רשות ניירות ערך תחזיר 4 מיליון שקל לקרנות הנאמנות שנפגעו במשבר
הרשות בהובלת ענת גואטה הודיעה על הפחתה חד פעמית באגרות 2020 לגופים המפוקחים שנפגעו משמעותית ממשבר הקורונה, והפחתה רוחבית של האגרות השנתיות לכלל הגורמים שמשלמים אגרות לרשות בשנים 2023-2021
רשות ניירות ערך הודיעה הבוקר על כוונתה להפחית תשלום אגרות לגופים המפוקחים בשל משבר הקורונה, בסכום כולל של 39 מיליון שקל, כאשר 6 מיליון שקל יופחתו כבר השנה ואילו 33 מיליון שקל נוספים יופחתו על פני 3 השנים הבאות (11 מיליון שקל בשנה, המהווים 10% מהאגרה השנתית הכוללת).
התוכנית נחלקת לשתי תקופות זמן: הראשונה בטווח הזמן הקרוב וכוללת הפחתה חד פעמית באגרות לשנת 2020 של הגופים המפוקחים שספגו פגיעה משמעותית בפעילותן העסקית בעקבות הקורונה. עיקר ההפחתה הזו, שעומדת על 6 מיליון שקל, מיועדת לתמיכה בקרנות הנאמנות שהפסידו כ-100 מיליארד שקל בשל משבר הקורונה (הפסד של 40 מיליארד שקל בפדיונות ו60 מיליארד שקל בירידת שווי הנכסים). מתוך 6 מיליון שקל, 4 מיליון ילכו לקרנות הנאמנות בחלוקה דיפרנציאלית – קרנות שהפסידו יותר יקבלו הפחתה גדולה יותר. 2 המיליון הנותרים יפונו לחברות שלהגדרת הרשות "ספגו פגיעה משמעותית" בהון העצמי שלהן.
בדרך כלל הרשות דורשת מהחברות לשלם אגרה שמחושבת לפי הונן העצמי בדצמבר של השנה הקודמת, אולם כדי להקל על החברות ומתוך התחשבות במשבר הקורונה, השנה הרשות תאפשר לחברות לבחור אם לשלם אגרה שמחושבת לפי ההון העצמי שלהן בדצמבר 2019 או לפי ההון העצמי ביוני 2020 (שאמור לפי הרשות לשקף את הפגיעה בחברות שאכן נפגעו) – החברות יוכלו לבחור לשלם אגרה לפי ההון העצמי הנמוך מבין השניים ובכך הרשות סוברת שתוכל להקל על מי שבאמת נפגע במשבר אך לא לתת הקלות מיוחדות למי שאין לו צורך בכך.
תקופת הזמן השנייה היא בטווח הזמן הבינוני, וכוללת הפחתה רוחבית של האגרות השנתיות בשיעור של 10% לכלל הגורמים שמשלמים אגרות לרשות (יחידים ותאגידים) בשנים 2023-2021, במטרה להקל על הגופים המפוקחים.
הרשות מכניסה כ-180 מיליון שקל בשנה מאגרות ותקציב הרשות נגזר מהכנסות אלה בלבד, היא לא מקבלת תקציב מהמדינה כלל. האגרה אותה מחוייבים לשלם הגופים הפעילים בשוק ההון מדורגת והיא פונקציה של כמה פרמטרים הנוגעים לסוג הפעילות של אותו גוף וכן להכנסות אותו הגוף. מתוך סך ההכנסות של הרשות מאגרה בסך 180 מיליון שקל, כ-110 מיליון שקל נובעות מהכנסות מאגרות שנתיות המשולמות בדרך כלל בחודש אוגוסט אולם השנה נדחה תשלומן לאוקטובר בשל המשבר.
ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך צילום: אוראל כהן, טל אזולאי, דור מנואל
בידי הרשות עודפי גביה של כ-240 מיליון שקל. כ-200 מיליון שקל מוגדרים ככרית ביטחון הכרחית לקיומה של הרשות והיא לא נוגעת בהם אלא במקרה של שנים קשות במיוחד או במקרה של צורך לתשלום תביעות. כאשר סכום עודפי הגביה עולה מעל ל-200 מיליון הרשות מחזירה כספים לגופים המפוקחים, כך למשל יצאה ב-2011 בתכנית של 5 שנים בהן הפחיתה אגרות. הפעם החליטה הרשות לנצל את 40 מיליון השקלים העודפים כדי להקל על החברות שנפגעו במשבר הקורונה. גורמים בסביבת הרשות טוענים כי ללא המשבר כנראה שהרשות הייתה משתהה עוד כמה שנים עם החזרת הכספים עד שהיה נאסף סכום עודף משמעותי יותר.
הרשות בראשות היו"ר ענת גואטה גיבשה את התכנית בעקבות המשבר והשלכותיו על פעילותן של חברות ועסקים ובהתאם למדיניות שר האוצר, ח"כ ישראל כ"ץ. התוכנית, שפורסמה במסגרת הוראת שעה כפופה לאישור מליאת הרשות ולעריכת תיקון בתקנות האגרות, הטעון אישור של שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת ומבוצעת בהתאם לסיכום שגובש על ידי רשות ניירות ערך עם יו"ר וועדת הכספים של הכנסת, ח"כ משה גפני.
עודד שפירר, מנכ"ל רשות ניירות ערך צילום: ענבל מרמרי
הגופים המפוקחים על ידי רשות ניירות ערך הם הגופים הפעילים בשוק ההון. מדובר בגופים הפעילים בכל שרשרת גיוס ההון והחוב: בצד הביקוש - חברות ציבוריות וחברות אג"ח, תיווך - חתמים, מפיצים וחברי בורסה, חברות דירוג וכן יועצי השקעות, מנהלי תיקים וקרנות נאמנות.
גואטה מסרה כי "מקור המימון היחידי לתקציב הרשות הוא האגרות המשולמות על ידי הגופים המפוקחים על ידה. הרשות אינה ממומנת מתקציב המדינה. ההפחתה תמומן מתוך התקציב, בהתאם לצפי ההכנסות ובהתייחס לאילוצים ולאתגרים עמם מתמודדת הרשות. התכנית נועדה להקל על החברות ועל העסקים בעת משבר מתוך תפיסה כי אנו, כגוף ציבורי, צריכים להירתם ולשרת את המשק והציבור".
