מחוץ לסטנדרט: מופע יוצא דופן של פסנתר כנף ופטיפונים

כשהחצוצרן אבישי כהן התקשר לפטיפוניסט ארז טודרס והציע לו להופיע עם הפסנתרן תום אורן בפסטיבל הג'אז בירושלים כחלק מפסטיבל ישראל, שאותו הוא מנהל אמנותית, הוא נדלק על הרעיון. "זה נשמע לי אדיר", מספר טודרס. "לאורך כל הקריירה המוזיקלית שלי חיפשתי לעשות את מה שלא נעשה בעבר, והרעיון של אבישי הצית אצלי את האש הזאת. בדקתי ברשת ולא מצאתי באף מקום בעולם צמד של פסנתר כנף ודי.ג'יי בסגנון שלי. זה לא כמו די.ג'יי שיכול לשים שיר בחתונה ואיזה סקסופוניסט יאלתר על זה משהו משעמם".

מימין: תום אורן וארז טודרס. "העניין זה ההקשבה לפרטנר, שאת זה לא כל מורה למוזיקה מלמד" צילום: עמית שאבי

"זה חיבור לא מובן מאליו, חתיכת הברקה", מוסיף אורן. "בהתחלה לא ידעתי איך לאכול את זה, אבל כששיתפתי את ארז בתחושות, הוא אמר, 'פשוט תתייחס אל מה שאני עושה ככלי נגינה לכל דבר. אל תעשה מזה סיפור'. ברגע שהתחלנו לנגן, החיבור זרם טבעי והרמנו זה לזה להנחתה בלי לתכנן. זה סופר־מרגש".

החיבור הזה יתרחש שלוש פעמים החל מהערב בגן הפסלים שבמוזיאון ישראל. “אנחנו לא יודעים מה יהיה”, אומר אורן, “אבל ברור לנו שמחכים דברים מדהימים. בחזרות אנחנו עובדים על הכימיה, פשוט להריץ את הדו־שיח עם עצמנו ולראות שבסופו אנחנו מרוצים ממה שיוצא".

אורן (25), שמנגן ברביעיית הג’אז של אלי דג'יברי, זכה לפני שנה וחצי בפרס הראשון בתחרות הפסנתר היוקרתית של מכון תלניוס מונק לג'אז בארה”ב, בין השאר בשל המקוריות והאומץ לנסות דברים חדשים. הוא החל לנגן בגיל 11 פסנתר קלאסי וסיים לאחרונה את ברקלי קולג' בבוסטון.

טודרס (43), תקליטן, מנגן על פטיפונים ואספן וינילים, הקים את ההרכבים “התפוחים” ו”קראנץ' 22” ואת הלייבל Todres Record. "אני דולה דגימות מוזיקליות מתקליטים ישנים ועושה בהם שימוש מוזיקלי חדש. זה שלב מורכב שדורש חשיבה יצירתית יותר מאשר העולם המוכר של הדי.ג'יי. שם הרוב זה חבר'ה וירטואוזים במהירויות של סקרצ'ים, ביטים אלקטרוניים והיפ הופ. אף פעם לא שקדתי ברצינות בנגינה על אף כלי קונבנציונלי ומה שתפס אותי זה פטיפונים, אז אני מנגן עליהם ומשלב את עצמי בהרכבים. העניין זה ההקשבה לפרטנר, שאת זה לא כל מורה למוזיקה מלמד".

לאורן יוצא להוביל מדי פעם הרכבים, אבל לפעמים הוא גם בצד מתעמק באמנות ההקשבה והליווי. "בדומה לארז גם אני כל הזמן מנסה לשמור על הראש פתוח, ואחד הדברים שאני שמח עליהם זה שנחשפתי מגיל צעיר להמון סגנונות מוזיקה. יש לי רקע קלאסי מהקונסרבטוריון, ובתלמה ילין, רימון וברקלי נכנסתי לג'אז. ברגע שניגנתי עם ארז, הרגשתי שאני נהיה בעצמי אחד מהפטיפונים".

הדגימות של טודרס במופע מגיעות ממוזיקה אלקטרונית ניסיונית בתחילת דרכה, משנות ה־60, הקלטות רחוב, מוזיקה אפריקאית ומהמזרח הרחוק. "החוכמה בעולם הדגימות זה לקחת דברים לא מוכרים. אם אני מביא דגימה מכלי המיתרים המזרחי סנטור, זה לא מעניין מאיזה אלבום זה נלקח אלא איך זה נכנס לאווירה ומותאם למה שתום עושה".

גם אותם הקורונה תפסה בהפתעה. טודרס מתפרנס רוב השנה מעבודתו כדי.ג'יי, ובהיעדר אירועים הוא ניצל את הזמן להתמקד בלייבל העצמאי שלו. כאב טרי הוא מספר שבתו הרוויחה הרבה זמן אבא בבית, אבל במקום שלושה ריליסים שתוכננו ל־2020 יהיה רק אחד.

אורן נמצא כאן מפברואר והאפשרות של מעבר לניו יורק הוקפאה בשלב זה. דווקא בשיא הקורונה הוא קיבל הצעה שריגשה ואתגרה אותו במיוחד: "היה לי מזל גדול ואבי נשר פנה אליי שאכתוב מוזיקה לסרט החדש שלו ‘תמונת ניצחון’. זו פעם ראשונה שאני עושה דבר כזה, ועוד עם אבי שהוא גאון, וזו חוויה סופר־עמוקה. בתקופת הסגר עבדתי על זה ועשינו הקלטות. המוזיקה היא תקופתית ודווקא מהמקום הזה יש חיבור לעולם שלי. זה גם סוג של סגירת מעגל כי אמא שלי המוזיקאית דורלי אורן חזון כתבה בשנות ה־80 את המוזיקה לסרטו ‘זעם ותהילה’".