"משבר הקורונה לימד אותנו שאין מבוגר אחראי בזירה הגיאופוליטית - כל מדינה לעצמה"

"משבר הקורונה לימד אותנו שאין מבוגר אחראי בזירה הגיאופוליטית, שכל מדינה לעצמה. עם כל הכבוד לבריתות, לחוזים ולנורמות - ברגע המשבר, כל אחד לעצמו. גרמניה ואיטליה רבות על ציוד רפואי, כל אחד מטיל את האשמה לנגיף על סין, על רוסיה, על איראן, על ארה"ב, על ישראל. אם זה יהיה המצב גם בעשור-שניים הקרובים, לצערי הלקח שאנחנו לומדים הוא שהסיכוי שלנו להתאחד ולמתן את השינוי האקלימי הוא קלוש"; כך אמר ד"ר רועי צזנה , חוקר עתידנות ישראלי, בשיחה עם הגר רבט מכלכליסט במסגרת אירוע האונליין "השקעות - המשבר הסביבתי כהזדמנות לקידום השקעות אימפקט" של כלכליסט.

ד"ר רועי צזנה

לדברי צזנה, אמנם ההתמודדות של מנהיגים שמתכחשים למדע עם נגיף הקורונה הייתה פחות טובה, אבל למשל בברזיל, שם מתו למעלה מ-120 אלף אנשים מהנגיף, המדינה נפתחת עכשיו מחדש ואנשים מתיישרים מאחורי בולסונארו והנרטיב שלו. "הוא הבין משהו חשוב" לא מספיק להפחיד אנשים אלא צריך לקבוע מדיניות שתתחשב גם בצרכים האחרים שלהם, ראשית כל הפרנסה. הוא הבין מה מדאיג את האדם הקטן שרק רוצה לעבוד. כשזה מגיע למשבר האקלים אנחנו צריכים לחשוב בצורה דומה: אין טעם רק להפחיד אנשים, אין טעם בנבואות זעם וחורבן ובדיכוטומיה כוזבת: או שאתה איתנו משתק את הכלכלה או שאתה נגדנו והורס את כדור הארץ. אלו עמדות פשטניות מדי, צריך לשמר כלכלה שוקקת ופועמת כדי שנוכל להשקיע במדע ובטכנולוגיות, באנרגיה במזון ובמים. צריך למצוא את דרך הביניים", אמר.

הפרסומות של התנועות הירוקות עד כה שמו את כדור הארץ במרכז וזו, לדעת צזנה, טעות. "לאדם הקטן לא אכפת מכדור הארץ. אכפת לו להאכיל את הילדים שלו, שתהיה לו עבודה, שתהיה לו משמעות, שיתייחסו לצרכים שלו. אם אנחנו באמת רוצים לרתום גם את האדם הקטן, שהוא למעלה מ-50% מהאוכלוסייה, צריך לשנות פאזה ולשים אותו במרכז. להגיד כן, אנחנו גם נהרוס את כדור הארץ קצת, אבל מכיוון שאתה במרכז ומשבר האקלים יפגע בך במיוחד אנחנו ננסה עדיין למתן את השינוי האקלימי כדי לקדם בסופו של דבר את האינטרסים שלך ושל הילדים שלך. אבל קודם האדם במרכז".

לדבריו, משבר הקורונה הדגיש את האתגרים הגדולים בהתמודדות עם משבר האקלים, את הקושי לשתף פעולה בין מדינות, את ההתמקדות של אנשים בהווה ולא בעתיד את הפוליטיזציה של נושאים מסוימים. "אבל אפשר להתמודד עם כל אלה, וגם אם לא נצליח להתמודד עם האתגרים המסויימים הללו עדיין נמשיך לפתח טכנולוגיות שירחיקו אותנו מהשימוש בדלקים פוסיליים, ויביאו אותנו יותר לכיוון של הפקת אנרגיה עם מינמום של פליטות פחמן ותעשייה של מינימום פליטות פחמן ואפילו סקווסטרציה, ספיקה מחדש של פחמן דו חמצני שנמצא באטמוספירה. זה יקרה, השאלה היא מתי זה יקרה ועד כמה נדחוף בכיוון הזה".