$
בורסת ת"א

הג'וב החדש של סטנלי פישר: מועמד לדירקטור בבנק הפועלים

הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים של בנק ישראל אישרה את מועמדותו של נגיד בנק ישראל לשעבר פרופ' פישר; חמשת המועמדים הנוספים מטעם הועדה הם: ח"כ לשעבר עיסוואי פריג' (מרצ), עו"ד רונית רוקח אברמזון, אירה סובל, ישראל טראו שכהן כמנכ"ל בנק איגוד לשעבר ואליהו קצב; הם יעמדו לבחירה באסיפה הכללית של הבנק, שתתקיים בספטמבר הקרוב

נעמי צורף 15:2526.08.20

הנגיד לשעבר, פרופ' סטנלי פישר מועמד לכהן כדירקטור חיצוני בבנק הפועלים, כך הודיעה היום הועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים של בנק ישראל. הועדה פרסמה שישה שמות של מועמדים מטעמה לכהונה כדירקטורים בבנק, כאשר שניים מהם יכהנו במעמד דירקטור חיצוני ושניים במעמד דירקטור שאינו חיצוני.

 

חמשת המועמדים הנוספים מטעם הועדה הם: ח"כ לשעבר עיסוואי פריג' (מרצ), עו"ד רונית רוקח אברמזון, אירה סובל, ישראל טראו שכהן כמנכ"ל בנק איגוד לשעבר ואליהו קצב. הם יעמדו לבחירה באסיפה הכללית של הבנק, שתתקיים בספטמבר הקרוב.

 

 

נגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' סטנלי פישר נגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' סטנלי פישר צילום: גיא אסייאג

 

נזכיר כי רק לאחרונה עלה שוב שמו של פישר לכותרות לאחר שפורסם כי ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עמו כדי להתייעץ בנוגע למשבר הכלכלי שהביאה עמה מגפת הקורונה.

 

פישר שימש כנגיד בנק ישראל במשבר הפיננסי של 2008, היה הכלכלן הראשי של הבנק העולמי, משנה למנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית, סגן יו"ר הפדרל ריזרב וב־1984 רקם יחד עם שמעון פרס ויצחק מודעי את תוכנית הייצוב למשק הישראלי מוכה האינפלציה.

 

טראו כהן כמנכ"ל אגוד בין 2013-2018 ולפני כן כיהן כמנכ"ל בנק אוצר החייל מקבוצת הבנק הבינלאומי וכסמנכ"ל בבינלאומי.

 

עיסוואי פריג' כיהן כחבר כנסת מטעם מרצ בין השנים 2013-2019. "הייתי נציג ציבור, יש לי ראיה כלכלית, אני רואה חשבון בהשכלתי ואני רוצה לפעול כדי לשלב את האוכלוסייה הערבית בתוך החברה הישראלית", אמר פריג' בשיחה עם "כלכליסט".

 

 

עיסאווי פריג' עיסאווי פריג' צילום: עמית שעל

 

"האוכלוסייה הערבית לא מקבלת את המגיע לה מהמערכת הכלכלית בכלל. אני רוצה לגרום להשתלבות של החברה הערבית במשק ולהיות כלי עזר. העברים בישראל צריכים לקחת יוזמה ולפעול, אסור לשבת ולחכות שהדברים יגיעו אלינו", הוסיף פריג'.

 

פריג' התייחס להשפעת משבר הקורונה על החברה הערבית ואמר כי "רוב האוכלוסייה שפחות נפגעו ממשבר הקורונה כמו בניין הובלות, בריאות וחינוך. הבעיה המרכזית היא בעיה של קהילה וצפיפות שהיא מצב שגרתי בהתנהלות יומיומית והיא גרמה להתפשטות חמורה יותר של ההתנהלות היומיומית גרמה למצב שהקורונה קיבלה תפנית לא אחידה שצריך לשים לב יותר בעניין הזה. באופן כללי הרשויות המקומיות בחברה הערבית הן גורם מאוד חשוב בהפעלת המשק והן נפגעו פגיעה קשה גלל אי העברת התקציב. זה השפיע קשות על כל המשק המקומי והביא לפגיעה בחברה הערבית".

x