בדיקת כלכליסט
ג'וב החלומות: כמה מרוויח דירקטור בבנק בישראל?
מספר ישיבות הדירקטוריון בבנקים בישראל גבוה משמעותית לעומת חברות הביטוח ובהשוואה לבנקים אמריקאיים גדולים. ריבוי הישיבות מעלה את התגמול לעשרות אלפי שקלים לחודש בממוצע לדירקטור. בנק ישראל: לא פוסלים שינויים לצורך ייעול
פרופ' סטנלי פישר, דורית סלינגר, דודו זקן, יורם טורבוביץ’, ירום אריאב ועוד רבים וטובים ניסו - חלקם גם הצליחו - להיכנס לדירקטוריונים של בנקים ללא גרעין שליטה. חלקם כיוונו מראש לתפקיד היוקרתי של היו"ר, וחלקם הסתפקו מראש בתפקיד המתגמל של דירקטור.
- השופט בדימוס דוד חשין מונה ליו"ר הועדה למינוי דירקטורים בבנקים
- אנטרופי: "תהליך מינוי הדירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה - לא סדור ולא שלם"
- סלינגר לא מוותרת: פנתה לבעלי מניות לאומי וביקשה שיבחרו בה
ולמה מדובר בתפקיד כה מבוקש? בעיקר כי תפקיד של דירקטור בבנק הוא מאוד מתגמל, בוודאי ביחס להשקעה הנדרשת. דירקטור מקבל שכר קבוע המוערך ביותר מ־100 אלף שקל בשנה, אך הכסף המשמעותי מגיע מהתגמול המשתנה, והוא כבר תלוי בההשתתפות בישיבות ועדות המשנה.
התעריף הוא אחר בכל בנק, אך הוא בסדר גודל של כמה אלפי שקלים לישיבה. בשורה התחתונה, התגמול החודשי הממוצע לדירקטור בבנק עומד לפי הערכות על כ־50 אלף שקל, וזאת בתמורה להשתתפות בכמה ישיבות מדי חודש וההכנה אליהן.
מבדיקת "כלכליסט" עולה כי היקף התגמול לדירקטורים בחמשת הבנקים הגדולים היה 35 מיליון שקל ב־2019. סכום זה נבלע בתוך רווחי הבנקים שעומדים על 9 מיליארד שקל בשנה (שאינה שנת משבר כמו 2020), ולכן לא מקבל בולטות. אולם מדובר בסכום לא מבוטל.
על אף - ואולי דווקא בגלל - הסכומים הגבוהים שעולים הדירקטוריונים לבנקים, לא בטוח שעבודתם יעילה. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי הדירקטוריונים של הבנקים והוועדות שלהם מתכנסים הרבה. הרבה מאוד. מספר המפגשים בולט כשמשווים אותו למקובל בסקטורים אחרים או כשמשווים לבנקים גדולים בחו"ל.
חמשת הבנקים הגדולים קיימו בממוצע 39 ישיבות דירקטוריון כל אחד ב־2019, בעוד בחברות הביטוח הנתון נמוך כמעט בחצי ועומד על 21, וביתר החברות בת"א 35 (שאינן בנקים וביטוח) המספר עומד על 13 בלבד. כשמוסיפים גם את התכנסות ועדות הדירקטוריון הפערים מתרחבים. בבנקים מדובר ב־121 ישיבות לעומת 45 בחברות הביטוח ו־35 ביתר החברות במדד ת"א 35.
בנק הוא גוף מורכב ומפוקח יותר, והיות שמדובר בכספי ציבור מוצדק לקיים יותר ישיבות דירקטוריון כדי לפקח. אבל האם הנסיבות מצדיקות כזה פער? כמו כן, גם כשמשווים את כמות הישיבות לעומת בנקים גדולים בארה"ב למשל, מוצאים שבישראל אוהבים הדירקטורים להתכנס. כך למשל דירקטוריון מורגן סטנלי התכנס 15 פעמים בלבד ב־2019, ובג'יי. פי מורגן הסתפקו ב־10 פעמים בלבד. כלומר מדובר בממוצע בפחות מחצי ממספר הדיונים בדירקטוריונים הישראלים.
דירקטוריון אמור לפקח על ההנהלה, ולדון בנושאים אסטרטגיים ונושאים מהותיים אחרים. אלא שלדברי גורמים שהשתתפו בישיבות דירקטוריון של הבנקים, בפועל המצב הוא אחר. "הרבה פעמים הישיבות עוסקות בנושאים רגולטוריים ולא בנושאים עסקיים. חלק מהסיבות לכך הן שבנק ישראל דורש שנושאים יגיעו לדיון בדירקטוריון ובוועדות המשנה שלו", אומר גורם במערכת הבנקאית. אבל לא רק דרישות בנק ישראל משפיעות על כמות הישיבות, שכן יש שונות בנתון זה בין הבנקים. למשל, במזרחי טפחות ובבינלאומי נערכו כ־90 ישיבות דירקטוריון וועדותיו ב־2019 מול כ־150 בהפועלים ובלאומי.
בבנקים מציינים כי יש תוכנית עבודה שנתית של הדירקטוריון, אך כל דירקטור יכול למעשה לדרוש לדון בכל נושא או לדרוש דיונים נוספים בכל נושא, כך שבפועל יש סטייה מהותית מהתכנון ומספר הישיבות מתנפח, ועימו גם התגמול לדירקטורים.
בבנק ישראל שמו עין על פעילות הדירקטוריונים, והמפקחת הקודמת ד"ר חדוה בר ניסתה להוביל מהלך לייעול עבודת הדירקטוריונים. לפני שלוש שנים הוחלט על צמצום מספר חברי הדירקטוריון בהדרגה ל־10 לעומת 15-12 אז, בתקווה להגביר את האפקטיביות של דיוני הדירקטוריון ואת האחריות של כל דירקטור. בנוסף הוחלט להעצים את סמכויות הוועדות מעבר לקיום דיונים.
ואכן, תמהיל הדירקטוריון השתנה בחלק מהבנקים. אך עדיין נראה שיש מקום נוסף לייעול הפעילות שלהם. אולם כל עוד בנק ישראל לא מגביל את כמות הישיבות וכל עוד יש קשר ישיר בינה לבין התגמול לדירקטורים, ספק אם המצב הזה ישתנה.בבנק ישראל מודעים לסוגיית ריבוי הישיבות. מבחינתם נכון שפעילות הדירקטוריון תהיה רחבה יותר לעומת חברות ציבוריות אחרות, היות שהם גופים המחזיקים בכספי הציבור, ולכן נושאים כמו ניהול סיכונים והאסטרטגיה של הבנק צריכים להיבדק בזכוכית מגדלת.
בסביבת הבנק המרכזי מציינים כי סוגיית ישיבות הדירקטוריון נמצאת תחת פיקוחם והם מקבלים פרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון והוועדות, וכשהם רואים שמדובר בדיונים עקרים או בדירקטורים לא מספיק פעילים, הם גם מזמנים אותם לשיחות הבהרה. אך הם לא פוסלים הכנסת שינויים נוספים בפעילות הדירקטוריונים ובדרישות מהם כדי להפוך אותם ליותר דינמיים ויעילים.
הבנקים צפויים להאיץ את תהליכי ההתייעלות בעקבות משבר הקורונה, ולשים דגש על מעבר לדיגיטל על חשבון פעילות בסניפים. לצד זאת, ראוי גם לבצע התייעלות בעבודת הדירקטוריון. זה לא רק עניין כספי - עבודה יעילה יותר של הדירקטוריון תחלחל להתייעלות כלל תהליכי העבודה בבנק.