המועמדות של סטנלי פישר עושה גלים בבנק הפועלים

דרמה בוועדה למינוי דירקטורים בבנק הפועלים. דוד אבנר, דירקטור בבנק הפועלים שהיה חבר בוועדה התפטר ממנה בשבוע שעבר. זאת לפני שסיימה את עבודתה בדבר בחירת מועמדים לדירקטוריון הבנק, ביניהם סטנלי פישר. ל”כלכליסט” נודע כי התפטרותו של אבנר נעשתה על רקע טענות שהעלה כנגד התנהלותה של הוועדה.

אבנר אישר ל”כלכליסט” את המידע ומסר כי “יש לי ביקורת קשה על התנהלות הוועדה שהיתה לטעמי לא נכונה לא ראויה ואולי אף לא חוקית. לא אתייחס לאף מועמד ברמה האישית”.

אבנר סיים את תפקידו בוועדה ב־16 באוגוסט. כאשר חודש וחצי קודם לכן סיים את תפקידו בוועדה יו”ר בנק הפועלים ראובן קרופיק, זאת לאחר שמונה ליו”ר זמני של הבנק. כך שלמעשה בחירת המועמדים לדירקטוריון בנק הפועלים נעשית רק על ידי שלושה נציגים חיצוניים וללא כל נציג של הבנק עצמו.

הוועדה אמורה להיות מורכבת משלושה נציגים חיצוניים ושני נציגים של הבנק. במקרה הנוכחי נבחרו המועמדים לדירקטוריון למעשה רק על ידי שלושה נציגים חיצונים: יו”ר הוועדה השופט בדימוס משה גל, פרופ מומי דהן, ועו”ד אורית קורן.

מוקדם יותר היום, הודיעה הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים של בנק ישראל, כי הנגיד לשעבר, פרופ’ סטנלי פישר מועמד לכהן כדירקטור חיצוני בבנק הפועלים. הוועדה פרסמה שישה שמות של מועמדים מטעמה לכהונה כדירקטורים בבנק, כאשר שניים מהם יכהנו במעמד דירקטור חיצוני ושניים במעמד דירקטור שאינו חיצוני. 

החברים החיצוניים בוועדה למינוי דירקטורים בבנק הפועלים: השופט בדימוס משה גל, פרופ' מומי דהן ועו"ד אורית קורן (בשורה העליונה מימין לשמאל); ונציגי בנק הפועלים שפרשו מהוועדה (למטה, מימין לשמאל): דוד אבנר, דירקטור (פרש ב־ 16 באוגוסט) וראובן קרופיק, יו"ר הדירקטוריון (פרש ב־ 1 ביולי)

דוד אבנר משנה את הצבעתו לגבי סטנלי פישר

מראש היו אמורים להתמנות רק שלושה דירקטורים חדשים לבנק הפועלים שמכהנים בו - ראובן קרופיק (יו”ר), דליה לב, משה קורן, רונית אברמזון־רוקח, ריצ’ארד קפלן, נעם הנגבי, דוד אבנר, דוד צביליחובסקי. אולם לאחר מותו של היו”ר הקודם עודד ערן החליט הבנק להוסיף תקן נוסף והוועדה יצאה למקצה נוסף של חיפושים.

לסבב הזה הגיש פישר את מועמדותו. ל”כלכליסט” נודע כי הוועדה בחרה לפעול בשיטה של דירוג כל אחד מחברי הוועדה את המועמדים בטווח ניוקוד של בין 5-1.

בסבב ההצבעות הראשון של חברי הוועדה, שמטרתו היתה סינון ראשוני של המועמדים כדי לבחור מי יוזמן לראיון מול הוועדה פישר קיבל את הציון הגבוה ביותר וזומן לראיון.

ל”כלכליסט” נודע כי במסגרת הראיון פישר הרשים מאוד את חברי הוועדה ואף הביע את נכונותו לעבור לגור בישראל ולפנות זמן משמעותי לטובת התפקיד. רוב חברי הועדה התרשמו מאוד ואף סברו כי הוא המועמד הראוי ביותר.

אולם, דווקא בהצבעה השנייה, לאחר הראיון החליט אבנר לדרג את פישר בציון נמוך.

סטנלי פישר. מועמד לדירקטוריון בנק הפועלים צילום: גטי אימג'ס

הדירוג הנמוך על ידי אחד מחברי הוועדה הביא לסך נקודות נמוך עבור פישר שהוציא אותו מהרשימה הסופית. אולם, חברי הוועדה החליטו לחרוג משיטת הדירוג, שהיוותה עבורם כלי עזר בלבד, ולהציע את פישר כמועמד. באותו השלב החליט אבנר להתפטר במחאה מתפקידו בוועדה.

על אף שהוועדה קיבלה את החלטתה בהרכב חסר, יועמ”ש הוועדה עו”ד מייק בלס אשר את ההליך ואת המלצותיה.

נציגי הציבור אינם עומדים בכללים הפורמליים של החוק

הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים אחראית בין השאר על הצעת מועמדים לכהונת דירקטורים בתאגיד בנקאי ללא גרעין שליטה, תפקיד הוועדה להציע לאסיפה הכללית של הבנק מועמדים לכהונת דירקטורים כמספר המשרות הנדרשות וכן דירקטורים חיצוניים.

על פי חוקי הבנקאות על הוועדה לכלול בסך הכל 5 חברים כאשר 3 מהם קבועים ומינויים תקף למספר שנים: היו”ר — שופט בית המשפט המחוזי (בדימוס) משה גל, ושני אנשים בכירים במשק, שב־2020 משמשים בתפקיד זה הכלכלן פרופ’ מומי דהן מבית הספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית בירושלים, ועו”ד אורית קורן יו”ר ארגון הפרקליטים, אשר כיהנה בעבר כמשנה ליועמ”ש מני מזוז.

הוועדה צריכה לכלול גם שני חברים משתנים בהתאם לנושא בו היא דנה שמתמנים אחת לשנה. כאשר מדובר בדיונים שקשורים לתאגידים בנקאיים מי שימלאו את התפקיד הזה יהיו שני חברי דירקטוריון אותו הבנק. מינויים נעשה בהחלטה משותפת של יו”ר הועדה עם המפקח על הבנקים ובאישור נגיד בנק ישראל.

כך שלמעשה, הרכב הועדה אשר בחרה את המועמדים לדירקטוריון הפועלים אינה עומדת בקריטריונים שנקבעו, משום שלא השתתף בה אף לא נציג אחד של הבנק במועד בחירת המועמדים לדירקטוריון, וגם נציגי הציבור אינם עומדים בכללים היבשים של החוק.

סטנלי פישר היה נגיד בנק ישראל שנאבק ביו”ר בנק הפועלים דאז

כאמור, הנגיד לשעבר, פרופ’ סטנלי פישר מועמד לכהן כדירקטור חיצוני בבנק הפועלים, כך הודיעה אתמול הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים של בנק ישראל. הוועדה פרסמה שישה שמות של מועמדים מטעמה לכהונה כדירקטורים בבנק, כאשר שניים מהם יכהנו במעמד דירקטור חיצוני ושניים במעמד דירקטור שאינו חיצוני.

חמשת המועמדים הנוספים מטעם הוועדה הם: ח”כ לשעבר עיסוואי פריג’ (מרצ), עו”ד רונית רוקח אברמזון, אירה סובל, ישראל טראו שכהן כמנכ”ל בנק איגוד לשעבר ואליהו קצב.

הם יעמדו לבחירה באסיפה הכללית של הבנק, שתתקיים בספטמבר הקרוב.

נזכיר כי רק לאחרונה עלה שוב שמו של פישר לכותרות לאחר שפורסם כי ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עמו כדי להתייעץ בנוגע למשבר הכלכלי שהביאה עמה מגפת הקורונה.

פישר שימש כנגיד בנק ישראל במשבר הפיננסי של 2008, היה הכלכלן הראשי של הבנק העולמי, משנה למנכ”ל קרן המטבע הבינלאומית, סגן יו”ר הפדרל ריזרב וב־1984 רקם יחד עם שמעון פרס ויצחק מודעי את תוכנית הייצוב למשק הישראלי מוכה האינפלציה.

נזכיר כי במסגרת כהונתו כנגיד הוביל בנק ישראל מאבק חריף וחריג כנגד יו”ר בנק הפועלים דאז, דני דנקנר, שבתחילה זכה לגיבוי של בעלת השליטה בבנק דאז, שרי אריסון. בסיס המאבק נגע לאופן התנהלותו של הבנק ובמיוחד בתהליך שקדם להתפטרותו של צבי זיו מתפקיד המנכ”ל, וכן הליכי המינוי של ציון קינן לתפקיד המנכ”ל שאחריו. בהמשך נפסלה מועמדותו של דנקנר לכהונה נוספת כיו”ר הבנק על ידי המפקח על הבנקים רוני חזקיהו.

בדיעבד המהלך החריג שנקט סטנלי פישר התברר כמוצדק. זאת לנוכח עבירות חמורות שהתגלו בהתנהלות של דנקנר בזמן כהונתו כיו”ר שאף הסתיימו בהרשעתו בפלילים ובמאסר.

דנקנר הורשע בעבירות של מתן שוחד בפרשת קרקעות המלח – אחד האישומים בפרשת “הולילנד”, וכן בעבירה של פעולה בניגוד עניינים ברכישת בנק פוזיטיף הטורקי על ידי הפועלים בעודו יו”ר הבנק. בסך הכל דנקנר ריצה שני עונשי מאסר שהסתכמו יחד לכמעט שנתיים.

מבין המועמדים הנוספים לדירקטוריון בנק הפועלים גם ישראל טראו שכיהן כמנכ”ל אגוד בין 2013־2018 ולפני כן כיהן כמנכ”ל בנק אוצר החייל מקבוצת הבנק הבינלאומי וכסמנכ”ל בבינלאומי.

עיסוואי פריג’, מועמד נוסף, כיהן כחבר כנסת מטעם מרצ בין השנים 2013-2019. “הייתי נציג ציבור, יש לי ראיה כלכלית, אני רואה חשבון בהשכלתי ואני רוצה לפעול כדי לשלב את האוכלוסייה הערבית בתוך החברה הישראלית”, אמר פריג’ בשיחה עם “כלכליסט”.

“האוכלוסייה הערבית לא מקבלת את המגיע לה מהמערכת הכלכלית בכלל. אני רוצה לגרום להשתלבות של החברה הערבית במשק ולהיות כלי עזר. העברים בישראל צריכים לקחת יוזמה ולפעול, אסור לשבת ולחכות שהדברים יגיעו אלינו”.