יונתן אדירי: "זו תקופה של תזוזה טקטונית"

״זו תקופה של תזוזה טקטונית״, מתאר יונתן אדירי, מייסד ומנכ״ל Healthy.io, את השפעות הקורונה על תחום הבריאות בשיחה בפאנל על בריאות דיגיטלית שנערך בכנס גוגל וכלכליסט והנחתה כתבת כלכליסט הגר רבט. ״אנחנו רואים אצלנו אסקלרציה קיצונית וכתעשייה אנחנו מתקרבים לרגע של ברירה טבעית - מי שהגיע מוכן מבחינת סקייל גם ייצמח ומי שלא, לא יצליח לעבור אותו. אצלנו הפוקוס תמיד היה על הבדיקות הביתיות ואם לפני חצי שנה היינו צריכים לענות על השאלה למה צריך לעשות את זה מהבית - היום אנחנו בעידן שבו נשאלת השאלה למה שמישהו יגיע למעבדה. הדינמיקה הזו שילשה את השימושים שלנו תוך פחות מחצי שנה״.

אדירי מתאר את התהפוכות בתחום הרפואה מרחוק כגרף בצורת U הפוך: ״צמיחה גדולה מאוד במרץ עד מאי וירידה גדולה אחרי, כשאנשים למדו לחיות עם הקורונה. אצלנו הצמיחה נמשכת כי הצורך בבדיקות לא ירד אצל נשים בהריון ומדוכאי מערכות חיסון שלא היינו רוצים שיגיעו למעבדות. כמו כל תקופה של ברירה טבעית בטבע - זה חייב המון אדפטציה, למשל השת״פ שלנו עם 1,400 סניפים של ולגרינס-בוטס באנגליה נעלם ביום אחד בגלל הסגר. יצרנו ביום אחד שותפות עם חברת שליחויות שסיפקה את השירות ישירות לבית הלקוח״.

מימין: יונתן אדירי, אסתי שלי, ירון דניאלי ואורי בילסקי

הבטיחו לנו "נורמלי חדש" ושלא נצטרך להגיע יותר לרופאים - אבל זה לא קורה

״נקרא לזה נורמלי משודרג״ אומר ד״ר ירון דניאלי, ראש אלפא, קרן aMoon. ״אנחנו מסתכלים על זה כמו על גל צונאמי ששוטף את החוף ומתחיל לחזור חזרה ונשאלת השאלה מה נשאר על החוף. אנחנו יודעים שהרפואה מרחוק יורדת לסדר גודל של 20% ממשהו כמו 60%-70% בשיא הסגר, אבל לפני הקורונה דובר על אחוזים בודדים. באוקיינוס כמו זה של הבריאות, כשמדובר בטריליוני דולרים בשנה - עלייה כזו מייצרת ערך עצום.

״כמשקיע הון סיכון מה שעניין אותנו זה אילו תחומים ישארו ואם אנחנו רואים תחומים אחרים שחוזרים לנורמל.  בתחום בריאות הנפש לדוגמה,מדיווחים שאני מכיר בארה״ב, התחום הזה נשאר באחוזים מאוד גבוהים״.

אסתי שלי, מנהלת אגף בריאות דיגיטלית, משרד הבריאות מסבירה מה האתגרים באימוץ הרפואה מרחוק עבור המטפלים: ״ראינו באמת עלייה גבוהה מאוד שנוצרה כתוצאה משעת החירום והאתגר הגדול הוא איך עושים את האדפטציה בתחום המקצועי, איך הרופאים והמטפלים מצליחים לעשות את קפיצת המדרגה הזו ולהאמין בכלי הרפואה מרחוק ככאלה שנותנים שירות טוב למטופל. זה אומר ניהול סיכונים, יכולת לתקשר עם מטופל ובאיזה מקרים ניתן לתת את המענה השלם גם מהבית, וזה כרוך בהרבה מקרים שיש לך את הכלים המתאימים לתת שירות שאינו נחות משירות פיזי״.

האם יש כאן גם עניין של הכשרה של הרופאים?

״לגמרי, בבתי הספר לרפואה לא מלמדים על טיפול מרחוק, מלמדים לגעת ולהסתכל בעיניים שזה חלק מהאתוס של מקצועות הרפואה. אנחנו מתחילים לראות שינוי ולתמוך בו בחודשים האחרונים. הקמנו קהילה מקצועית של רפואה מרחוק כדי לתמוך בנושא".

״בריאות היא אחד התחומים הכי מחופשים בגוגל״, מרחיב אורי בילסקי, ראש תחום בריאות דיגיטלית, Google. ״לפי מחקרים שעשינו מעל ל-80% מהאנשים רוצים לעשות מחקר לפני שהם מקבלים החלטה. אנשים מחפשים ביקורות והמלצות וכמובן מתעניינים במחלות. זה תחום שלפני הקורֿונה צמח ב-15% בשנה והשנה צמח ב-40%. הרבה מהחיפושים החדשים קשורים לקורונה. זה קצת נרגע אחרי מאז תחילת המשבר ועכשיו אנחנו רואים התעצמות של טרנדים שראינו לפני כמו קבלת טיפול ביתי. אנשים מחפשים פתרונות ביתיים. ומה שצמח הכי הרבה זה חיפוש של ייעוץ מהבית, היה פיק שירד אבל הוא התייצב על רמה גבוהה הרבה יותר״.

עד כה דיברנו על תחום הרפואה כמקשה גלובלית, אבל מערכת הרפואה הישראלית שונה מאוד ממערכות רפואה אחרות בעולם, זה עוזר לה באימוץ הרופאה מרחוק?

״זה כמו להשוות תפוזים לקנגרו״, אומר דניאלי, ״בארה״ב המערכת מאוד מבוזרת עם המון לקוחות שיש להם חלק בעוגה. יש בזה משהו מאוד מאתגר כי בעלי העניין בתחום של אימוץ רפואה מרחוק אינם אחידים. בארה״ב ההתנהלות בין עיר לכפר, בין ביטוח ממשלתי לפרטי לעסקי הוא שונה מאוד. המערכת נבנתה בעבר על גיסויים בתוך מדינה למשל והרפואה מרחוק באה והפכה את הכללים. למה שהרופא שנותן לי טיפול יישב עכשיו באותה מדינה שלי למשל, והתשובה היא שכדי שיוכל לקבל תשלום הוא חייב לשבת באותה מדינה שמבטחת".

דניאלי מדבר על הפן הכלכלי השונה של מערכת הבריאות האמריקאית: ״אני חושב שהעננה הכי גדולה היום היא האם זה יחזיק מעמד? האם הממשל וחברות הביטוח יקבעו את הסיטואציה? אנחנו שומעים גורמים שרוצים להשאיר את הגמישות וגורמים אחרים שאומרים שזה לא משתלם להם לשמר אותה. אֿחת הביקורות הגדולות על התחום היא שהחולה שמשתמש בשירות בחלק לא מועט מהמקרים יצטרך אחר כך להגיע גם לביקור אמיתי. זה עוד ביקור לפני הביקור הבא ובמערכת האמריקאית זה עוד תשלום. אנשים שאין להם הרבה כסף מתחילים לפקפק בתועלת. הסקר האחרון שראיתי הוא שלפני הקורונה נאמר ששני שליש מהנשאלים חשבו שאין ערך בביקור וירטואלי ואת יודעת מה המספר הזה היום? שני שליש״.

״יש פה חלוקה בין שני סוגי מערכות שצריך להבין אם הן מנוכרות או שיודעות לעבוד ביחד", הוסיף אדירי, "במערכת הבריאות הישראלית המערך הרפואי הוא בלתי רגיל - הוא תשלום יחיד והוא מנוהל נכון. אבל איתו בחיכוך יושב דרג מדיני. מה שאנחנו רואים בישראל בגל הראשון לעומת הגל השני זו תמונת מראה של מה שאנחנו רואים במערכת הבריטית איתה אנחנו עובדים מאוד בצמידות. קושי מאוד גדול של המערכת המדינית בבריטניה הוא לעבוד מול המערכת הרפואית, מה שהוביל בגל הראשון להרבה מתים, לעומת ההכנה לחורף שנעשית בהרמוניה מלאה.

״יש אתגר גדול מאוד גם למדינות שבהן לכאורה יש תשתית מוצלחת כמו בישראל, אם זה לא פוגש בצד השני אמון ויעילות של הדרג המדיני. מה שאנחנו רואים עכשיו באנגליה לקראת החורף הוא מחשבה לטווח ארוך ותהליכים שהיו אמורים לקחת עשור לוקחים חודשים. יש פה תפר עדין באיך אנחנו חושבים על מערכות בריאות - אם מערכות ציבוריות, מדהימה ככל שתהיה, לא יודעות לפגוש בזמן אמת את הגיבוי של הדרג המדינה אז כמה שהתשתית נפלאה קשה מאוד להגיע לתוצאות. סקייל ברפואה הוא לא טכנולוגיה אלא אמון. אם תשים טכנולוגיה נפלאה אבל רופאות ורופאים לא יאמינו בה - לא עשית כלום״.

שלי: ״זה אמון ותהליכים. גם בישראל יש הערכות מערכתית לחורף, עד עכשיו העברנו לקופות החולים מעל למיליארד שקל להערכות הזו וחלק ניכר מהכסף - מעל 40% - נועד לתת מענה לכל עולם הרפואה מרחוק ואשפוזי בית. גם מהצד הרגולטורי ניתנו לא מעט הקלות. ואם הביקור מרחוק הוא רק תוספת לביקור הפיזי אז לא עשינו שום דבר, במיוחד במערכות ציבוריות עמוסות כמו בישראל״.