מנכ"ל ישרוטל: "פתאום הגיע צונאמי של ביקושים"

הישראלים רוצים חופשה ויהי מה, וחברת המלונאות ישרוטל, שעד לפני כחודשיים לא היתה בטוחה כיצד תסתיים עבורה השנה, חווה שיא של כל הזמנים בביקושים לחדרי המלון שלה. עוצמת הביקושים הפתיעה גם את מנכ"ל ישרוטל ליאור רביב, שנוכח הקורונה הדמים לארבעה חודשים את 20 המלונות שהוא מפעיל בישראל.

80% מהכנסות החברה לרבעון השני נחתכו. רוב הכנסותיה של ישרוטל לרבעון זה, 80.7 מיליון שקל, נבעו מהנתח הקטן שלה מפעילות המלונאות שנוצרה למבודדי הקורונה, בשני מלונותיה בים המלח. כתוצאה, החברה עברה להפסד תפעולי של 1.8 מיליון שקל ברבעון השני. זאת בהשוואה להכנסות של 408 מיליון שקל ברבעון המקביל, שהובילו לרווח תפעולי של 115.3 מיליון שקל.

מה דעתך על מניית ישרוטל:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

אבל רביב לא בונה רק על הנהירה הנוכחית. "אוגוסט 2020 הוא שיא של כל הזמנים והביקושים עולים בכ־20% על אלה של אוגוסט 2019", הוא אומר. "אולם, זה לא בנצ'מארק עבורנו, כמו שגם אפריל לא. אלה חודשים חד־פעמיים, שלדעתי לא יחזרו".

"מעולם לא קניתי את הספד הענף. היה ברור לי שאי אפשר לסגור את הכלכלה לנצח, ושברגע שהיא תיפתח, עם ישראל ירצה לצאת לנופש. הופתעתי מהמהירות שזה קרה, ומהעוצמה והאינטנסיביות של הביקושים. פתאום הגיע צונאמי של ביקושים, שדמה למהירות שבה נאלצנו לסגור את המלונות עם הסגר שהוטל. ישרוטל הגיעה מעט יותר מוכנה, כי הוחלט לפתוח את מרכז ההזמנות שלנו באמצע אפריל, לאחר שהבנו שמשרד הבריאות והתאחדות המלונות בדרך לסיכום על פתיחה מחדש. זה אולי לא נשמע הרבה, אבל להתחייב למשכורות עבור 150 עובדים כשההכנסות הן כמעט אפס, זה לא עניין של מה בכך. הסיכון השתלם, ומרכז ההזמנות עבד כל כך חזק, שכשפתחנו חמישה מבתי המלון שלנו באמצע מאי, כבר היינו ללא חדרים. ביולי הגענו ל־1,000 שיחות בשעה, ונאלצנו לגייס עוד 100 עובדים כתגבורת למרכז הזמנות. היו 19 בתי מלון פתוחים ביולי והחזרנו כ־5,000 עובדים לעבודה. זה נתן לנו חיזוק לפתוח את מלון קדמא בשדה בוקר ב־1 באוגוסט - היחיד שהושק בזמן קורונה. הוא כבר מלא באוגוסט, וב־90% תפוסה לספטמבר־אוקטובר".

מלון ישרוטל באילת צילום: ישרוטל

הביקושים מפצים מעט על תקופת הסגר?

"הביקושים לא יפצו על ארבעה חודשים של מלונות סגורים, על הפסד פסח ועל הביקושים החסרים של מאי ויוני. עם זאת, הביקושים מעודדים. אם היו מספרים לי במרץ השנה שהמצב יהיה כזה כבר ביולי־אוגוסט, הייתי אומר שהם חולמים באספמיה. אבל חיים בישראל 9 מיליון אנשים שרוצים לחיות ולצאת עם המשפחה לנופש, והחיים חזקים מהכל".

"באופן מפתיע, בניגוד למתרחש בשוק, המלונות שלנו בתל אביב ובירושלים בתפוסה של 70%. המותג שלנו נתפס כיעד נופש, אז גם המלונות בערים האלה מבוקשים אף שהם מופנים לתיירות נכנסת, שמהווה לרוב 80% מהתפוסה בהם. נערכנו מהר לשינוי כיוון, והתחלנו לשווקם לקהל הישראלי".

נערכים לאפשרות של סגר נוסף או חורף תחת קורונה?

"בתי המלון בישראל הוכיחו שהם יכולים לתפקד בכל תרחיש, וערוכים למלוא ההתאמות שידרוש הרגולטור. אבל קשה להאמין שיש גורם בישראל שמאמין שסגר בדמות זה שחווינו במרץ יחזור על עצמו. המשמעות היא חיסול העיר אילת, שכ־80% מתושביה מתפרנסים ממלונות ומהתנועה שהם יוצרים. מבחינת המלונאים, לחלקם משמעות סגר נוסף היא שלא יוכלו לפתוח לפני אפריל 2021. יהיה קשה לחזור אחורה, ובייחוד להסתכל לעובדים בעיניים כשמוציאים אותם שוב לחל"ת".

ליאור רביב צילום: טל אזולאי

חוסר הוודאות משפיע על פיתוח? תפעול?

"גם בזמן הקורונה המשכנו לפתח את 12 המלונות שאנו בונים בישראל והמשכנו בהשקעות, שעומדות על כ־100 מיליון שקל בשנה. יהיו שינויים ברמת המחשבה על ההוצאות ודרך התפעול. דגשים חזקים יותר, גם לטווח הארוך, של היגיינה וסניטציה. בהיבטי ההוצאה, המלונות ילמדו להישען יותר על השיווק הפנימי מאשר על סוכני הנסיעות, וכך לחסוך בעמלות התיווך. העלות המרכזית שלנו היא כוח אדם, ולמדנו להיות יעילים יותר באמצעות השטחת פירמידת הניהול, מהלך שהיה מנוע לצמצום 15% מהתקנים בחברה. במחצית הראשונה הצלחנו לחסוך כ־90% מההוצאות. בנוסף התחלנו לבנות מודל שיאפשר למאות עובדי המטה לעבוד גם מהבית. זה יחסוך 50%-40% משטח המשרדים, שעומד על כ־2,000 מ"ר".

מה הצעדים שכבר ביצעתם כתוצאה מהקורונה?

"כשהמגפה החלה לטפטף ביטולים, הכנו תוכנית למקרה של החמרה, שלדאבוננו הגיעה. נאלצנו להוציא כ־5,000 עובדים לחל"ת, שמאז חזרו, וכיום אנו זקוקים לכוח אדם נוסף; סגרנו את המלונות, מלבד הרויאל ביץ' באילת ובראשית במצפה רמון; הקמנו מטה סיוע לעובדים בחל"ת וקרן תמיכה של מאות אלפי שקלים לעובדים; הורדנו שכר דיפרנציאלית למשתכרים מעל 8,000 שקל; הפחתנו תשלומים לספקים; חילקנו את האוכל שנשאר בחדרי האוכל לעובדים. האירוע היה טראומטי אבל למדנו ממנו הרבה. כל הצעדים שעשינו עבור העובדים החזירו את עצמם בענק. אנו ממלאים אחר הנחיות משרד הבריאות - שמירה על מרחק בין שולחנות בחדר האוכל, מסכות. יזמנו מופע של אברהם טל, אמיר דדון וברי סחרוף בבתי מלון באילת ובים המלח, שהאורחים יכלו לראות ממרפסות חדריהם".

מה דעתך על איך שהמדינה מתפקדת במשבר?

"לא רוצה להיות מיושבי הטריבונה שמפרשנים מה צריך לעשות. אבל העבודה שנעשית בהובלת רוני גמזו מקדמת לכיוונים חיוביים יותר. המדינה צריכה לראות בתיירות משאב לאומי ולהגן עליה. הקצו לענף 300 מיליון שקל, אך לא ברור כיצד הם יחולקו. יש אזורי תיירות שנפגעו קשה וצריך לתמוך בהם".

"כ־90% ממניות ישרוטל בידי הבעלים, והסחירות נמוכה, אז היא שונה. התעופה והתיירות נפגעו הכי קשה, אז מה מצפים שהמשקיעים יעשו? חובת ההוכחה על החברות שנפגעו".

"ניכר כי מי שלא יצא בחודשי הקיץ לחופשה, יעשה זאת מספטמבר ועד סוף השנה, שבה אנו לא בונים על תיירות נכנסת. גם אם יהיה עוד אירוע, נתמודד עם כל דבר".