנים אריה דרעי הביעו צער על התפטרותו והביעו תקווה שהוא ישוב לממשלה. דרעי הציע בנוגע למתווה בתי הכנסת לשקול מתווה מצומצם. הוא הסביר ש"יצטרכו מלא מניינים קטנים ויש ביקוש גדול לחזנים וקוראים בשופר ולכן יש לתת אישור מיוחד עבורם". גם נתניהו הביע צער על ההתפטרות אך הבהיר כי "אנו חייבים להתקדם".

3. סוגיית ההפגנות

סוגיית ההפגנות מול מעונותיו של רה"מ בנימין נתניהו ברחוב בלפור בירושלים והוילה הפרטית בקיסריה גרמה לוויכוח קשה בממשלה. שר הבריאות יולי אדלשטיין אמר כי יציע לצוות המקצועי במשרדו לקבוע מתווה סגול בהפגנות. הפרויקטור גמזו טען כי "כפי שמגבילים את התפילות – צריך להגביל גם את ההפגנות. התקהלות זאת התקהלות".

השר לביטחון פנים אמיר אוחנה (ליכוד) התפרץ: "התקהלות זו התקהלות. אם אסור אז להכל – כולל להפגנות". שר הביטחון בני גנץ (כחול לבן) העיר כי צריך איזון בין השמירה על זכות ההפגנה לבין השמירה על הבריאות וקרא לצוות המקצועי לגבש הנחיות.

שר המשפטים אבי ניסנקורן (כחול לבן) אמר: "ממשלה לא יכולה למנוע מחאה נגדה. צריך למצוא מתווה לקיום הפגנות בצורה הגיונית".

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אמר כי צריך לשמור על ההפגנות וכי המשטרה תחליט. הוא הוסיף כי אי אפשר למנוע הפגנות.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דודי אמסלם (ליכוד) תקף את מנדלביט וקרא לעברו בזעם: "קח אחריות על המחלה, אמון הציבור נפגע בגלל ההפגנות".

4. שאלת נתב"ג

משרדי התחבורה, הבריאות, החוץ והפנים יקיימו היום את הישיבה הראשונה – ואולי היחידה – בה יקבע היקף הפעילות של נתב"ג בתקופת החגים. ההחלטה על הקמת הצוות נולדה לאחר דרישת שרת התחבורה מירי רגב שלא להשבית פעם שנייה השנה את ענף התעופה.

בישיבת הממשלה ניטש ויכוח בין משרד הבריאות בראשות אדלשטיין לבין שרת התחבורה רגב. בעוד שבמשרד הבריאות ביקשו להשבית גם את העבודה בנתב"ג לאורך החגים, רגב התנגדה בתוקף. ההערכות הן שחברות התעופה לא יוכלו להחזיר כסף למי שרכש חופשות מכיוון שקופתן ריקה לאחר חצי שנה של השבתה, מה שאומר שהאוצר יידרש בקרוב לשפות לא רק את אל על אלא להחזיק על כתפי הקופה הציבורית את כל ענף התעופה.

ההערכות הן שההחלטה להשאיר את נתב"ג פעיל בצורה כזו או אחרת תעודד התנפלות של הישראלים על מבצעי החופש, ורק כדי להימלט, גם אם לכמה ימים, מהסגר שאמור להתחיל בשישי הקרוב.