דרוש: יו"ר ועדה שיאשר את דרישות השכר של הח"כים

חברי הכנסת מחפשים יס־מן שיענה לדרישותיהם וייתן להם צ'ופרים והטבות בשכר ובתנאי העבודה שלהם. אתמול אישרה ועדת הכנסת להעלות להצבעה בקריאה ראשונה הצעת חוק, הקובעת כי בראש הוועדה הציבורית לשכר הבכירים לא יעמוד נציג של המוסדות האקדמיים.

שכרם ותנאיהם של חברי הכנסת נקבעים על ידי ועדה ציבורית בראשות נציג המוסדות האקדמיים. כהונתה של הוועדה האחרונה הסתיימה בינואר 2019. מאז, בגלל רצף מערכות הבחירות, לא הוקמה ועדה חדשה, וכעת מבקשים בכנסת להקימה אך לשלוט על זהות היו"ר.

חברי הכנסת יריב לוין (מימין) ואיתן גינזבורג. מתקשים לאייש את הוועדה הציבורית צילומים: יריב כץ

כפי שנחשף באתר "כלכליסט", הצעת החוק נשלחה אל חברי ועדת הכנסת ביום ראשון בלילה, כ־13 שעות לפני הדיון המתוכנן, במה שנראה כמחטף. יו"ר ועדת הכנסת ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) טען אתמול: "לא מדובר במחטף, אלא בהליך רגיל שהוועדה מחוקקת בעניינים של הכנסת. אין לייחס שום מניע נסתר או פסול להצעה".

הח"כים לא מעוניינים בנציג אקדמיה כיו"ר ועדת השכר לאחר שספגו ביקורת מהיו"רים הקודמים. "כנראה שאצל היו"רים האקדמאים, הח"כים לא רוו נחת", אמר ל"כלכליסט" פרופ' ראובן גרונאו, שעמד בראש הוועדה עד 2013.

השכר מזנק בכל שנה

בינואר 2021 צפוי זינוק של 15% עד 20% בשכר הח"כים, השרים, ראש הממשלה והבכירים – בהתאם לעליית השכר הממוצע במשק. שכרם של חברי הכנסת צמוד לשכר הממוצע ומתעדכן אחת לשנה. בינואר הקרוב צפוי זינוק בשכר הממוצע במשק לנוכח התגברות האבטלה ופיטורי עובדים בשכר נמוך, מה שמעלה את השכר הממוצע. ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) הגיש הצעת חוק שלפיה הקורונה והאבטלה לא ישפיעו על עדכון שכר הח"כים, אבל ההצעה לא קודמה. שר האוצר ישראל כץ מבקש לקצץ ב־10% את שכר חברי הכנסת והשרים.

פרופ' חיים לוי, שהיה יו"ר הוועדה הציבורית עד 2015, אמר ל"כלכליסט": "הם רוצים יס־מן או מישהו מפלגתי. הרבה פעמים הח"כים לא קיבלו את העמדות של הוועדה, ולכן הם לא רוצים אותנו. הם יראיינו את היו"ר המיועד ויבדקו שהוא לא בעייתי עבורם".

הוועדות הציבוריות עשו חיים קשים לחברי הכנסת. ב־2015 המליצה הוועדה בראשות לוי להצמיד את שכר הח"כים למדד. שכרם של ראש הממשלה והשרים הוצמד למדד כבר ב־2001, אולם הח"כים העדיפו הצמדה לשכר הממוצע במשק שעולה מדי שנה ב־3%-2% בעוד המדד שלילי או שכמעט אינו עולה.

ועדת הכנסת סירבה לקבל את המלצת הוועדה הציבורית וטענה כי לא ייתכן ששכר השופטים ימשיך להיות מוצמד לשכר הממוצע. בסופו של דבר, בינואר 2018 החליטה ועדת הכספים

להצמיד גם את שכרם של ראש הממשלה והשרים לשכר הממוצע במשק במקום למדד.

גם הוועדה בראשות פרופ' גרונאו לא הקלה על הח"כים. ב־2005 החליטה ועדת הכנסת לשפר את שכרם של היועצים הפרלמנטריים ב־10 מיליון שקל לעומת הצעתה של הוועדה הציבורית להגדילו ב־5 מיליון שקל.

במהלך השנים החליטה ועדת גרונאו לצמצם את האפשרויות של הח"כים לרכוש מוצרים חשמליים מ"התקציב ליצירת קשר עם הציבור". כמו כן נאסר עליהם לרכוש מתנות מתקציב זה. הוועדה התנגדה גם לדרישת הח"כים להפוך את עוזריהם הפרלמנטריים לעובדים קבועים בכנסת.

מקרים אלה מסבירים מדוע חברי הכנסת לא רוצים ועדה חזקה אלא כזו שתיענה בחיוב לדרישותיהם.

מי רוצה להיות עלה תאנה?

לפי החוק, עמדותיה של הוועדה הציבורית אינן מחייבות את חברי הכנסת. אם הוועדה הציבורית דוחה את הפניות שמגישים חברי הכנסת בנושא שכרם ותנאיהם, ועדת הכנסת מוסמכת לדון בכך מחדש ולפנות שוב אל הוועדה הציבורית. בסופו של דבר, אם הוועדה הציבורית דוחה פעמיים את הפנייה מהח"כים, יכולה ועדת הכנסת להתכנס ולהפוך את החלטתה של הוועדה הציבורית, וכך אכן קרה לא מעט.

המשמעות היא שהוועדה הציבורית משמשת עלה תאנה: אם הוועדה הציבורית מצ'פרת את הח"כים – הם שמחים. אבל אם היא דוחה את פניותיהם, הרי שוועדת הכנסת יכולה להפוך את המלצותיה.

זו הסיבה המרכזית לכך שמועמדים ראויים ובעלי שם מסרבים לכהן בוועדה ציבורית כשחברי הכנסת חובטים בהמלצותיה והופכים אותה לחוכא ואיטלולא. גינזבורג אף מודה בכך. לדבריו, הוא ויו"ר הכנסת יריב לוין מנסים לאתר חברים לוועדה אך נתקלו בסירוב מצד מועמדים. "יש הרבה שמסרבים בגלל הביקורת הציבורית. אנשים לא רוצים את הדבר הזה", אמר.