"סיכוי של 75% ללגליזציה פדראלית בארה"ב, ללא קשר לתוצאות הבחירות"

שוק הקנאביס העולמי דרוך לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-3 לנובמבר הקרוב, שעשויות להשפיע על פתיחת השוק הגדול בעולם לכלל החברות הבינלאומיות. הציפייה של העוסקים בתחום היא, כי זכייתו של מועמד המפלגה הדמוקרטית ג'ו ביידן תוביל בהכרח ללגליזציה ברמה הפדראלית ופתיחה של שוק הקנאביס האמריקאי לחברות חיצוניות, בעוד שכהונה נוספת של הנשיא מטעם המפלגה הרפובליקנית דונלד טראמפ, תשאיר אי ודאות בנושא. אך בעוד חברות הענק בתחומי התעשייה השונים כמו הקוסמטיקה, הטבק, האלכוהול והקנאביס עצמו, ממתינות להיפרס בחנויות עם מוצרים משולבי קנאביס עם כניסתה של לגליזציה פדראלית בארה"ב, החברות הפועלות בשוק המקומי כיום דווקא מעדיפות את המצב כפי שהוא.

בפאנל מומחים שנערך במסגרת כנס "כלכלת הקנאביס" של כלכליסט ומשרד "פרל כהן", אמר אמיר ווייל, מייסד ומנכ"ל חברת הקנאביס אקולנד גרופ, הפועלת בתחום הקנאביס בקליפורניה כי "העובדה שהקנאביס לא חוקי ברמה הפדראלית בארה"ב מעולה לנו. זה מאפשר לחברות המקומיות להמשיך ולצמוח ללא כניסה של שחקנים חזקים שיש להם יותר כסף והשפעה מאשר לנו. יש לציין, כי לא בטוח שביידן בעצמו תומך נלהב של קנאביס, שכן ההיסטוריה המשפחתית שלו מהולה בסמים ואלכוהול, ולכן אי אפשר באמת לדעת מה יהיה ברמה הפדראלית, ויכול להיות שהתהליך ייקח עוד כמה שנים" - במהלכן, לדעת ווייל, החברות המקומיות יתחזקו יותר.  

ביידן. מה הוא יעשה? צילום: איי אף פי

בשונה מווייל, דני איילון, יו"ר בנק ההשקעות סילבר רואד קפיטל (Silver Road Capital) ולשעבר סגן שר החוץ ושגריר ישראל בארה"ב, מוצא ששוק הקנאביס האמריקאי יהיה זמין יותר מתמיד אחרי הבחירות הקרובות לנשיאות ארה"ב. איילון אמר בפאנל כי "נכון שלפני הבחירות לא יהיה כל שינוי במדיניות הקנאביס האמריקנאת, שכן הנשיא טראמפ לא יעז לעשות כל שינוי בתחום המאוס בקרב תומכיו האוונגליסטים. אבל אחרי הבחירות, כנשיא של כהונה שנייה, הוא לא יצטרך יותר את בסיסי הכוח שלו. כיוון שטרמפ עצמו הוא בלתי צפוי, יכול להיות שהוא ייטה ללגליזציה מלאה, לאחר שיראה את הדברים, בין היתר, דרך החור הכלכלי. בהיבט זה הנתונים מראים כי פתיחת התחום תוביל לצמיחה גדולה מאוד של הכלכלה האמריקאית, שיכללו גם אפשרות של הנפקות חברות קנאביס בבורסות האמריקאיות".

הוא המשיך ואמר כי "לנו הישראלים זה יתרון, כי אותן חברות אמריקאיות תבואנה גם לישראל כדי לגייס כסף, וזה יאפשר עוד אפיקי השקעה לישראלים. אם ביידן יזכה, אז למרות שהוא ייכנס כנשיא של קדנציה ראשונה, הוא יפעל להערכתי לקידום הנושא, בשל הימצאותו על סדר יום תומכיו. כך שלראייתי, יש סיכוי של 75%, ללא קשר למי שייבחר, שתהיה לגליזציה של קנאביס פנאי ברמה הפדראלית לאחר הבחירות".

מימין: דני איילון, עומר זרחיה, אמיר ווייל ומאשה ברקוביץ'

"יש מקום לקנאביס הפנאי גם בישראל"

קנאביס הפנאי האמריקאי הוצג לראשונה לישראלים עם מיזוגה של חברת CFBH, הפועלת למימון פעילות קנאביס פנאי בארה"ב, לוונטייז, הנסחרת בבורסה הישראלית. במסגרת דיווחי המיז,וג החברה הציגה למשקיעים הישראלים הכנסות מפעילות הפנאי הגבוהות באחוזים ניכרים מהמוכר בשוק המקומי לחברות הפועלות באותם פרקי זמן.

עומר זרחיה, המשמש כיועץ לחברת וונטייז, ובעבר כיהן כסגן נשיא חברת הקנאביס הרפואי הישראלית קנדוק, שהיו"ר שלה הוא ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק, אמר בפאנל, כי "קנאביס הפנאי נמצא בשוק האמריקאי מאז 2012, והשוק מובל על ידי קליפורניה. מיד אחריה נמצאת קולורדו, בה גם פעילותה החדשה של וונטייז נמצאת. צריך להבין שהשוק שם גדול פי 10 מהשוק הישראלי, והסיבה הפשוטה היא שהוא כולל גם את שוק הפנאי לצד השוק הרפואי. הסכומים שונים בין הרפואי לפנאי, אבל שניהם מאוד כלכליים, ופעילות הפנאי הוכיחה עצמה למשקיעים כבעלת פוטנציאל עצום, ויש לה מקום בישראל".

ווייל הוסיף, כי "קנאביס הפנאי עבר את הקנאביס הרפואי כבר בשנת 2017, ופעילות זו כאן כדי להישאר. בנוסף ניתן לראות גם בקולורדו וגם בקליפורניה, שלגליזציה של קנאביס עוזרת רבות בהנעת הכלכלה המקומית בהיבטי מסים ויצירת מקומות עבודה. אני חושב שהלגליזציה בישראל קצת יותר רחוקה מהעתיד הנראה לעין, אבל המשקיעים הישראלים כן יכולים להשקיע בחברות קנאביס פנאי דרך פלטפורמות ציבוריות, כגון המתווה של רשות ני"ע ומשרד המשפטים, המאפשר כניסה של חברות קנאביס פנאי זרות לבורסה הישראלית".

חברות אמריקאיות בדרך לבורסת ת"א

מאשה ברקוביץ', שותפה במחלקת שוק ההון במשרד עורכי הדין פרל כהן, פירטה את התנאים העיקריים במתווה שפורסם ביוני וסיפרה, כי "מספר חברות אמריקאיות שעוסקות בתחום קנאביס הפנאי פרסמו כוונותיהן להיכנס לבורסה הישראלית כדי לגייס כאן כסף מהציבור במתכונת של הנפקה. במסגרת המתווה נקבעו מספר תנאים בהן אותן חברות חייבות לעמוד כדי שזה יאפשר להן לפנות לרשות ני"ע בבקשה לפרסום תשקיף. תכולת פקודת הסמים המסוכנים בישראל היא פרסונלית, ובמסגרתה סעיף 38 לפקודה קובע שאם אזרח ישראלי מבצע פעולה מסוימת מחוץ לישראל ששם היא חוקית, אך אם הייתה מתבצעת בישראל הייתה סותרת המותר בחוק, אז מסתכלים עליו כאילו עבר עבירה בישראל. אז המתווה נועד להתגבר על זה, והתנאי הראשון הוא שהתאגיד המבקש להיסחר כאן יהיה זר, כדוגמת וונטייז שהיא קפריסאית ופועלת בארה"ב. מרכיב נוסף נוגע לשליטה בחברה כזו, שלא יכולה להימצא בידי אזרח ישראלי או בעלי מניות מהותיים. תנאי נוסף הוא שמרבית הדירקטורים והמנהלים הבכירים, כדוגמת מנכ"ל וסמנכ"ל כספים, צריכים להיות זרים".

צילום: צלי גרינברג

ישראל עומדת בעצמה על סף לגליזציה, ובשוק ההון מנסים להבין עד כמה היא תשנה את מצב החברות הישראליות המתמקדות בקנאביס רפואי מחד, והאם היא תאפשר יותר את הנגשת חברות קנאביס הפנאי האמריקאיות למשקיעים הישראליים.

זרחיה לא מאמין שהלגליזציה תפגע בתעשייה הישראלית. "אני מכיראת הנתון שמראה שקנאביס רפואי יורד כשקנאביס פנאי עולה", הוא אומר, "אבל בקולורדו רואים שהקנאביס הרפואי נשאר קבוע, לצד צמיחה של קנאביס הפנאי. אם קנאביס לצרכי פנאי ייכנס בישראל בצורה הנכונה, במסגרתה המדינה משמשת כעוטפת הנושא, התחום ישגשג לצד הקנאביס הרפואי".

ברקוביץ' הוסיפה, כי "החלטות ברמה מדינית ביחס ללגליזציה הישראלית מהווה החלטה חיובית עבור שוק ההון המקומי, כי זה ייתן זעזוע מסוים. וברגע שהזעזוע קורה מתחילות תנועות, והדבר רלוונטי גם ללגליזציה האמריקאית. הרי חברות אמריקאיות שלא יוכלו לעמוד בדרישות שידרשו מהן מהבורסות האמריקאיות, הן יראו בבורסה הישראלית ככתובת. ולשוק ההון המקומי זה טוב".

איילון הציע להסתכל על הנושא גם מנקודת מבט אחרת, ואמר, כי "היחסים הכלכליים הבילטרליים עם ארה"ב הם כאלה שמוצאים בישראל מרכז ידע ופיתוח, בעוד ארה"ב היא השווקים והייצור. אנו, בתעשיית הקנאביס הישראלית, עוד לא נגענו באפס קצהו של הפוטנציאל האפשרי בתחום, ובוודאי לגבי השווקים האמריקאיים. הייחוד של ישראל יהיה בתוצרים היותר מורכבים בתחום הפארמה, הקוסמטיקה ותוספי המזון. ושם הערך הגבוה שלנו כישראלים. הערך המוסף הזה הוא גם מה שתופס את מבטן של החברות האמריקאיות והאירופאיות, שמבקשות לחבור לחברות ישראליות כמרכזי ידע, ולשאוב הידע מכאן כדי לייצר שם. אני יכול לספר של'סילבר קפיטל' כבר פנו חברות גרמניות המחפשות את הידע בארץ".

כל הנוכחים סיכמו, כי הם לא צופים לגליזציה בישראל השנה, אך מקווים כי הייצוא יקרום עור וגידים עד סוף 2020. אך גם אם הייצוא ייצא לפועל לא כל החברות יוכלו לייצא, שכן רובן עדיין לא ערוכות בהיתרי יבוא במדינות היעד, וחלקן גם לא עומדות בתקנים הנדרשים בהן. מבין כלל חברי הפאנל, היה זה איילון שהביע אופטימיות לגבי הייצוא, זאת למרותהפסימיות מהמצב הפוליטי בארץ, ואמר כי "להערכתי יהיו בחירות השנה, ואולי דווקא בשל כך יזרזו את יישום החוק כבר לפני התקיימותן".