פתוחים לעסקים בארה״ב: מה כדאי לחברות ישראליות לדעת?

האם חברות ישראליות, המעסיקות עובדים בארה"ב, עלולות להיות חשופות לתביעות משפטיות בהקשר לנגיף הקורונה? גל התביעות המשפטיות בנושאים הנוגעים לנגיף החל כבר לתת את אותותיו בבתי המשפט ברחבי ארה"ב - מגמה שרק צפויה להתגבר. אף שטרם נקבעו תקדימים בנושא, הרי שבין יתר התביעות שהוגשו עד היום בארה"ב יש גם כאלה של עובדים או בני משפחותיהם, הטוענים שמעסיקיהם לא דאגו לתנאי עבודה בטוחים שחשפו אותם להדבקה.

בעוד כמה מדינות בארה"ב כבר חוקקו חוקים, שמגבילים את האחריות הנזיקית של מעסיקים, מגבירים המעסיקים הגדולים בארה"ב את הלחץ על הקונגרס האמריקאי  להחלת חסינות. הצעת חוק, שאותה מובילים חברי סנאט רפובליקנים, קוראת להגבלת האחריות הנזיקית של המעסיקים, וזאת חרף קולות המתנגדים להצעה. מזכיר העבודה האמריקאי, יוג'ין סקאליה, אף אמר באחרונה שהוא מאמין כי ניתן להמשיך לפתוח את מקומות העבודה בביטחה, וזאת למרות הנתונים המדאיגים במדינות השונות. אין ספק שחברות ישראליות עם פעילות בארה״ב מתמודדות עם מציאות שונה, שיצרה סטנדרטים חדשים בנושא סביבת עבודה בטוחה.

חיטוי הרכבת התחתית בניו יורק צילום: רויטרס

שני גורמים פדרליים מרכזיים, שמפרסמים הנחיות בנושא למעסיקים, הם רשות הבטיחות והבריאות התעסוקתית בארה"ב, OSHA; והמרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב, CDC.

‬‬רשות הבטיחות והבריאות התעסוקתית הודיעה כי על המעסיקים לפתח ולהטמיע נהלים לאבטחת שלום העובדים ולמניעת הדבקה בנגיף הקורונה. הרשות אף פרסמה באחרונה הנחיות לעסקים המוגדרים כבלתי חיוניים בידי הרשויות במדינה, ובהם היא ממליצה על פתיחת העסקים בשלושה שלבים: מהשלב הראשון, שבו יוגבל מספר העובדים עד לצוות עובדים מלא בשלב השלישי, תוך נקיטת צעדי בטיחות מומלצים.

המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן פרסמו גם הם רשימת המלצות להנחיות בטיחות, שעל המעסיקים לאמץ בתגובה לנגיף. אלה כוללים, בין היתר, שמירת מרחק פיזי בין העובדים, שימוש במסכות, כללי ניקוי וחיטוי מורחבים ושמירת היגיינה אישית, הרחבת פוליסת ימי המחלה לעובדים במטרה לאפשר להם גמישות להישאר בבית לטפל בקרוב משפחה ועוד.

מעבר לבדיקת הרשימות המלאות, שאותן אפשר למצוא באתרי האינטרנט של רשות הבטיחות ושל המרכזים לבקרת מחלות, ואימוץ ההנחיות במקום העבודה, על המעסיקים גם לבחון הסכמים עם צדדים שלישיים, כמו חברות השמה וקבלני משנה, ולוודא שגם הם כוללים אימוץ הנחיות דומות.

אחד הצעדים שנוקטות חברות רבות בארה״ב הוא הקמת צוות תגובה למגיפה. צוות זה אמון, בין היתר, על עריכה ואימוץ נוהלי חברה בעניין הנגיף ומעקב אחר עדכונים לגבי ההנחיות והכללים המקומיים והפדרליים. בדרך כלל חברים בצוות הזה נציגי ההנהלה הבכירה, היועץ המשפטי, מנהל כוח האדם ומנהל התמיכה הטכנית.

המעסקים בארה"ב גם נדרשים לדאוג למימון ואספקת ציוד הגנה אישי לעובדים ולהדרכת העובדים בנושא, הן בידי רשות הבטיחות והן בידי מדינות שונות, כמו למשל מדינת ניו יורק. בנוסף, על המעסיקים לאמץ נהלים לניקוי וחיטוי עמוק של מקום העבודה. הנחיות המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן, למשל, עורכות הבחנה בין משטחים שאפשר לנקות במים וסבון לעומת כאלה שיש לחטא, וגם ממליצות כמה פעמים ביום יש לחזור ולערוך את הניקוי והחיטוי. נושא חשוב ומאתגר נוסף הוא שאלת עריכת סקירה שנועד לוודא כי אין לעובדים תסמינים של הנגיף בהגיעם לעבודה. מדובר במידע רפואי חסוי, שעל המעסיק יהיה לנהוג בו תוך שמירת סודיות מקסימלית בהתאם לחקיקה ולתקנות בנושא בארה״ב.

עו"ד מיטל סטבינסקי היא  יו"רית שותפה בפרקטיקה הישראלית של פירמת עורכי הדין הבינלאומית Holland & Knight