מגפה של זקנים: אחד מכל שישה חולים בני שמונים ומעלה - מת מהמחלה

חליתם בקורונה? מסתבר, שהסיכוי למות מהנגיף מתחת לגיל 60 נע בין 0.3% ל-0.01%, כך עולה מניתוח נתוני התחלואה והתמותה של הקורונה בישראל. זאת לעומת חולים בני 60 ומעלה שהסיכוי שלהם למות מהנגיף גדל אקספוננציאלית. אם החולים בני 80 ומעלה - הסיכוי למוות גדול מ-16%.  

1. ידוע כי בקבוצות הגיל השלישי מספר המתים מהקורונה גדול יותר מאשר כל קבוצת גיל אחרת כאשר מספר המתים הגבוה ביותר הוא בקבוצת הגילאים 80-89 עם 322 מתים. בישראל 84% ממקרי המוות מהקורונה הם של חולים מעל גיל 70, כך על פי הנתונים האחרונים שפרסם משרד הבריאות ומתייחסים ל-876 מקרי מוות בישראל. מאז פרסום הנתונים, מספר המתים כבר הספיק לעלות ונכון להיום (ג') הוא עומד על 939.

2. ידוע גם כי שיעור החולים מהקורונה גבוה יותר בקרב הצעירים. כך 30% מהחולים הם מתחת לגיל 20 כאשר שיעור החולים הולך וקטן ככל שעולים בגיל. מבין 113,156 חולי הקורונה לגביהם קיים מידע, רק 7,554 חולים הם בטווח הגילאים 60-69 (6.7%) ו-1,983 חולים בלבד הם בטווח הגילאים 80-89 (1.75%).

מחלקת קורונה באיכילוב (ארכיון) צילום: זיו קורן

התפלגות חולים לפי קבוצת גיל

3. שתי המגמות האלו מובילות לכך ששיעור התמותה מהקורונה הולך וגדל ככל שגיל החולה עולה, והקפיצה היא דרמטית. אם לחולים מתחת לגיל 20 יש סיכוי של 0.01% למות מהקורונה (מת לכל 11,149 חולים) הרי שבטווח הגילאים 70-79 הסיכוי למות מקורונה עולה ל-5.31% (מת לכל 19 חולים) ובטווח הגילאים 80-89 הסיכוי גדל פי 3 ומגיע ל-16.24% (מת לכל 6 חולים).

שיעור התמותה בישראל לפי התפלגות גיל

4. אם מסתכלים על התמונה הרחבה הרי שמצבה של ישראל טוב ביחס למדינות אחרות בעולם. שיעור התמותה בישראל עומד על 0.8% והיא נמצאת הרחק משיעור התמותה העולמי שעומד על 3.33%. למעשה, ישראל, על אף מספר החולים הגבוה בה (מקום 19 בעולם בחולים לכל מיליון תושבים), הרי שהתמותה בה נמוכה יחסית (מקום 58 בעולם במתים לכל מיליון תושבים) והיא נמצאת במקום ה-80 בעולם בשיעור התמותה במדינות עם מעל ל-10,000 חולים.

5. התמותה הגבוהה בקרב הגיל השלישי אינה מפתיעה. ככל שעולה הגיל, כך סביר יותר שיהיו יותר מחלות רקע שמחלישות את הגוף ומקשות עליו להתמודד עם הנגיף. הסיכון לתמותה עולה לאור העובדה כי בשלב השני של המחלה בקרב חולים קשים מתחוללת "סערת ציטוקינים" – ייצור מוגבר של חלבונים על ידי מערכת החיסון - שפוגע לא רק בנגיף אלא גם בחולה עצמו וגורמת להחמרה קלינית: חום גבוה, החמרה בקוצר הנשימה, הפרעה במנגנון הקרישה של הגוף - מה שעלול להוביל להופעתם של קרישי דם מסכני חיים.

6. אין לזלזל בהשפעות הקורונה לבני 60 ומטה. על אף התמותה הנמוכה לא מעט חולים בטווח הגילאים הזה מדווח על השפעות לאחר החלמה כגון קושי נשימתי, כאבי פרקים ועוד. יחד עם זאת, האם האם לא הגיע הזמן לשינוי מדיניות? האם לא הגיעה השעה להשקיע יותר משאבים בהגנה על המבוגרים ופחות על הצעירים למשל על ידי בידוד טוב יותר שלהם, קביעת מדיניות ברורה יותר להתנהלות מול האוכלוסייה המבוגרת והדרכתם להימנעות מהנגיף?