$
משפט

העליון הורה לממשלה להשיב לעתירה לביטול החוק לדחיית פיזור הכנסת

שופט ביהמ"ש העליון דוד מינץ הורה לממשלה, שר האוצר, היועמ"ש, הכנסת ולוועדת הכספים להשיב לעתירת תנועת "אחריות לאומית" וגורמים נוספים, עד ה-16 בספטמבר. לפי העתירה, החוק לדחיית פיזור הכנסת שנחקק עקב אי אישור התקציב עד ה-23 בדצמבר מהווה "שימוש לרעה בתיקון לחוק יסוד": החוק כולל אפשרות לשר האוצר לחלק 11 מיליארד שקל מתקציב המדינה, באישור ועדת הכספים

צבי זרחיה 16:2902.09.20

שופט בית המשפט העליון דוד מינץ הורה בצהריים לממשלה, שר האוצר, הכנסת, היועץ המשפטי לממשלה, וועדת הכספים למסור את תגובתם עד ה-16 בספטמבר 2020 לעתירה שהוגשה על ידי תנועת "אחריות לאומית" (חברה לתועלת הציבור) בדרישה לבטל החוק לדחיית פיזור הכנסת שעבר לאחרונה עקב אי אישור התקציב עד ה-23 בדצמבר 2020.

 

החוק  כולל מתן אפשרות לשר האוצר לחלק 11 מיליארד שקל מתקציב המדינה לשנת 2020, באישור ועדת הכספים. לעתירה הצטרפו גם אורני פטרושקה, יוסי שוסטמן, ומיקי מור.

 

 

תנועת אחריות לאומית שמצהירה כי היא פועלת לקידום ערכי מגילת העצמאות ועקרונותיה, קשורה דרך כזו או אחרת לברק, מתנגד קולני לראש הממשלה נתניהו ולממשלת האחדות הנוכחית.

 

מקורבים לברק הקימו את התנועה - חברה לתועלת הציבור, לפני כשלוש שנים. מי שרשם אותה הוא עו"ד אושי אלמליח, שהיה בעבר יועצו של ברק וניהל את מפלגת העצמאות בראשה עמד ברק.

 

שופט ביהמ"ש העליון דוד מינץ שופט ביהמ"ש העליון דוד מינץ

 

עו"ד גלעד ברנע המייצג את העותרת הסביר כי העתירה מבקשת לקבוע כי סעיף 2 לחוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 50 - הוראת שעה) אינו חוקתי ויש לבטלו, וגם אם לא יבוטל – יש להכפיף ביצועו לעקרונות היסוד החלים באשר לתקציב מדינה, ובכלל זאת הוראות של בחינת ואיתור צרכים, קביעת סדרי עדיפויות, חלוקה והקצאה עניינית ושוויונית והכל תוך שקיפות ומתן אפשרות לציבור להיות שותף להליך.

 

ברנע הסביר כי "הממשלה פעלה במחטף באופן הפוגע אנושות בדמוקרטיה ובהליכי ניהול תקציב המדינה. זאת, באמצעות יצירת "שיק פתוח" של 11 מיליארד שקלים לחלוקה ללא שקיפות, ללא שיתוף הציבור, ללא תבחינים ובלי עמידה בכללי שוויון בסיסיים ובעיקר – כדי לרצות צרכים קואליציוניים. זה לא חוקתי ולא שוויוני ולכן פנינו לבית המשפט על מנת לקבוע שיש לבטל את הפעולה הזאת".

 

לדבריו, כשברקע הליך החקיקה הפגום והחפוז מאד שהיה בכנסת, עולה שהתיקון הוכנס עקב דרישה של חברי כנסת חרדים, שהתריעו על כך שלא ניתן עוד לבצע העברות כספים לישיבות, ללא תקציב. הסכום הוערך בכ-400 מיליון שקלים".

 

יצויין שאירגוני הנכים, סורבו לדרישותיהם להעלאת קצבאות הנכים כפי שנקבע בחקיקת "חוק קצבאות הנכים", בטענת אין תקציב מדינה מאושר.

 

בפתיח לעתירה צייו כי : "ממשלה במדינה דמוקרטית פועלת ומממנת את הוצאותיה ופעולותיה מכוחו של תקציב מדינה. התקציב היא הביטוי החוקתי החקוק של סמכותה היסודית והבסיסית של הכנסת לקבוע לממשלה את סדרי העדיפויות, יעדי פעילותה והסכומים שהיא רשאית להוציא לשם הגשמתם. ממשלת ישראל פועלת מזה כ-8 חודשים ללא תקציב מדינה מאושר (זאת עקב רצף מערכות הבחירות שהתרחש) ומימונה נעשה מכח "תקציב המשכי".

 

"ללא איתור צרכים או קביעת סדרי עדיפויות"

 

"במהלך חקיקת התיקון לחוק יסוד יסוד: הכנסת, שעבר בשבוע שעבר, ואשר האריך את המועד לפיזור הכנסת אם לא אושר תקציב, ונוכח צרכים קואליציוניים, הוכנסה לתיקון החוק הוראה שעה המשנה את הוראת סעיף 3ב לחוק יסוד: משק המדינה ויוצרת מעין "פנקס שיקים על החלק" שאיננו בגדר תקציב, בסך של 11 מיליארד שקלים שהכנסת איפשרה לממשלה להוציא - ללא איתור צרכים, קביעת סדרי עדיפיויות וללא כל התוויה באשר ליעוד הכספים וסכומי ההוצאה.

 

"המגבלה היחידה שנקבעה היא כי הוצאת הכספים תעשה על פי "תכנית מפורטת" ששר האוצר יביא לאישור הממשלה וזו תביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת עד ליום 13 בספטמבר 2020. כן נקבע כי כל עוד לא אושרה התכנית האמורה, לא ניתן יהא להוציא כספים מכוחה".

 

 

רה"מ נתניהו ושר האוצר כץ רה"מ נתניהו ושר האוצר כץ צילום: אבי כהן

 

העותרת, "אחריות לאומית", טוענת כי הוראת השעה האמורה לא עומדת במבחן החוקתי בהיותה שימוש לרעה בתיקון לחוק יסוד. היא איננה נהנית ממעמד חוקתי על-חוקי והיא פוגעת בעיקרון היסוד החוקתי, לפיו הממשלה מחויבת לפעול באמצעות תקציב מדינה מפורט שיקבע בחוק של הכנסת.

 

לחילופין, מבקשת העותרת, יש להכפיף את הוראת השעה האמורה למגבלות והוראות תהליכיות ומהותיות, שנועדו להבטיח כי הכספים האמורים יוקצו על בסיס איתור צרכים, קביעת סדרי עדיפויות, והקצאה כספים על בסיס שיהא שוויוני וענייני ובאופן שיבטיח מעורבות ציבורית ושקיפות.

 

יצויין כי "אחריות לאומית" הינה חברה לתועלת הציבור, הפועלת בנאמנות על מנת לפעול ולקדם בקרב אזרחי המדינה את ערכי מגילת העצמאות ועקרונותיה, ובכלל זאת מדינה יהודית ודמוקרטית; מדינה המושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום, מדינה אשר תקיים הלכה למעשה שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין, מדינה אשר שומרת על חופש הביטוי, לרבות חופש העיתונות והתקשורת.

x