"יש לחדול מהנטייה המטורפת לחוקי עבודה שפוגעים במעסיקים"

"מודל החל"ת היה המודל הנכון ביותר להפעיל, נכון לחודש מרץ". בדברים אלה פתח ד"ר רון תומר, יו"ר ארגון המעסיקים והעסקים בישראל ונשיא התאחדות התעשיינים פאנל מיוחד בכנס "המעסיקים נלחמים באבטלה" של כלכליסט בשיתוף נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל. את הפאנל הנחה הפרשן הבכיר של כלכליסט צבי זרחיה. והשתתפו בו:  ד"ר רון תומר, יו"ר ארגון המעסיקים והעסקים בישראל ונשיא התאחדות התעשיינים, עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל ורו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכות רואי חשבון ישראל.

לדברי תומר, המודל נתן תשובה טובה וברורה למעסיקים וגם פתרון לעובדים. אך מאז שהוא הוחל נדרש לו כבר עדכון, כי כיום המצב כמעט בלתי אפשרי. מעסיקים מחפשים עובדים והעובדים מבקשים להישאר בחופש על חשבון כספי המיסים שלנו. יתרה מזאת, יש עובדים ששלחנו לחל"ת וביקשנו שישובו, והם רוצים לשוב ביוני בשנה הבאה. כעת עלינו לעבור לשלב הבא, שלב שמעודד תעסוקה ולא חופשה על חשבון משלם המיסים".

רון תומר נשיא התאחדות התעשיינים צילום: אוראל כהן

רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכות רואי חשבון ישראל, סבורה כי "המענקים שמעודדים מעסיקים לכאורה - הם מסובכים. הזכאות מורכבת, המיצוי נמוך. מתקציב של חמישה מיליארד שקלים מדובר על כמה מאות מיליונים ועל תלות מוחלטת בעובד. כיום יש מעל 100 אלף עובדים שפוטרו והם זכאים, שבעצם צריכים לאשר בהודעת SMS את המענק של מעסיקיהם, ואם העובד לא מאשר, אז המעסיק לא מקבל את המענק. מדובר במצב שהוא בלתי אפשרי. הבירוקרטיה הקשה חייבת להיפסק. כל העידוד חייב להיות בצד של המעסיקים", מסבירה שטרק.

לדבריה, "גם לגבי עובדים חסרי מיומנויות, למשל סיעוד, זהו תחום בו אי אפשר להשיג עובדים, צריך להביא עובדים זרים מחוץ לארץ בזמן שבמדינת ישראל משלמים אבטלה, יש תשתיות שונות שאינן בכיוון הנכון".

לדברי אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, "חקלאות היא ענף בו המצב הרבה יותר פשוט כי החקלאות באותו קצב כל הזמן. מבחינה זו החקלאות הישראלית מספקת את כל המזון הטרי של מדינת ישראל – ירקות, פירות, ביצים, חלב ועוד".

לגבי העובדים מתאילנד אמר וילן, כי חלקם מתחיל כעת לצאת ומתחילים להיכנס חדשים. "למזלנו תאילנד מוגדרת כמדינה ירוקה ולכן שבועיים בידוד אשר עולים כחמשת אלפים שקל לעובד בשלב זה נחסכו מאיתנו. אך אין ספק שיש בעיות בחילופים, בגדול מכיוון שהחקלאות המשיכה לעבוד בקצב, מצבנו יותר טוב מאחרים".

עוד מדגיש וילן: "בחקלאות המודל של החל"ת לא רלוונטי, כי גם בתי האריזה וגם המשחטות, כולם המשיכו לעבוד. אני סבור שסיפור החל"ת בעייתי. אם היו מחילים בישראל את המודל הגרמני, אזי אנשים שיצאו לחל"ת גם היו חוזרים. אך יצרנו מודל של שליפה מהמותן וחוסר חשיבה. מה שרוב אירופה עשתה עם המודל הגרמני יש לעשות כעת, לא יתכן שיש מאות אלפי מובטלים מחד ומאות אלפי מחפשי עבודה מאידך".

רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכות רואי חשבון ישראל צילום: ניב קנטור

אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל צילום: אוראל כהן

לדברי תומר, "אנו רואים כל הזמן בענף התעשייה כמה קשה לנו לחפש עובדים. יש מקום בו צריך כמובן עוד הכשרות. לרוחב כל קשת התעשייה אני מקבל הודעות של מעסיקים שאומרים שיש להם משרות. זהו כשל כה נרחב, זו תופעה שיש לטפל בה אחרת נשלם כסף רב".

לדברי שטרק: "אני מתקשה לגייס עובדים למשרד שלנו, משרד של רואי חשבון. אנו עומדים בשער של כל העסקים במלחמה על מענקים. אנו נמצאים בחזית וקבלת כל הטבה היא ויכוח. יש קושי אדיר לאתר כוח אדם. אני סבורה שחלק גדול נובע מתופעת החל"ת, במיוחד בקיץ. השוק לא מתנהג כמו שוק בו יש מאות אלפי עובדים שהם לכאורה מובטלים. לכן צריך להדביק בין מיומנויות שצריך ובין עובדים פנויים, צריך לקחת תחומים שבהם יש מחסור – בנייה, סיעוד, ויש גם לתמרץ את המעסיקים באופן קל ולהוריד את הבירוקרטיה".

שטרק מסבירה כי "כיום מצבת העובדים בעייתית, עובד זר נחשב כעובד ומי שמחליף עובד זר בעובד ישראלי לא יקבל על כך מענק.היכן העידוד לתעסוקה ישראלית? אם מעסיקים יקבלו הכרה במס של 150% על השכר ואם המעסיקים יקבלו הקטנת עלויות ביטוח לאומי. אם יהיה תמריץ להצמחה של המשק. אלה הטבות שיעלו לקופת המדינה פחות מהמצב בו משלמים אבטלה למאות אלפי ישראלים שאין בה שום תועלת. ברגע שיחזירו עסקים לפעילות, הצמיחה תשוב. ברגעי שיכירו בהוצאות פחת עובדים, מחשבים, תקשורת, המצב ישתפר".

לין מוטרד מהעובדה שכל חשיבת האוצר רתומה להזרמה של כספים. "יש כל כך הרבה מה לעשות. כמובן שחשוב להזרים כסף לעסקים כדי שימשיכו להתקיים אך השאלה היא מה ניתן לעשות בלי להזרים כספים. כיום אני רוצה לראות תוכנית בה אומרים למעסיקים שרוצים לאפשר להם לבנות את עסקיהם, תכנית שפועלת לשחרר את זמנם של העסקים להתפתח ולבנות, להוריד את נטל הרגולציה".  

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר צילום: פז בר

לדבריו, יש החלטות ממשלה להקפאת רגולציה חדשה "ולחדול מהנטיה המטורפת לחוקי העבודה החדשים שפוגעים במעסיקים וברצון להקים עסקים בישראל. בנוסף על כך אחד הדברים החשובים ביותר הוא הזרמת כוח הקנייה. הצמיחה הפרטית שהיקפה הוא 760 מיליארד שקל והצריכה האזרחית הציבורית שהיקפה הוא כ250 מיליארד שקל ולהזרים סכומים אלה לשוק המקומי".

על דברים אלה הוסיף תומר: "צריך להבין שיקר לעשות כאן עסקים. הממשלה היא חלק מהסיבה - עלויות ארנונה, מים, כובד הרגולציה. יש להגדיל ביקושים מקומיים, בין אם ברכישת מוצרים מקומיים מהתעשיה ובין אם באמצעות רכש מעסקים מקומיים. לא להפלות מול קנייה מחוץ לארץ, כך נוכל לצמוח ולא רק להתמודד ולשרוד. מעבר לכך יש לכוון רכש למדינת ישראל".

וילן סבור שבעיית הממשלה העיקרית היא שאין לה תוכנית. "יש להביא תוכנית לאומית כוללת, מה שפעם נקרא עסקת חבילה. יש לשבת לדבר, כולם מבינים שנגמרה עת הסיסמאות וצריך לתת כתף. יש לדבר בגובה העיניים ולהביא תוכניות מעשיות. בחקלאות ממשיך יבוא עגבניות מתורכיה גם כיום, אפשר לקיים מהלך לאומי כולל בנושא שיוריד את מחיריהם של מוצרים. אני סבור שגם במגזר הציבורי צריכים לוותר על משהו, לא במשכורות הנמוכות אלא במשכורות הגבוהות, בהסכמה. נדרשת שורה שלמה של צעדים שאינם פופולאריים אך הם מתבקשים. הציבור צריך לחוש שיש מנהיגות הגונה שקוראת לו לדגל, ולא מחפשת אותו ולא עוסקת בפוליטיקה, יש להכניס את כולם למסגרת אחת ועשינו דברים יותר מסובכים מכך בעבר. נדרשת כאן מנהיגות שלא חושבת רק על עצמה", מסביר וילן.

שטרק מציעה עידוד השקעות. "אנשים צריכים ללכת לפרויקטי תשתית של המדינה. אם משלמים למי שלא עושה כלום, בואו נשים אותו במקום שהוא כן יעשה. לפי הכישורים. תוכנית שתלווה בהכשרות. מעבר לכך יש לשים דגש על פחת מואץ רחב לכל המשק, בוודאי בנושאי הטכנולוגיה. הכרה מלאה בכל הנושא של עובדים בהקטנת עלויות. נושא איחוד שנות המס גם חשוב - אנו מתקרבים לחורף וכמות החולים לא יורדת. לזכות שר האוצר יאמר שהוא בנה תוכנית עד יוני 2021, הטווח הארוך כן עמד בראש שיקולי שר האוצר אך יש בתכנית זו תיקונים שיש לבצע".

שטרק אומרת כי באוצר יש דיונים ופחד מפני השתוללות, מתחושה שעסקים מרמים, שעסקים לא מדווחים על הכנסות. במקום לומר בואו נשחרר, במקום לסייע לעסקים לשרוד. הרי אף אחד לא רוצה להיות מתחת ולהיהרס. כעת יש להאמין לעסקים. כיום כדי לקבל מענק לעסק שמגיע לו בזכות, העסק צריך לעבור חקירה. ואז לעבור קיזוזים של המענק. זה לא מהקורונה, או שזה כן מהקורונה, העיקר לחקור. וזאת בזמן שעסקים מתים".

עוד הדגישה שטרק: "יש ליצור ודאות, כיום יש כאוס. מדוע לא להאמין למגזר העסקי , המנוע האמיתי של הכלכלה, העסקים הקטנים והבינוניים הם הכוח. אני פונה להסתדרות ומדגישה שזהו הזמן להשתנות, להכניס הסכמי עבודה גמישים, לעודד פיריון, ללכת לשינוי, אני קוראת לארנון בר דוד יושב ראש ההסתדרות לשנות תפיסה ולהבין שהמגזר הציבורי חייב להיות יעיל, להשתפר ולעודד מצוינות".

תומר אומר כי ח"לת נקרא חופשה ללא תשלום, "אך זו לא חופשה. מי שסבור שהוא בחופש והוא ישוב לעבודה כשיבוא לו חי באשליה. הקורונה יצרה דבר אחד חיובי – היא העלתה פיריון כי היא חשפה שאחוז מסוים מכוח האדם אינו רצוי. אבל מנגד אותם אנשים יכולים לעבור הכשרות, לשדרג את מעמדם המקצועי ואת שכרם. אנו בדיאלוג בנושא עם הממשלה על השקעת מאות מיליוני שקלים להכשרת עובדים בתעשיה, במסחר, בשירותים, יש תפקידים איכותיים רבים. בכל המשק להערכתי יש יכולת להגיע לכמאה אלף אנשים בתפקידים תוך שלוש עד חמש שנים. אני סבור שההסתדרות צריכה לתת לכך כתף. יחד איתנו יש לבנות משק משוכלל יותר. בסופו של דבר יש רק מישהו אחד שיכול להוציא את המשק ממשבר, מעסיקים מוציאים ממשבר ומצמיחים משק".

לדברי וילן: "הבעיה היסודית של ענף החקלאות היא התפוקה שהיא קבועה, כ30- מיליארד שקל. מעבר לכך גיל העובדים הממוצע הוא כשישים, ומעבר לכך אחוז המועסקים בחקלאות בישראל הוא הנמוך במדינות ה OECD. הטכנולוגיות החקלאיות בישראל הן מהמתקדמות בעולם, העולם רוצה לרכוש ידע חקלאי מאיתנו. יש להקציב מאות מיליוני שקלים בשנה כדי לקדם את הנושא, להחזיר צעירים לענף, לקדם טכנולוגיה, אך האוצר לא משקיע בנו. בקורונה כל העולם החל לעסוק לפתע בבטחון מזון . מדינות צוברות מזון ומדגישות את יכולת היצור שלהן. החקלאים רק רוצים הכרה".

עוד ציין לין: "עלינו לייצר מקומות עבודה חדשים. אני אומר היום שיש לייצר מקומות עבודה חדשים גם במגזר הציבורי באמצעות השקעה בפריפריה. אני לא הייתי מהסס לחזק את מערכת החינוך, להשקיע במורים איכותיים ובאחיות וגם לצמצם במקומות אחרים במגזר הציבורי".

תומר הוסיף: "חשוב לשמור את המגזר העסקי חי ועובד ובמקביל להאיץ פרויקטי תשתיות חשובים. מעבר לכך, העולם ישוב לצמוח ומי שיהיה יותר יעיל הוא זה שינצח. כל שקל שיושקע במגזר העסקי יכול להביא צמיחה. עוד סגר יהיה קטלני לשוק העבודה ואני קורא לממשלה לשים יד ולייצר מקומות עבודה חדשים, זו חובה לכולנו".

וילן סיכם: "חובה לשפוך כסף על מגזרים יצרניים. אם המנהיגות הפוליטית תבין שיש לשלב ידיים, להימנע משלוש מערכות בחירות בשנה. עד שלא תתעורר כאן תסיסה עממית רחבה של אנשים שנמאס להם. אם המערכת הפוליטית תבין זאת, יהיה לנו טוב".