אירופה דוהרת בכיוון רכב חשמלי - וזה רע לשוק הישראלי

שוק הרכב האירופי אימץ רכבים חשמליים בחום במהלך חצי השנה האחרונה, כך עולה מנתונים שמפרסם ארגון הגג של יצרני הרכב באירופה - ACEA. לפי נתוני ה-ACEA, בכל מדינות האיחוד האירופי נמכרו במהלך החציון הראשון של השנה הנוכחית 154,935 מכוניות חשמליות חדשות, עלייה של 40.2% ביחס לחציון הראשון של שנת 2019.

מניתוח לפי מדינה עולה כי בחלק ממדינות האיחוד האירופי נרשם זינוק משמעותי. כך לדוגמה בצ'כיה נמכרו בחציון הראשון של השנה 1,254 מכוניות חשמליות, עלייה של 248% ביחס לאשתקד.

רנו זואי חשמלית צילום: יצרן

באסטוניה נמכרו 109 מכוניות חשמליות, עליייה של 159% ואילו בצרפת נמכרו 45,018 מכוניות חשמליות - עליה של 114% ביחס לאשתקד. המשותף לכל המדינות שבהן נרשמו עליות משמעותיות במכירות של רכבים חשמליים הוא מדיניות סבסוד נדיבה של הממשל, ש"ניצל" את הקורונה כדי להטמיע מדיניות גריטה שיועדה גם לעודד את הכלכלה המקומית, במיוחד במדינות שבשטחן שוכנים מפעלי רכב.

שיטת התמריץ פשוטה: על כל רכב ישן ומזהם ניתן לקבל מענק שייועד לרכישה של מכונית חדשה, אך אם מדובר ברכב חשמלי, המענק גבוה משמעותית. לצד העליה במכירות מכוניות חשמליות "טהורות" נרשמה גם עליה באיחוד האירופי במכירת מכוניות בעלות מערכות PHEV, כלומר פלאג אין הייבריד. מדובר במכוניות המצוידות במנוע בעירה פנימי וגם במנוע עזר חשמלי אשר מאפשר נסיעה עירונית לטווח של כמה עשרות קילומטרים.

יצוין כי גם מכוניות כאלה זכאיות לקבלת הטבות ממדינות שונות באירופה במקרה גריטה, כפי שאכן משתקף בנתונים: במהלך החציון הראשון של שנת 2020 נמכרו באיחוד האירופי 141,509 מכוניות בעלות הנעת פלאג אין הייבריד, זינוק של 147.9% ביחס לאשתקד. גם במקרה של מכוניות הפלאג אין הייבריד, בחלק מן המדינות תועד זינוק משמעותי יותר מאחרות. למשל בפולין נמכרו בחציון הראשון של השנה 1391 מכוניות פלאג אין הייבריד, זינוק של 198% ביחס לאשתקד.

בסלובקיה זינקו מכיות רכבי פלאג אין הייבריד בלא פחות מ225% - ל-306 יחידות ואילו בגרמניה נרשם זינוק של 199.8% - לאחר מסירת 49,541 מכוניות פלאג אין הייבריד במדינה. יצוין כי גם כאן הסובסידיות משנות, אך מעבר לכך, מסירות רכבי פלאג אין הייבריד במדינות האירופיות הפחות מפותחות נובעת גם מן העובדה שמדובר ברכבים אשר מסוגלים לנסוע בכוחו של מנוע בעירה פנימית כאשר החשמל נגמר- ואין עמדות טעינה קרובות, למשל באזורים כפריים.

חדשות פחות טובות לישראלים

חדשות כאלה הן ללא ספק בשורות טבות לתושבי האיחוד האירופי החוששים לבריאותם, אך פחות טובות דווקא לתושבי ישראל. הסיבה לכך היא בעיית ההקצאות: כיום יצרני הרכב הגדולים ניצבים בפני שינוי רגולטורי משמעותי שעתיד להיכנס לתוקף בעוד פחות מחצי שנה: תקנות זיהום חדשות ומחמירות אשר נקראות CLEAN AIR FOR EUROPE.

תקנות אלה קובעות ליצרני הרכב מכסת פליטות ממוצעות של 94 גרם של פחמן דו חמצני לקילומטר - לכל רכב. לשם המחשה: מכונית משפחתית ממוצעת וחדישה פולטת כ-120 עד 140 גרם של פחמן דו חמצני לקילומטר. העיקרון שמאחורי התנות פשוט: אם יצרן רוצה למכור באירופה מכונית גדולה ומזהמת, עליו למכור גם מכונית חשמלית ונקיה שתוריד את ממוצע הפליטות למכונית.

מטבע הדברים, מכוניות בעלות מנועי בנזין או דיזל גדולים ומזהמים הן גם מכוניות רווחיות יותר ליצרן הרכב משלל סיבות: ראשית מדובר במכוניות שברוב המקרים ובניגוד לרכב חשמלי, עלות המו"פ שלהן שולמה. ומעבר לכך אין בהן טכנולוגיה יקרה כגון סוללות ליתיום איון. ולכן כפי שליצרני הרכב יש אינטרס למכור מכוניות מזהמות ורווחיות, כך עליהם למכור מכוניות נקיות.

לכן לפחות במהלך השנתיים הקרובות עיקר התוצרת ה"נקיה" של יצרני הרכב תופנה לאירופה, והתכניות שהונהגו באירופה, להענקת תמריצי קורונה למי שירכוש מכונית "נקיה" הן רק ההתחלה וצפויות להימשך עוד זמן רב, מה שיקשה על יבואני הרכב החשמלי והנקי בישראל לקבל הקצאות למכוניות, זאת לאור האינטרס הברור של יצרני הרכב לשווק מכוניות נקיות באירופה ולא בישראל.

יתרה מזאת, במידה ויבואני הרכב בישראל כן ישיגו רכבים חשמליים ורכבי פלאג אין הייבריד, יהיה עליהם לשלם על הרכבים האלה מחירים גבוהים, כדי "לשכנע" את יצרן הרכב שמכירת רכבים אלה לשוק הישראלי תהיה יותר משתלמת.