מהצעה ל"פסיכיאטר" ועד ל"פיגוע רב נפגעים": רבע מהתלונות על שופטים נמצאו מוצדקות

כמעט רבע מהתלונות שהוגשו ב-2019 לנציב תלונות הציבור על השופטים ונבדקו, נמצאו מוצדקות או לכל הפחות הובילו להערה שהעיר הנציב לשופט. כך עולה מדו"ח הנציב, שופט בית המשפט העליון בדימוס אורי שהם, שמתפרסם הבוקר (יום ד').

הנציב הגיש לפני זמן קצר את הדו"ח לשר המשפטים אבי ניסנקורן ולנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. הדו"ח הוגש באיחור מסוים לעומת שנים קודמות בשל אילוצים שנובעים ממגפת הקורונה. לצד הדו"ח הגיש הנציב ספר שעניינו ריכוז החלטות וחוות דעת עקרוניות של הנציבות מיומה הראשון בשנת 2003 והוא נועד לשמש כמדריך לשופטים ודיינים בנוגע להתנהלותם במישור האתי, באולם המשפטים ומחוצה לו. הספר יועמד לרשותו של כל שופט ודיין ובנוסף יפורסם לציבור באתר הנציבות.

לפי המפורט בדו"ח השנתי, בשנת 2019 הוגשו 965 תלונות על שופטים/דיינים וניתנו החלטות ב-931 תלונות. מתוך 931 ההחלטות, בוררו לגופן 508 תלונות, שהן 54% מכלל ההחלטות שניתנו. מסך התלונות שבוררו לגופן נמצאו 68 תלונות מוצדקות ו-48 תלונות הסתיימו בהערה לשופט או לדיין.

תלונות מוצדקות או תלונות שהסתיימו בהערה, הן 23% מתוך כלל התלונות שבוררו לגופן, כלומר נמצא בסיס איתן לכמעט רבע מהתלונות. מתוך התלונות המוצדקות, 38% היו על התמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות, לעומת 29% בדו"ח הקודם. 26% מכלל התלונות המוצדקות היו על ליקויים בניהול המשפט, 21% על התנהגות בלתי ראויה של שופט ו15% מהתלונות המוצדקות עניינן פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי.

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם צילום: עמית שאבי

בפתח הדו"ח כתב הנציב כי מבין כלל הנתונים לשנת 2019 מתבלטת עובדה מרכזית אחת והיא גידול של 42% בתלונות על שופטים בבתי משפט למשפחה: בסה"כ הוגשו בשנה זו 184 תלונות לעומת 130 תלונות בשנת 2018.

בדו"ח אין פירוט כמה מהתלונות המוצדקות הן נגד שופטות וכמה נגד שופטים, אך רבות מהתלונות שפורטו בדו"ח הן נגד שופטות.

בין התלונות המוצדקות, לדוגמה: מתלונן טען שבדיון בביהמ"ש משפחה השוותה השופטת את פסק הדין המנחה שניתן בבית המשפט העליון בעניין שוויון במזונות ל"פיגוע רב נפגעים". הנציב קבע שלא ניתן לקבל את דברי השופטת בתגובה לתלונה כי דבריה נאמרו באופן אקדמי, ושאמירות מסוג זה עלולות להתפרש כזלזול בכבודם של שופטי בית המשפט העליון.

במקרה אחר עו"ד התלונן על כך שבמהלך דיון השופטת איבדה את עשתונותיה צעקה וצרחה עליו בפני כל הנוכחים באולם ובקשתו שתפסול את עצמה נדחתה. הנציב קבע שהשופטת הרחיקה לכת כשדרשה ממי שנכחו באולם לומר לפרוטוקול מהי דעתם על התנהגותו של המתלונן במהלך הדיון.

"די היה בהתרשמותה הישירה של השופטת מהתנהגות זו ומהאיום שחשה לטענתה, ובכך שתיעדה את הדברים בפרוטוקול בזמן אמת, והיא לא נזקקה ל'חיזוק' מצד שלישי כלשהו", קבע הנציב. הוא הוסיף "אכן שופט הוא אדם ככל האדם וניתן להבין לליבו כשהוא נאלץ להתמודד עם התנהלות חריגה, חצופה או בלתי מכבדת מצד עורך דין, אך עליו להתעלות מעבר לכך, לשמור על קור רוח, לצנן את הרוחות ובמידת האפשר לקיים דיון מכובד וענייני".

בתיק אחר, מתלוננת שייצגה את בנה שהיה תובע בתיק התלוננה ששופטת השתמשה כלפיה בביטויים מעליבים ומבזים. לדוגמה טענה שהשופטת כינתה אותה 'תגרנית בשוק' ואמרה לה 'את מתנהלת כמו בשוק'. גם אל התובע פנתה השופטת בשאלה "אם הוא נתן לאמא שלו את הכדורים באותו בוקר". הנציב קבע שגם כשקיימת אווירה מתוחה באולם בית המשפט, שומה על היושב בדין שיפגין מזג שיפוטי. תגובתו של בית המשפט להתנהגויות שליליות צריכה להיות מאופקת, מתונה וממתנת.

במקרה נוסף התלונן עורך דין ששופטת העירה לו בקשר לאי בקיאותו בהוראות של פקודת הראיות והתקנות. הנציג ציין שיש לראות באמירה כזו משום פגיעה במעמדו של המתלונן כעורך דין, הן בעיני מעסיקו והן בעיני הלקוח. "על בית המשפט היה להימנע מלהיכנס לוויכוח אישי סביב הנושא שהיה במחלוקת בדיון".

תלונה אחרת נגעה לשופטת שאמרה למתדיין "אם אדוני לא הבין אולי אדוני צריך הסתכלות". בהמשך אמרה לו "אולי צריך כאן פסיכיאטר". הנציב העיר שיש לשמור על כבודם של בעלי הדין ולהימנע מהתבטאויות פוגעניות.

שופטת לא נענתה לבקשתו של קשיש המתגורר בצפון הארץ לדחות שעת הדיון במשפטו המתקיים באיזור המרכז, על מנת שיהא בידו להתייצב לדיון בתחבורה ציבורית. השופטת הסבירה שהבקשה הוגשה באיחור אך הנציב העיר כי היה על בית המשפט לבחון ביתר רגישות את הבקשה לשינוי שעת הדיון. "בנסיבות העניין, כאשר מדובר באדם מבוגר שאמור להגיע עד השעה 9 בבוקר ממקום מגוריו בעמק בית שאן לבית משפט באזור המרכז, מן הראוי היה לעשות כל שניתן על מנת להיענות לבקשה ולדחות את שעת הדיון.

בקשת עורכת דין לדחות מועד קדם משפט שנקבע לאחד מימי חג המולד אותו היא חוגגת נדחתה ע"י בית הדין לעבודה. הנציב קבע שאומנם הדיון נקבע זמן רב לפני שהוגשה הבקשה ועם זאת בשים לב שמדובר באחד החגים המרכזיים בנצרות, ניתן וראוי היה לדחות את הדיון.

עורכת דין המתגוררת באילת ומטופלת בשני ילדים קטנים התלוננה על כך שבית המשפט סירב לדחות דיון למרות שנקבעו לה דיונים בשני תיקים שונים במקביל. הנציב קבע שיש לאבחן בין מקרים שונים כשמדובר בבקשות דחיה: אין דינו של עו"ד המועסק במשרד לצד עורכי דין נוספים לדינו של עו"ד יחיד במשרדו, ואין דינו של עו"ד הפועל במרכז הארץ לבין עו"ד שמקום מושבו בעיר שדה. הנציג ציין שאין להתעלם מכך כי להעברת תיק בו מייצגת עורכת הדין לטיפול עורך דין אחר, עשויות להילוות משמעויות כלכליות ואף תדמיתיות, ודאי מבחינת הלקוח.

שופטת בית משפט לענייני משפחה החליטה לקבל בקשת הבעל לבטל מזונות קטינים רטרואקטיבית לתקופה של שנה תמימה וזאת למחרת הגשת הבקשה ומבלי לבקש את תגובת האישה. הנציב קבע בהחלטתו כי מדובר בהתנהלות בלתי סבירה ובלתי ראויה של השופטת.

תלונה נוספת שהתקבלה היתה מופנית נגד החלטה של בית הדין הרבני שחייב אישה בהוצאות בין היתר "בגין הגשת תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים", אשר נדחתה. הנציב קבע כי הגשת תלונה הינה זכות של כל מתלונן והיא אינה יכולה לגרור חיוב בהוצאות.