ביהמ"ש קבע: אוניברסיטת בן גוריון ופרופ' סרוסי יוכלו להמשיך לפתח בדיקת ינשוף לגילוי קורונה

כשהקורונה משתוללת בישראל עם כ-3,950 נדבקים ביום נכון לאתמול אין ספק שמכשיר לגילוי מהיר של קורונה הוא חשוב ביותר. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה אתמול בקשה שהגישו חברות זרות להוציא צו מניעה שיטיל מגבלות על אוניברסיטת בן גוריון וחוקר האוניברסיטה פרופ' גבריאל סרוסי בתחום אבחון חולי קורונה ופיתוח בדיקת ינשוף מהירה לגילוי הנדבקים. כמו כן הטיל השופט גרשון גונטובניק הוצאות משפט על החברות הזרות בסך 25 אלף שקל. המשמעות היא כי כעת תמשיך האוניברסיטה המיוצגת על ידי עו"ד איתן לירז בהליך גיוס ממשקיעים בהיקף כולל של 25 מיליון דולר לפיתוח המכשיר לגילוי מהיר לקורונה.

בית המשפט קבע בהחלטתו כי "המבקשות (החברות הזרות-ל.ד) עותרות לשתק את פעילותו המקבילה של פרופ' סרוסי, המתחרה בהן ולא הוכח לפני איסור המוטל עליו להתחרות. כדי להצדיק צעד דרסטי שכזה, נדרשת תשתית עובדתית מובהקת. והתשתית הניצבת בפני בעת הזאת רחוקה ממידת המובהקות המתחייבת", נקבע.

כלכליסט חשף לאחרונה כי ביוני האחרון החל סכסוך משפטי חריף באשר למכשיר חדשני לזיהוי מהיר של נגיף הקורונה בין קבוצה של חברות זרות ומייסדן אייל רם לבין אוניברסיטת בן גוריון, חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה וחוקר האוניברסיטה פרופ' גבריאל סרוסי. ההליך המשפטי התנהל מתחת לרדאר והיה בתחילתו חסוי.

מימין פרופסור גבי סרוסי ועו"ד איתן לירז צילום: יואב דודקביץ אייל טואג

החברות הזרות בשם רם גרופ הגישו במהלך חודש יוני בקשה לצו מניעה נגד אוניברסיטת בן גוריון והחוקר סרוסי. זאת, בטענה כי הנתבעים שקיבלו לידיהם כנותני שירות שירטוטים ורישומים של ההמצאה למכשיר לבדיקות קורונה שיתבצע תוך דקה, מפרסמים את עצמם בסדרת פרסומים בתקשורת בארץ ובעולם כאילו הם מפתחי ההמצאה. זאת, בעוד שהחברות המבקשות הן לטענתן מפתחי ויוצרי ההמצאה. עוד נטען כי תפקידם של הנתבעים הוא רק לספק שירותים כמו סימולציה ואופטימיזציה לבדיקת תקינות פעולה של ההמצאה ותו לא בהתאם להסכם למתן שירותי מחקר ופיתוח שנחתם בין הצדדים. התובעים טענו כי בתוך טירוף הקורונה הגה איל רם רעיון מהפכני לשימוש בטכנולוגיות של התובעות ולייצר על בסיסה מערכת חדשה לזיהוי מהיר של וירוס הקורונה. האוניברסיטה ופרופסור סרוסי לא נותרו חייבים ודחו בתוקף הטענות נגדם. באמצעות עו"ד איתן לירז טענו אוניברסיטת בן גוריון והחוקר סרוסי כי יש לדחות הבקשה שהוגשה נגדם, בין השאר מאחר "והאמצאה הנטענת על ידי המבקשות מבוססת במלואה על ידע קודם המצוי ברשות הכלל זה שנים". עוד נטען כי "אין למבקשות כול בסיס לטענותיהן כי יש בידיהן אמצאה, לא כול שכן אמצאה מוגנת בפטנט. המבקשות לא הביאו כול ראיה התומכת בטענתן כי נגזלה מהן המצאה כלשהי. ההמצאות הנטענות על ידי המבקשות מבוססות במלואן על הידע הקודם, המצוי ברשות הכלל כבר שנים". עוד נטען כי המבקשות כלל לא מפרטות מהי המצאתן כביכול.

אתמול קבע בית המשפט המחוזי כי "בענייננו, המבקשות (החברות הזרות-ל.ד) מעלות טענות קשות. לשיטתן, המשיבים (האוניברסיטה וסרוסי-ל.ד) נחשפו למידע שנשלח להם על ידן ולמידע שהן אפשרו לצפות בו. והנה, המשיבים צפו בו, גזלו אותו, ועשו בו שימוש כדי לקדם פרויקט מתחרה, אותו הם מציגים כשלהם. על רקע זה הן מבקשות סעד זמני דרסטי המפסיק את פעולתם של המשיבים. אלא שהאשמות חמורות מצריכות ראיות מהימנות לכאורה בעוצמה גבוהה כדי לבססן. וסעד זמני דרסטי גם הוא מצריך ראיות מהימנות לכאורה בעוצמה גבוהה. וראיות אלה אמורות להיות, לכאורה, בידי המבקשות. הן הרי שלחו למשיבים, לפי טענתן, שרטוטים ראשוניים ורישומים של ההמצאה. הם שלחו להם פרטים על אודות האופן בו היא אמורה לעבוד. כל זאת נכתב בבקשה, אך ראיות לכאורה לכך לא צורפו. הנספחים שצורפו לכתב הבקשה כוללים מידע כללי בלבד, המצוי בידיעת הרבים", נקבע.

עו״ד איתן לירז המייצג את אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, את חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה ואת החוקר פרופ' גבי סרוסי מסר בתגובה: "קביעתו הנחרצת של בית המשפט המחוזי מדברת בעד עצמה; בית-המשפט קבע, בין היתר, כי לטענות המבקשות כנגד האוניברסיטה ופרופ' סרוסי אין תשתית ראייתית, ולו לכאורית; הן אינן אלא "אמירות כלליות", שאין בהן די להקים אפילו לכאורה עילת תביעה; וכי לא הוכחה כל הפרה של חוק או חוזה מצד האוניברסיטה ופרופ' סרוסי; אנחנו מברכים כמובן על החלטה צודקת זו״.