ג'יין פונדה: אקטיביסטית גם בגיל 82
כוכבת הקולנוע לא נחה ומקדישה את חייה למאבק למען הסביבה. בין עצרות המונים בוושינגטון למעצרים מתוקשרים, היא מוציאה ספר חדש ולא מסתכלת אחורה. “אני לא עושה רומנטיזציה של הימים ההם בכלל"
"הייתי בדיכאון במשך כל שנה שעברה", סיפרה כוכבת הקולנוע ג'יין פונדה, בת 82, בראיון ל"ניו יורק טיימס", לפני כשבוע, על מה שהוביל אותה לאקטיביזם הנוכחי שלה בנוגע לשינוי אקלים, פעילות שגררה מעצרים חוזרים ונשנים שלה, ושבעקבותיהם פירסמה עכשיו ספר חדש. "אף על פי שעשיתי כמה שינויים בחיים האישיים שלי, כמו לנהוג במכונית חשמלית, לא להשתמש בפלסטיק חד פעמי". היא גם נשבעה שלא לעשות יותר קניות של בגדים. "יש לי שני ארונות עמוסים בבגדים. יש לי בגדים שלבשתי לפני 30 שנה, ואני עדיין יכולה ללבוש אותם. זה אחד היתרונות בזה שלא העליתי הרבה במשקל. כל מה שאני לא יכולה ללבוש יותר, אני מוכרת", הסבירה. שבוע לפני הראיון היא מכרה 40-50 זוגות מכנסי ג'ינס שלה, כחלק מהחיים החדשים גם הפסיקה לצבוע את שיערה.
אבל היא לא הסתפקה במהלכים סמליים שכאלה. בהשראת גרטה טונברי, הילדה האקטיביסטית, וקריאת ספרה של נעמי קליין על העסקה הירוקה החדשה (On Fire: The Burning Case for a Green New Deal) פונדה החליטה לארגן אירועים ששמם "תרגילי אש של יום שישי", בוושינגטון, ובהם השתמשה בסלבריטאות שלה ושל חברותיה כדי להפנות תשומת לב למשבר האקלים. במשך ארבעה חודשים הפגינה, נעצרה חמש פעמים, והדבר שהכי הטריד אותה היה אם אפשר יהיה למחזר את אזיקוני הפלסטיק ששמו על מפרקי ידיה. מאז שובה לביתה בלוס אנג'לס, העבירה את הפעילות שלה לרשת. "אנחנו כל הזמן צומחים. יש לנו כבר 600 אלף מצטרפים", סיפרה בראיון למורין דאוד, כתבת וזוכת פרס פוליצר בראיון איתה ל"ניו יורק טיימס".
כעת, פונדה, כוכבת קולנוע בעלת שני פרסי אוסקר, גורו של כושר (שהחותלות שלה שנראו תדיר בקלטות הכושר המפורסמות שלה, נמכרו יותר מאלה של גיבורת שוברת הקופות "פלאשדאנס"), אקטיביסטית, וכוכבת נטפליקס, כתבה ספר חדש "מה אני יכולה לעשות? הדרך שלי מייאוש מהאקלים לפעולה", הוא מדריך עם עצות מעשיות ("אל תאכלו דגים, ואם בכל זאת אתם אוכלים אותם שיהיו מתחתית שרשרת המזון, כמו סרדינים"), וסוג של ספר זיכרונות עם סיפורים אישיים.
הדאגה של פונדה לענייני הסביבה מלווה אותה כבר עשרות שנים, אבל כעת החליטה להקדיש את כל חייה לכך, והיא אפילו תשתמש בטיק-טוק כדי להעביר את מסריה לדור הצעיר. בשנות השישים האקטיביזם הפוליטי שלה הופנה נגד מלחמת וייטנאם. היא צולמה בצפון וייטנאם עם מי שנחשבו לאויבים של ארצות הברית, מעשה שבעקבותיו כונתה "האנוי ג'יין", תדמית אנטי-אמריקאית שדבקה בה אצל חלק מהציבור עד היום. לא עזרו ההתנצלויות וההסברים שלה במשך השנים. בזמנו הנשיא ריצ'ארד ניקסון אמר על ההפגנות שלה נגד המלחמה "היא יפה, אבל היא כל כך לא בכיוון הנכון", כך נשמע אומר בהקלטה. ואילו הנשיא האמריקאי הנוכחי דונלד טראמפ אמר בפומבי על מעצרה השנה, "הם עצרו את ג'יין פונדה, שום דבר לא משתנה. היא תמיד עם אזיקים, יא אללה. היא מנופפת לכולם עם האזיקים, אני לא מאמין. כל 25 שנה עוצרים אותה".
בראיון היא נשאלת מי גרוע יותר לדעתה — ניקסון, הנשיא שהיה צריך לעזוב את הבית הלבן בגלל תהליך ההדחה שנפתח נגדו, או הנשיא האמריקאי הנוכחי, שתהליך ההדחה הסתיים בהמלצה להדיחו. המצב כעת "הרבה יותר מסוכן", משיבה פונדה. "אני לא מאמינה שאני אומרת את זה. בשנות השבעים לא חשבתי שאפשרי בכלל להגיד משהו חיובי על ניקסון. אבל הוא חוקק את חוק האוויר הנקי. הוא היה די חכם והבין במדיניות חוץ. הוא לא היה מסוכן כמו מישהו שאין לו שום גבולות כשזה מגיע למה שהוא מוכן לעשות כדי להרוס את המדינה".
בנוסף לפעילות האקטיביסטית, היא ממשיכה לעבוד כשחקנית, בסדרה "גרייס ופרנקי", ועיניה של פונדה נשואות לעתיד. אין בה שום התרפקות על העבר, לא מתגעגעת לשחקנים הגדולים של אז ולסרטים מפעם ובטח שלא למוסכמות שהיו מקובלות אז ("נאנסתי פעם על ידי שחקן", היא אומרת בהקשר של חשיבותה של תנועת #metoo), וגם לא לחיים עם בן זוג ("אין לי זמן לזה. אני לגמרי מרגישה שלמה עם הילדים שלי, הנכדים שלי וחברי. אין לי רצון בעוד רומנטיקה"). "אני לא עושה רומנטיזציה של הימים ההם בכלל, ואני חושבת שהשחקנים היום פשוט מבריקים", היא אומרת ומונה אותם. "מיקלה קול בסדרה שלה 'להרוס אותך', איסה ריי ב'לא בטוחה', ראמי יוסף ב'ראמי', ושרליז תירון כגיבורת-על בסרט 'משמר האלמוות'". "מה שאני רוצה זה שווס אנדרסון ילהק אותי למשהו שבחיים לא הייתי חושבת עליו בעצמי", היא אומרת בנוגע לקריירת המשחק שלה. ומה היתה רוצה לעשות עם טרנטינו, היא נשאלת ומשיבה, "מה שהוא רק ירצה".