"ההסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות יכול להיות פתח לשת"פ בתחום האנרגיה הסולארית"
את הדברים אמר סר לורי בריסטו, שגריר בריטניה לוועידת שינוי האקלים של האו"ם, בפאנל שנערך במסגרת שבוע טכנולוגיות קיימות וחדשנות סביבתית בתעשייה של כלכליסט בשיתוף ESIL – מעבדת חדשנות בנושא קיימות וסביבה. אלזבטה קליין: "אנחנו יודעים שתעשיות ירוקות מייצרות הרבה מקומות עבודה"
"ההסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות יכול להיות פתח לשיתוף פעולה בתחומי מדיניות לדוגמת השימוש באנרגיה סולארית, שהיא בין הזולות ביותר בעולם. מדינה שיש לה מרבצי נפט וגז הבינה שמשתלם לה כלכלית להפיק חשמל באמצעים של אנרגיה סולרית. זה תחום שעשויה להיות בו תועלת לשני הצדדים, ובו יכולות ישראל והאמירויות לשתף פעולה"; כך אמר סר לורי בריסטו, שגריר בריטניה לוועידת שינוי האקלים של האו"ם, בפאנל בהנחיית תמר טוניק מכלכליסט שנערך במסגרת שבוע טכנולוגיות קיימות וחדשנות סביבתית בתעשייה של כלכליסט בשיתוף ESIL – מעבדת חדשנות בנושא קיימות וסביבה.
- בזן מנסה להתאים את עצמה לעולם של דלקים חלופיים ואנרגיות מתחדשות
- "חברות ההייטק עדיין לא יודעות להציג את עצמן כחברות אימפקט"
- קיימות כמדיניות: איך ליצור רגולציה תומכת ולא חונקת
לדבריו, מגפת הקורונה היא אחד ממקרי ההלם המערכתי הגדולים בחיינו. כל הממשלות מתמודדות עם בעיות דומות – שפל כלכלי פתאומי, פגיעה קשה בתעסוקה - וזה דורש מהן תשובות חדשות. "אי אפשר להתמודד עם המגיפה הזו לבד, אנחנו מוכרחים לעבוד עם שותפים בינלאומיים. קיים היגיון דומה שאותו צריך להחיל להלם הגדול יותר במובן מסויים, שהוא שינוי האקלים", אמר.
אלזבטה קליין, מנהלת וראש חטיבת עסקי האקלים הגלובלית בתאגיד המימון העולמי IFC, אמרה כי "אנחנו ברגע בו אנחנו יכולים להחליט לשקם דברים בצורה שונה מהצורה בה בנינו אותם בעבר, וזה יהיה פשוט נורא אם נתגבר על המגפה הזאת ואז נתקל במשבר אחר בעוד 10 או 15 שנה. לכן אני חושבת שעלינו להכניס נטייה ירוקה לשיקום המיידי לאחר הקורונה, ולפעול בכיוון ירוק מובהק לקראת השלב השני והשלישי של השיקום. ואני חושבת שהחלק הקריטי יהיה נזילות במערכת הפיננסית, כך שנוכל לוודא שעסקים קטנים זוכים למימון. הדבר הגדול השני לדעתי הוא יצירת מקומות עבודה - ואנחנו יודעים שתעשיות ירוקות מייצרות הרבה מקומות עבודה".
לדבריה, עסקים מקבלים החלטות על בסיס תמריצים פיננסיים, ובמקרה הזה מה שטוב לעסקים, למרבה הפלא טוב גם לאיכות הסביבה. אין אפילו מדינה אחת שלא מעוניינת להרחיב את תחום האנרגיות המתחדשות, והעלויות הולכות ויורדות. לכן אנחנו רואים שמשקיעים מגיעים מדי שנה, משקיעים 300 מיליארד דולר באנרגיות מתחדשות ואם בוחנים את כל השחקנים הציבוריים שמשקיעים בתחום הזה בנקים מולטילטרליים לפיתוח ואחרים, מדובר בהשקעה של 5-10 מיליארד דולר, לא יותר. זה מראה שהזדמנות ההשקעה כבר קיימת, והחברות מתחילות לנצל אותה ולהשקיע. הזדמנויות אחרות הולכות ומתהוות: חקלאות ירוקה חכמה, בניית ערים חכמות".
לדברי סר בריסטואו, אחד היתרונות המעטים עבור אנשים שחיים בערים גדולות בחצי השנה האחרונה הוא השיפור באיכות האוויר עם הירידה בכמות תנועת המכוניות. "לכן אני חושב שאחד הגורמים שיניעו את הציבור והממשלות בחודשים הקרובים והשנים הקרובות יהיה איך לנצל את היתרונות האלה ולהפוך את הערים שלנו למקומות נעימים יותר למגורים", אמר.