אוסטרליה מנסה לתקן את פייסבוק והיא מאיימת עליה בחזרה

לא עוד מיסטר נייס גאי: פייסבוק, הרשת החברתית הגדולה בעולם, הסבירה אתמול (ב') לאוסטרליה שאם החקיקה החדשה במדינה, אשר תאלץ את גוגל ופייסבוק לתת לחברות חדשות נתח גדול יותר מהכנסות הפרסום שלהן, תעבור את אישור הפרלמנט - היא תמנע מכל האוסטרלים שיתוף וקריאת חדשות על הפלטפורמות שלה.

החקיקה של אוסטרליה היא עוד צעד של המדינה במאמץ האגרסיבי לרסן את כוחן של ענקיות הטכנולוגיה. הכלים שפיתחו באוסטרליה הם תוצר של 18 חודשי עבודה והפקת לקחים מניסיונות כושלים של מדינות אחרות בעולם להשפיע על חלוקת ההכנסות מתכני חדשות בפלטפורמות. הגישה האוסטרלית היתה לא לפנות לנושא בגישה של הפרת זכויות יוצרים שהתבררה חסרת ערך בספרד וגרמניה, אלא לטפל ב"חוסר האיזון במיקוח בין עסקים חדשותיים באוסטרליה לבין גוגל ופייסבוק", נמסר בהודעה של ועדת התחרות והצרכנות האוסטרלית (ACCC).

חדשות בפייסבוק צילום: marketingland

על פי הצעת החקיקה, חברות חדשות ופלטפורמות דיגיטליות מסוימות ישתתפו בתהליך המשא ומתן שאורכו שלושה חודשים, שבו הצדדים יסכימו על גובה התשלומים ההוגנים. אם הן לא יצליחו להגיע להסכמה - בורר עצמאי יבחר איזו מההצעות הסופיות של שני הצדדים היא הסבירה ביותר בתוך 45 ימי עסקים.

החקיקה האוסטרלית קובעת סף סטנדרטים מינימליים למערכת היחסים בין ענקיות הטכנולוגיה והמו"לים. בין היתר, היא קובעת כי גוגל ופייסבוק יצטרכו להודיע לחברות החדשות 28 יום מראש על כל שינוי באלגוריתם שעלול להשפיע על התעבורה או על דירוג הסיפורים שלהם, ולעדכן אותן על אופי הנתונים שהם אוספים באמצעות אינטראקציות של משתמשים בפלטפורמות שלהם. שקיפות רבותי, שקיפות.

"ניסינו לגרום לכך לעבוד", אמרה קמפבל בראון, ראש השותפויות העולמיות החדשות של פייסבוק, "הצענו את הגרסה שלנו למשהו בר ביצוע. למרבה הצער, יש כל כך הרבה דברים בחקיקה המוצעת הזו שפשוט הופכים אותה לבלתי נסבלת".

בהודעה שפרסמה פייסבוק אתמול בלילה ציינה החברה כי המהלך של ממשלת אוסטרליה מותיר אותה עם שתי אופציות: "להסיר חדשות לחלוטין או לקבל מערכת שמאפשרת למו"לים לחייב אותנו בכמה תוכן שהם רוצים, במחירים ללא גבולות ברורים. למרבה הצער, אף עסק לא יכול לפעול כך", נכתב, "בהנחה שטיוטת זו תהפוך לחוק, נחדול מלאפשר למפרסמים ולאנשים באוסטרליה לשתף חדשות מקומיות ובינלאומיות בפייסבוק ובאינסטגרם. החוק המוצע הוא חסר תקדים ומבקש להסדיר כל היבט של האופן שבו חברות טק עושות עסקים עם מפרסמי חדשות", כתבו ושכחו שקיימת גם ברירה נוספת: לקבל את הדין המקומי, גם אם יש לו השלכות כלכליות על המודל העסקי חסר כל ההשלכות.

קמפבל בראון, ראש השותפויות החדשנות של פייסבוק צילום: Wikimedia

גם גוגל, שכמובן יש לה יד בדבר, פרסמה מכתב פתוח עם סימני אזהרה עזים ובפניה אישית לאוסטרלים. "הצעדים יאלצו אותנו לספק לכם חיפושי יוטיוב וגוגל גרועים באופן דרמטי", כתבה מל סילבה מנכ"לית גוגל אוסטרליה וניו זילנד במכתב פתוח שקישור אליו מרחף מתחת לכל סרגל חיפוש באוסטרליה, "והם מסכנים את השירותים החינמיים בהם אתם משתמשים. החוק יאלץ אותנו לתת יתרון לא הוגן לקבוצת עסקים אחת - עסקים בתקשורת חדשותית - על פני כל האחרים שיש להם אתר, ערוץ יוטיוב או עסק קטן". ככה זה בגוגל, מנסים לרתום את הצרכנים לעשות עבורם את העבודה המלוכלכת מול הממשלות.

בתגובה להודעת אמר שר האוצר האוסטרלי ג'וש פרידנברג כי המדינה "לא מגיבים לכפייה או לאיומים. אילוץ פלטפורמות דיגיטליות לשלם עבור תוכן מקורי יעזור ליצור "נוף תקשורתי בר קיימא".

יוטיוב צילום: משאטרסטוק

כבר שנים שמדינות, בדחיפה עזה של מו"לים, מחפשות להפוך את חלוקת ההכנסות מפרסום הדיגיטלי למעט יותר הגיונית, ולהשיב חלק מההכנסות לאלו שבאמת עובדים קשה ומפיקים את התוכן. גם באוסטרליה מדובר על מהלך שנעשה בדחיפה עזה על ידי ניוז קורפ, תאגיד החדשות הענק של רופרט מרדוק, אחרי שכ-100 הוצאות נסגרו בעשור האחרון באוסטרליה ונמחקו 5,000 משרות.

חלק מאמצי הרגולציה העזים נעשים לא רק מההשמדה הכלכלית השיטתית של כלי התקשורת המקומיים בגלל המודלים הכלכליים של פייסבוק וגוגל, אלא מתוך הדאגה לסוג המאמרים שמופצים, הוויראליות הארסית והשלילית של תפוצת חדשות מזויפות, ותכני שנאה או אלימות. בדרך כלל כל הניסיונות של המדינות נתקלות בהתנגדות עזה של הפלטפורמות, שלעיתים מחריפה עד למרי עסקי, איומים נזיפות ואפילו הסרת שירותים לחלוטין.

בהחלט יכול להיות שהחקיקה המוצעת היא לא אידיאלית, אולי היא אפילו גרועה ולא מושלמת. זו לא תהיה הפעם הראשונה. אנחנו חווים על בשרנו יום אחרי יום חקיקות והחלטות ממשלה לא הוגנות, אטומות ומתריסות שלעיתים פוגעות בנו כלכלית. ובכל זאת החוזה הבסיסי בין המדינה לאזרחיה והגופים שמנוהלים במסגרתה הוא לקבל את הדין ולהילחם לשנותו באמצעים כשרים של המערכת הדמוקרטית. אלו הם רק במקרים חריגים במיוחד של פגיעה בחלשים, בגוף ובנפש שמרי אזרחי נתפס כחובה אזרחית. בשום רגע של התפלספות במחשבה המדינית זה הגיוני שחברה עסקית שמרווחיה ללא הפרעה מיליארדי דולרים מעל לעשור תאיים על פעילותה של מדינה ריבונית.

כמובן שכמו לכל עסק בינלאומי, גם לפייסבוק יש את הזכות לשקול אם רגולציה במקום כזה או אחר היא קשה או מורכבת מדי בשביל שישתלם לה לפעול באזור גיאוגרפי נתון. אבל באמת שזה לא המקרה. פייסבוק לא רוצה לעזוב את הפעילות הקשורה לחדשות באוסטרליה שמכניסה לה הון ומהווה ליבת פעילות, היא פשוט לא רוצה לקבל עליה את חוקי המדינה ומשתמשת בגודל שלה כדי לכפות על הממשלה את רצונה. איך אנחנו יודעים את זה? היא וגוגל מנסות לשכך את המאמצים העיקשים, המקומיים והיקרים ברחבי העולם, אל תוך פתרון גלובלי שיתאים להן, שהן תפרו למידותיהן והוא יהיה בעלויות שהן יקבעו לעצמן מראש.

בית האופרה בסידני, אוסטרליה צילום: timesofindia

באוקטובר האחרון סוף סוף הסכימה פייסבוק לשלם למו"לים כדי להציג את החדשות שלהם בכרטיסיות ייעודיות של חדשות. אם כי השירות הזה טרם הושק בעולם, ופועל היום רק במתכונת מצומצמת וכפיילוט בארה"ב. ביוני גוגל הודיעה על תוכנית דומה שתעביר יותר תשלום ליוצרי התכנים עצמם. מה שנראה כמו הודעה רישמית של הענקיות למדינות: "הנה פתרנו, ודי עם כל העצמאות שאתן מפגינות".

אבל המציאות מוכיחה לנו שמה שטוב לפייסבוק לא בהכרח טוב למדינות, לאזרחים ולחברות האחרות. וכל עוד פייסבוק וענקיות טכנולוגיה אחרות ימשיכו לנהל את העסקים שלהם באופן גלובלי כזה, הן רק יקבלו ההיפך. הפתרונות של הענקיות הם פשוט לא מספקים ולא טובים.

לכן אנחנו רואים בשנים האחרונות מגמה הולכת ומתגברת של ניסיונות חוזרים ונשנים של מדינות "לתקן" את פייסבוק. בסוף זה גם יקרה. הפעולות המתמשכות הללו נגד רגולציה ולטובת המשתמשים דוחפים את הממשלות אל עבר עתיד של חוויה מקומית יותר ויותר של השימוש באינטרנט. אולי לא נגיע כל כך מהר לעולם ללא מחלוקת סביב השירות שהפלטפורמות מעניקות למשתמשים, אבל אפשר לעשות הרבה יותר טוב ממה שקיים היום. מי שלא מאמין, צריך רק להיזכר בכל הענקיות ההיסטוריות שקבעו פעם את הכל, כמו חברות הנפט, הטבק ורכב, שאחיזתם בממשלות הצטמקה.