לאמץ עקרונות קיימות וחדשנות סביבתית, ולהרוויח

זמן רב עבר מאז החלו לפעול תנועות ירוקות למיניהן ברחבי העולם עם התדמית האנטי ממסדית והמנוגדת לכלכלה המודרנית, דרך ועידות האקלים למיניהן וקביעת 17 יעדי קיימות על ידי האו"ם (SDG) ועד הימים בהם קרנות ההשקעה המובילות בעולםלוקחות בחשבון שיקולים של סביבה, קיימות ואחריות תאגידית (ESG - Environment Sustainability Governance) כחלק מהקריטריונים להשקעה. זאת בנוסף לקבלת החלטות עסקיות אסטרטגיות של תאגידי ענק, שמלוות בתוכניות מפורטות, להפחתת תביעת הרגל הפחמנית שלהם.

הסיבות לשינויים אלו רבות. החל מ"השפעות חיצוניות" שנהיו מוחשיות יותר, בהמשך גם רגולציה מחייבת, ועד לשינויים תרבותיים המביאים את בני הדורות האחרונים לקבל החלטות בנוגע לצריכה ובחירת מקום העבודה בהתבסס על שיקולי סביבה וקיימות. מעל הכל, נמצאת ההתפתחות הטכנולוגית שמאפשרת לכל זה לקרות: טכנולוגיות לייצור חשמל נקי ותחליפי דלקים נקיים, ניטור פעילות מזהמת וכימות הנזק שהיא יוצרת, טכנולוגיות טיפול במזהמים שונים, חומרים מתקדמים וידידותיים לסביבה ועוד.

אלי צימבליסטה מנכ"ל ESIL

בשנים האחרונות, תאגידים רבים בעולם אימצו את מודל החדשנות הפתוחה להטמעת טכנולוגיות חדשות. על פי מודל זה, ארגונים מאתרים טכנולוגיות רלוונטיות לעסקי הליבה של הארגון, המפותחות על ידי סטארט-אפים צעירים. סטארט-אפ שנמצא מתאים, יזכה לתשתיות לבחינת הטכנולוגיה, ליווי מקצועי וגישה מהירה לשווקי היעד. כל זאת מעבר להשקעה פיננסית אפשרית, בהתאם לאסטרטגיית ההשקעות של הארגון.

ה- WIN-WIN הוא ברור – הארגון נהנה מחשיפה לטכנולוגיות המתקדמות ביותר המאפשרים לו לשמור על יתרון תחרותי לאורך זמן, והסטארט-אפ נהנה משותפות עם שחקן אסטרטגי משמעותי. שותפות זו תקצר משמעותית את זמן ההגעה שלו עם מוצר לשוק. בארץ, רשות החדשנות יצרה מסלול תמיכה חדש של "מעבדות חדשנות" באמצעותה היא מעודדת ארגונים תעשייתיים להתחבר לסטארט-אפים שיכולים ליהנות מכל היתרונות שהוזכרו לעיל. בתחום טכנולוגיות הסביבה, בהם האתגרים של סטארט-אפים יכולים להיות משמעותיים יותר מאשר בתחומים אחרים (השקעות הוניות גבוהות, זמני פיתוח של מספר שנים, זמינות נמוכה של אתרים לביצוע פיילוטים, פערים בתרבות ו-ב DNA הארגוני בין עולם הסטארט-אפים הדינאמי והמהיר לבין שווקי היעד התעשייתיים השמרניים ועוד), תמיכת רשות החדשנות יחד עם המשרד להגנת הסביבה תורמת משמעותית להתמודדות עם אתגרים אלו. 

המוטיבציות של תאגידים לקבל החלטה אסטרטגית להשקיע באיתור ופיתוח טכנולוגיות סביבתיות יכולות להיות שונות ואף הפוכות בין ארגון לארגון: חלקן מייצרות מוצרים שהשימוש בהן ו/או שהליך ייצורן כרוך בפגיעה סביבתית והן מעוניינות להפחית פגיעה זו ו/או לייצר מוצרים תחליפיים ידידותיים לסביבה ולשמור בכך על הרלוונטיות העסקית שלהן, חלקן פועלות בתחומים עסקיים "ירוקים" והן רוצות לשמור על יתרון תחרותי, חלקן פועלות בסביבה עסקית ותרבותית המחייבת אותם לעמוד בדרישות ה- ESG של מחזיקי העניין שלהן (ספקים, לקוחות, עובדים, רגולטורים וכו') וחלקן גם וגם.

עולם טכנולוגיות הסביבה הוא עולם רחב, חוצה תעשיות ודיסציפלינות שונות ומגוונות, היוצר הזדמנות לחברות מתעשיות שונות לשתף פעולה במתן מענה לאתגרים טכנולוגיים סביבתיים שונים. כך, חברת EDF Renewables מקבוצת האנרגיה הצרפתית EDF, יחד עם תאגיד הכימיה הבריטי Johnson Matthey וקבוצת בזן הישראלית, חברו להקמת מעבדת החדשנות ESIL המשקיעה בסטארט-אפים בתחומי סביבה, קיימות ואנרגיה נקיה. בימים אלו, ESIL יוצאת בקול קורא לסטארט-אפים רלוונטיים להגיש מועמדות להצטרפות לתוכנית המעבדה. מעבר להשקעה הכספית הישירה, ESIL מאפשרת לסטארט-אפים בהן השקיעה, לבצע פיילוטים במגוון אתרים הפרוסים ברחבי העולם, ליהנות מליווי מקצועי צמוד של מומחים שונים ולהתחבר ללקוחות פוטנציאליים במדינות שונות.

הכותב הוא אלי צימבליסטה, מנכ"ל ESIL - מעבדת חדשנות